פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא לפלצנים בלבד: וויסקי הוא דווקא משקה עממי

      גיא גיסר מבקש מיצרניות הוויסקי שייקחו את עצמן קצת פחות ברצינות, ירדו לעם ויקחו דוגמה מהמותג הסקוטי הממזרי Jon" Mark & Robbo's"

      עולם הוויסקי גם בעולם וגם בישראל מלא בפלצנות. אני מצטער אם זה נראה כאילו אני יורק לבאר ממנה אני שותה, אך זו האמת. כל ילד בן 22 שסיים קורס ברמנים יודע לדקלם בעל פה את גלגל הניחוחות ולומר שוויסקי מעושן זה הכי טוב שיש. כל לגימה של וויסקי הופכת לסוג של טקס קדוש ואיטי שבו אסור לשתות את המשקה במהירות אלא חייבים לנסות ולהתענג על הארומות במשך שעות, לפתוח ולסגור טעמים מבלי להבין מהו טעם המשקה באמת.

      שלא תבינו אותי לא נכון: אני בעד גישה מקצועית בכל הקשור לוויסקי שאנו שותים, אך לעתים נדמה שמחוקקי נורמות השתייה שכחו איך ליהנות מהוויסקי באמת, בלי לשפוך עליו מילים מיותרות ולקבוע מה תהיה צורת השתייה שלו. זה נשמע כבר כמעט בלתי אפשרי לשבת ולשתות וויסקי מאלט עם קרח בלי לקבל מבטים מאיימים מהברמן. איך הגענו למצב שטקס פולחני שלם חייב ללוות כל לגימה?

      גם עולם יצרני הוויסקי אשם בכל העניין הזה. כל מזקקה מוציאה מותג חדש ומציידת אותו בתיאור מלא סופרלטיביים כאילו הוא הגיע מגן עדן. תוויות הבקבוקים מסוגננות ומעוררות יראת כבוד ומטרתן להעביר לכל מי שלוגם מהוויסקי רגש גאווה אדיר ואת כובד השנים והמסורת. לעתים נדמה כאילו כל יצרנית וויסקי שמה לה למטרה לייצר וויסקי רק למי שמעריך אותו, ולא כדי למכור כמה שיותר ולהחזיק מעמד בשוק התחרותי הזה. אבל אפשר לשלב בין השניים ולהציע וויסקי שהוא גם איכותי וגם פונה לקהל יעד רחב, אך מעטים המותגים שעושים כן.

      עושה בית ספר לכולם

      מה שחסר לנו בעולם האלכוהול הן חברות וויסקי גדולות שייקחו את החיים קצת יותר בקלות ויתנו לנו, הצרכנים הקטנים, הרגשה כאילו שבאמת רוצים את כולנו – גם את המבינים וגם את אלה שלא, וכל זאת בלי לפגוע באיכות המוצר. אופיום להמונים, מה יש? כל עוד המוצר הסופי איכותי, אין שום סיבה לא לנסות לפתוח את עולם הוויסקי לקהל רחב יותר.

      אז בינתיים, כל עוד אנו מחכים שהחברות הגדולות יעשו משהו בנדון, צצה לה יצרנית וויסקי קטנה, ועושה בית ספר לכולם. הנה ההוכחה שאפשר לעשות וויסקי איכותי מאוד, אך עם זאת לא לקחת אותו יותר מדי ברצינות. מדובר על מותג וויסקי סקוטי חדש יחסית בשם "Jon, Mark & Robbo's".

      את החברה הקטנה הקימו ג'ון, מארק ורובו, הידוע יותר בשמו האמיתי דייויד רוברטסון, לשעבר המאסטר דיסטילר של מזקקת מקאלן הידועה.

      הרעיון לייצור וויסקי חדש עלה כששלושת החברים יצאו ממסיבת חג המולד בשנת 2002. מעט מבושמים מהשתייה, הם החלו לדבר ביניהם על כך שמשך כל המסיבה החוגגים המבוגרים הפריעו להם ליהנות מהוויסקי, חייבו אותם ללגום באיטיות את המשקה הענברי והרסו להם את חוויית השתייה ואת המסיבה כולה. אז הם החליטו שצריך להוציא לעולם וויסקי שטעמו יהיה נפלא ויפנה לקהל היעד הצעיר והעכשווי ולא לבני ה-80 הרוטנים והכבדים.

