יש אלטרנטיבה

כל מי שנכנס לפורומים באינטרנט שעוסקים באלכוהול, נתקל ודאי לא אחת בשאלות הנוגעות לאיכות הבקבוקים שנמצאו בארון המשקאות המשפחתי. אני מתכוון לשאלות כמו "מצאתי בקבוק טריפלסק של כרמל מזרחי משנת 1975, איזה קוקטיילים אני יכול להכין ממנו?" חוזרות על עצמן שוב ושוב.

כמעט בכל המקרים, יש גולשים שעונים מיד "כדאי להשקיע טיפה יותר בבקבוק יותר איכותי וליהנות", ואני שמח על כך מאוד. המודעות לאלכוהול איכותי חצתה גבולות, היא אינה נחלתם של העוסקים במקצוע בלבד והגיעה גם לצרכן הביתי. מצד שני, יש לזכור שמדובר במדינת ישראל שנת 2005 ואנחנו עדיין לא במצב של פריחה כלכלית ושגשוג לאומי.

כמעט בכל בר אפשר להיתקל בהם. בקבוקי אלכוהול שנפתחים ונמזגים פי כמה מבקבוקים אחרים. רוב הלקוחות לא יתנגדו ללגימה מהם, אך יהיו כאלה שלא יתביישו לומר "לא" כשייראו את הברמן מניף את אחד הבקבוקים האלה ומוזג לכוס. הבקבוקים האלה משתייכים למשפחת "התחליפים", אותם מותגי אלכוהול שאינם נמכרים כמעט לשתייה נקייה, אלא יותר לערבוב בקוקטיילים שונים.

המשפחה מחולקת ל-2: החלק הרע והחלק הטוב.
החלק הרע מכיל את אותם משקאות שאין אנו, כבני אנוש נושמים, שותים ומתרבים, חפצים ביקרם, אלא אם חשקה נפשנו בשאגות אדירות לפיר האסלה. אלה הם אותם בקבוקי אלכוהול זולים, בדרך כלל ישראליים (מצטער, שוב) שעולים כ- 15 ¤ בפיצוציה הקרובה. באלה לא נוגעים.

החלק השני מורכב ממותגי אלכוהול בינוניים, אך למרות תווית האיכות "בינוניים", במקרה הזה נחשיב אותם כטובים. לא לכל אחד יש את הממון לרכוש לעצמו בקבוק אלכוהול איכותי, ולכן צריך אלטרנטיבה, וטוב מאוד שהיא קיימת. אולי הפרטים הבאים יענו על כמה מהשאלות שעולות מדי פעם באינטרנט או בבית, ואם לא- תמיד יש את פורום האלכוהול של וואלה!
נתחיל ברשימה:

לוודקה, את האמת, אין תחליף זול וראוי, מהסיבה הפשוטה כי וודקה היא משקה זול בפני עצמו. ההבדל בין בקבוק וודקה נורמלי (אבסולוט, סמירנוף, פינלנדיה וכו') שעולה בסביבות 60-70 ¤, לבקבוק וודקה זול יותר (וודקה גולד, וודקה אלסקה וכו') יכול להיות גדול מאוד כשתקומו בבוקר ותראו איך קופרניקוס טעה, וכדור הארץ מסתובב סביבכם. לא כדאי.

פרט למותג ג'ין סביר אחד, גם כאן לא כדאי לקחת סיכון גדול מדי. מחיר הג'ין הממוצע לא אמור לעלות על 100 ¤ (גורדונ'ס, ביפיטר או פלימות'). אך אם בכל זאת חשקה נפשכם בג'ין זול וטוב, קנו לעצמכם בקבוק של לאריוס.
ג'ין לאריוס (Larios) קרוי על שם מולידו, חוזה אורליו לאריוס, רוזן ממלאגה שבספרד, שקנה מזקקת ברנדי ספרדית והחל לייצר בה, בשנת 1932, ג'ין חדש ואיכותי.
כיום לאריוס הוא אחד ממותגי הג'ין הנמכרים ביותר באירופה (יש הטוענים שהוא הנמכר ביותר), כשרוב המכירות שלו הם כמרכיב בקוקטיילים כגון ג'ין טוניק, מרטיני ועוד. בעבר הישראלי, זכור הלאריוס לרעה בעיקר בגלל בעלי ברים נבזיים, שהיו מוזגים את הלאריוס לבקבוק גורדונ'ס, ומוכרים אותו במחיר מופקע, כשהתוויות הדומות מחפות על כך. כמובן שאין זאת אשמת היצרן, אז תנו לו צ'אנס בכל זאת.
מחיר: בסביבות 50 ¤.

