המצאת הבדידות

בדור ששונא גלובליזציה ומתעב את החברות הגדולות, יקב גדול וותיק שרוצה שאוהבי היין יאהבו את מה שהוא מייצר צריך להשקיע מאמצים מיוחדים. בכלל, המודה היום היא לאהוב את יקבי הבוטיק הקטנים, למרות שיין זה לא בגדים ולא כל מי שמחזיק יקב במוסך או במרתף של הבית מייצר יין טוב. כבר טעמתי יינות מאלה שקרויים יקבי בוטיק שהיו מגעילים כל כך, שלאחר הטעימה הם סיימו את חייהם בכיור של המטבח ולא בקיבתי.

יקב גדול שספג לא אחת ביקורות שליליות, ולא בכדי, הוא יקבי כרמל (או בשמו הקודם, כרמל מזרחי). היו שנים שבהן לא הוזמנתי לאירועים של היקב, מעין חרם שהוטל עליי ככופר בעיקר, שהעז לומר את מה שכולם חושבים אך לא מעזים להעלות על הכתב: שיינות כרמל מזרחי איומים. אבל לאט לאט קרו דברים ביקב. קודם כל, קם לו מתחרה רציני בדמות יקבי רמת הגולן, שהעלו את הרף ליין איכותי בצורה מדהימה. שוב לא ניתן היה להמשיך ב"עסקים כרגיל" ובכרמל אחזה טלטלה. לקונצרן מונה מנכ"ל חדש, דוד זיו, והיקב החל להוציא יינות אזוריים ויינות מכרם בודד, יינות מוקפדים וטובים. אדם מונטיפיורי, מבין גדול ביין, גויס חזרה ליקב. בראשותו הוקם מערך שיווקי שבין היתר היה אחראי למיזם חדש: להפיץ בשוק את יינות הבוטיק המצוינים שבהם נתברכנו.

אבל לא עברו ימים רבים והסתבר שחגגנו מוקדם מדי. בטענה להפסדים מרובים הוחלף המנכ"ל שוב, המיזם החדש של יינות הבוטיק בוטל וכולנו חששנו מהבאות. החששות עודם קיימים, אבל כאילו על מנת להוכיח שלא הכל רע בממלכת כרמל, זכינו לטעום השבוע שני יינות מצוינים מבית מדרשם: הקברנה סוביניון והסירה משנת 2003, שניהם מיקב קאיומי שלמרגלות הר מירון.

מה פירוש יין מכרם בודד? בדרך כלל מגיעים הענבים ליין מכל הבא ליד ומכרמים שונים. כשרוצים ליצור יין מוקפד ומגלים כרם בעל תכונות ייחודיות, לא מערבבים את ענביו בענבים מכרמים אחרים ולא מערבבים את החביות שבהן התיישן היין. כך מקבלים יין המתייחד (בין היתר) בכך שמקור ענביו מאותו כרם עצמו. היינות שטעמנו אכן מיוחדים בטעמם, וניתן היה לחוש שנעשו ביד אוהבת וקפדנית. הם עדיין מעט צעירים ולכן קצת תוקפניים ועצבניים, אך אם תתנו להם לנוח קמעה בבקבוק לפני השתייה, תוכלו ליהנות מיינות מצוינים.

השבוע טעמתי גם את הקברנה סוביניון 2002 החדש של יינות רמת הגולן בסדרת ירדן, הסדרה הטובה של היקב. תמיד אהבתי את הקברנה של ירדן ובכל שנה חשתי שמדובר באחד מהיינות האיכותיים ביותר של ישראל ובמחיר מצוין. השנה פחות התלהבתי מהתוצאה, ולמרות שוודאי אהיה מהבודדים שיודו בכך - גם בישראל לא מייצרים בכל שנה רק יין מוצלח. בהחלט מותר לא לחזור על ההצלחה, למרות שלעולם לא תמצא יינן שיודה שהיינות החדשים שלו פחות טובים מאלה של השנה שעברה.

יקב אחר - שכבר מזמן אינו יקב בוטיק - המפתיע לטובה הוא יקב דלתון. היקב התפרסם לפני כחודש, כשבמהלך השבת פרצו אליו גנבים והוריקו בכישרון את כל היין שהיה מבוקבק, מבלי שאיש ירגיש בגניבה. עבודה נקייה ומוזרה ביותר. אתמול טעמתי את היין החדש של דלתון: קברנה סוביניון מכרם בודד, כרם מירון. ולמרות שמדובר ביין מבציר 2004, שלא שהה הרבה זמן בחבית, הוא כבר מגלה נוכחות מרשימה בכוס. אגב, יקבי דלתון שינו לאחרונה את העיצוב של התוויות על גבי הבקבוקים, ותווית היין החדש מהממת ביופייה ובפשטותה. ללמדך שאפשר לעשות תווית מהממת ללא התחכמות מיותרת.