      השלושה החלו לעבוד במרץ על רקיחת וויסקי, כשחשוב לציין שלא מדובר בוויסקי סינגל מאלט, אלא בוואטד מאלט (Vatted Malt). זה אומר, שרק הערבוב בין הסוגים השונים נעשה על ידי החברה, אבל תהליך התסיסה, הזיקוק והיישון לא מתבצע על ידה. התוצאה היא וויסקי המורכב מ-100% שעורה מונבטת, אך למעשה "רק" מעורבב, מבוקבק ומשווק על ידי היצרן.

      רוברטסון - סליחה, רובו - עסק רבות במלאכה, והוא זה האחראי לתוצר הסופי. הוא ערבב בין סוגים שונים של מאלטים ממזקקות שונות עם טעמים וארומות שונים. הכל כדי להביא את הוויסקי לרמה הגבוהה ביותר הרצויה.

      ב-20 באוקטובר 2003 הושקו המותגים החדשים של "Jon, Mark & Robbo's" בבריטניה, 3 מותגים שכל אחד מהם מסמל סגנון כלשהו בעולם הוויסקי. לכל אחד מהמותגים ניתן שם פשוט ולא מחייב והתוויות שעל הבקבוקים עוצבו על ידי ניל, מעצב וחברם של השלושה. אותו ניל צייר את הציורים שעל התווית עם צבעי פנדה פשוטים, כך שגם התווית נראית עממית ונגישה לכל. יש שיאמרו אינפנטילית, אך זה כבר עניין של גישה.

      מותגים של "Jon Mark & Robbo's"

      The Rich Spicy One
      מדובר במותג מעניין, המשלב מספר מאלטים המתאחדים לכדי וויסקי אחד מעט מתובל, פירותי ונעים לשתייה. את ה"ספייסי וואן" הכין רובו כניסיון להכין וויסקי שיזכיר את מושא גאוותו- המקאלן גראן רזרבה. מייקל ג'קסון, מבקר הוויסקי, כתב שהוא הצליח בזה.
      המאלטים המרכיבים את המותג הם: טאמדו, היילנד פארק, גלן רות'ס ובונהאבן.

      The Smokey Peaty One
      כשמו כן הוא: מעושן וכבולי. בהכנת המותג יש שימוש בעיקר במאלטים מהאי איילה שבדרום סקוטלנד, אותו אי שבו מיוצרים מותגי הוויסקי המעושנים ביותר. התוצאה היא וויסקי מעושן אך לא בדרגה גבוהה. יש שילוב נאה בין המתקתקות של המאלטים הקלילים למאלטים המעושנים. המאלטים המרכיבים את המותג הם: לפרואיג, בונאהבן, בוומור, קול אילה, היילנד פארק, ל'דאג.

      The Smooth Sweeter One
      המותג שקיבל את הביקורות הטובות ביותר, ולא סתם. שילוב נדיר בין 2 מאלטים משתי מדינות שונות: סקוטלנד ואירלנד. רובו החביב כמעט והתייאש לאחר ניסיונות אינספור להכין וויסקי מתקתק וחלק, הוא לא הגיע לתוצאה שרצה. אבל תוך שקידה על הכנת הוויסקי, נזכר שיש לו כמה חברים באירלנד המייצרים מאלט אירי מוצלח ופנה אליהם במטרה לשתף פעולה. הפנייה נענתה בחיוב ורובו הצליח להגיע למתכון המנצח ששילב בין המאלט האירי הקליל למאלט סקוטי כבד ומעושן.

      ה" The Smooth Sweeter One" יצא לאוויר העולם במרץ 2005, והצליח ליצור ז'אנר חדש של וויסקי: וויסקי קלטי (Celtic whisky), המשלב בין אירלנד לסקוטלנד. המאלטים המרכיבים את המותג הם: קולי'ס, בונאהבן.

      "Jon, Mark & Robbo's" ממשיכים לייצר וויסקי עממי יותר, והצליחו להיכנס לשוק הקנדי, האמריקאי ואף היפני. השלישייה העליזה ממשיכה לא לקחת את הוויסקי שלהם ברצינות יתרה, ויחד עם זאת הם ממשיכים לייצר וויסקי איכותי וטעים. מתי יגיע לארץ?

      (מחיר: 18 יורו בהזמנת אינטרנט מאנגליה)