שני מותגים שלטו בשוק הרום החלופי: נגריטה ולקרני. מכיוון שייבוא הלקרני הופסק לפני כשנה, נותרנו עם הרום הזול והאיכותי של חברת נגריטה.
נגריטה (בתרגום: "השחרחורת") הוא רום צרפתי השייך לחברת האלכוהול הגדולה "ברדינה" (Bardinet). הרום אמנם מיוצר בצרפת, אך חומרי הגלם מגיעים מהקריביים - בעיקר מהאיים מרטיניק, גוודאלופ ואנטיגואה- ומזוקקים עד לקבלת רום איכותי וטעים. לחברת נגריטה יש כמה מותגים, ביניהם הרום הבהיר, רום כהה ונגריטה ספייס (Spice), רום מתובל באננס, קוקוס, וניל ועוד. מומלץ לשתייה נקייה ו/או לערבובים שונים.
מחיר: כ- 45 ¤.

אקדים ואומר: כמובן שטקילה היא טקילה, ושום אלכוהול אחר שאינו עומד בתנאים המחמירים של הממשלה המקסיקאית לא ייקרא טקילה. כולנו יודעים זאת. אבל המחירים יקרים מדי. אין מה לעשות, כשקוורבו גולד עולה לצרכן כ- 150 ¤, חייבים למצוא משהו פשוט יותר אך עדיין כזה שיהיה טעים. הפתרון: דוראנגו (Durango).

דוראנגו היא חברה אמריקאית המייצרת מגוון רחב של משקאות אלכוהוליים. ה"טקילה" שלהם היא הידועה והנמכרת ביותר. מדובר במשקה המכיל גם תזקיקי אגבה כחולה (כמו בטקילה המקורית), המעורבב עם תזקיקי דגנים ניטרליים, ואשר מבוקבק לא במקסיקו, כי אם בארה"ב. כל הפרטים הללו מונעים ממנו, כמובן, להיקרא "טקילה" אך לא מונעים ממנו להיות, באמת, הכי קרוב למקור.

טעם נהדר, מתאים מאוד לקוקטיילים על בסיס טקילה, אפילו אפשר לשתות נקי. 40% אלכוהול, נמכר בבקבוקי ליטר בלבד, מגיע בשתי גרסאות: בהיר וגולד, והמחיר הוא המושך ביותר: כ- 55 ¤ לבקבוק. ואם כבר קונים, אז את הגולד. עוד 2 ¤ השקעה, ויהיה יותר טעים.

במקרה של הקוניאק, הדברים דומים לטקילה: משקה איכותי ואהוב, אך המחיר קורע כיסים (400 ¤ לרמי מרטן? למה?). לכן, אפשר להסתפק בברנדי טוב, אך לעתים גם ברנדי עולה יותר מדי. בקיצור, צריך למצוא ברנדי טוב, איכותי אבל אחד שלא יהיה כבד מדי לחשבון הבנק.

גם כאן צריך להכיר את חברת ברדינה, זו שהוזכרה ברום. חברת ברדינה מייצרת, בתוקף תפקידה כצרפתייה, גם ברנדי מעולה העונה לשם "ברדינה". מיוצר מענבים צרפתיים משובחים, ונמכר אפילו ברמת XO.
40% אלכוהול, ומחיר שווה לכל כיס: 50 ¤ לדרגת נפולאון, 85 ¤ לדרגת XO.

מידורי
אמנם זהו ליקר המלון הטוב ביותר, אך יש לזכור שזה בסך הכל ליקר מלון ו- 180 ¤ לבקבוק זה טיפה מוגזם, לא? התחליף הראוי הוא ליקר מלון של חברת CORA האיטלקית. לא אפריז ואומר שהטעם זהה לחלוטין, אך אין ספק שבקוקטייל סאוור או בקוקטייל אחר, מסופקני אם יבחינו בהבדל. מחיר: כ- 30 ¤.

קלואה
גם כאן, המחיר מרתיע והתחליף הראוי לליקר הקפה האיכותי הוא: דוראנגו. כן, שוב דוראנגו, אותה חברה המייצרת את החיקוי טקילה, מייצרת גם ליקר קפה איכותי וטוב, כזה שראוי ויכול להחליף את הקלואה ללא פחד. מחירו של הקלואה, כ- 160 ¤, הוא כמעט פי 3 ממחיר הדוראנגו, ולכן אין שום בעיה להשתמש בו במקום.

בייליס
אמנם הוא האייריש קרים המקורי, האחד והיחיד שאין מלבדו, אבל בחייכם: 190 ¤ לבקבוק? לא צריך להגזים. מה עושים? קונים ליקר שמנת ו-וויסקי אחר, אמנם פשוט יותר ופחות טעים לשתייה נקייה, אך לערבובים לא צריכה להיות בעיה.
שני מחליפים מובילים: אוטום קרים (Autumn cream), ומילווד (Millwood). אמנם שניהם אינם אייריש קרים מקוריים בשל ארץ מוצאם, אך בהחלט המחיר, שנע בים 35-55 ¤, קורץ מתמיד.