פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האוראקל מקיבוץ איל

      אין אדם בארץ שיותר מזוהה עם הוראת יין מברי ססלוב. מאוד יכול להיות שהיקב שלו הוא יקב הבוטיק הטוב בארץ

      ברי ססלוב הוא מורה ליין. "עברית קשה שפה", ולמרות שהוא הגיע אלינו לפני למעלה משלושים שנה מאוטבה, בירת קנדה הקרה, הוא עדיין מדבר בשפה שמזכירה עברית, ואין ספק שהוא מרגיש יותר בבית עם אנגלית. ואף על פי כן, אין אדם בארץ שיותר מזוהה עם קורסים ליין ועם הוראת יין ממנו. עוד בימים שלפני היות היין טרנדי במחוזותינו, ועוד לפני שהיה לו יקב, הוא כבר העביר קורסים לטעימת יין והפך אלפים למעריצים של הנוזל האדום.

      לפני כמה ימים הוזמנתי יחד עם חברי מועדון ידידי היקב לטעימה אופקית של סדרת אדום, הסדרה השניה של יינותיו. טעמנו את הקברנה סוביניון - משנת 1998 ועד שנת 2003. ברי במיטבו כשהוא עומד לפני עשרות מעריצים בני כל הגילים, ששותים בצמא כל מילה שיוצאת מפיו ואת היין שהוא מגיש. היין מ~98' התגלה כיין מת (או לפחות בשלבי גסיסה מתקדמים), אבל שאר היינות חיים ובועטים. על כל יין, על כל שנת גידול, יש לססלוב סיפור מרתק שמחייה עוד יותר את הנוזל שבבקבוק.

      יקב ססלוב ממוקם בקיבוץ איל, דקה נסיעה מכביש 6 ליד כוכב יאיר. היקב הוא יקב משפחתי תרתי משמע _ בתו הצעירה של ברי, רוני, ממשיכה את המסורת המשפחתית וכבר עושה יין משלה. את הענבים מביאים ליקב בעיקר מכרם בקדיתא, בגובה של 800 מטר מעל פני הים (זאת לאחר שבעבר היה הכרם האגדי בבן זמרה ספק הענבים העיקרי ליקב ססלוב).

      2001 היתה שנה גרועה בכמות ובאיכות הענבים, ולמרות שכרגיל שום יינן לא מודה אלא לאחר חלוף השנים ששנה מסוימת היתה דפוקה, ססלוב יצר יין נהדר??. תמיד טענתי שיינן טוב יודע לעשות יין גם בשנה גרועה, וססלוב הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך. יין ה~2001 שלו הוא ממש איכותי, מלא טעמים כרימון (לא כענב), כנראה משום שהוא השתמש בכל הענבים שהגיעו ליקב ולא הפריד בין הענבים הרגילים לאלה המשמשים לעשיית יין הרזרבד. ליקב, אגב, יש שלוש סדרות: הטובה ביותר היא הרזרבד, האדום היא הסדרה השנייה, והאביב היא השלישית.

      לפני כמה חודשים טעמתי יין מסדרת הרזרבד שלו: בלנק דה נואר, יין לבן המופק מענבי קברנה סוביניון המשמשים בדרך כלל רק לייצור יין אדום. ססלוב סחט את הענבים בסחיטה עדינה במכבש פנאומטי על מנת להוציא מהם את המיץ הלבן לפני שהצבע מהקליפות ישנה את צבע המיץ. היין תסס במשך יותר מחודש בטמפרטורה נמוכה מאוד, וכך נשמרו הריחות והטעמים הטבעיים של הענף. אבל זה לא החידוש היחידי שיש ליקב. ססלוב אינו מאמין בפקקי שעם. לדבריו השעם נותן ליין טעם של עץ והוא רוצה טעמים טבעיים, ולכן הוא אוטם את הבקבוקים בפקקים של פלסטיק שנחשבים פקקים "פושטים" בעולם היין ומשמשים בדרך כלל ברירת מחדל כדי להוזיל עלויות. הוא גם טוען שלא צריך להשכיב את בקבוקי היין על מנת לשמרם: אדרבא, לדבריו יש להעמיד את הבקבוק על מנת שפחות שטח יין יבוא במגע עם האוויר שבבקבוק. "משכיבים את הבקבוק כי ככה עושים הצרפתים", הוא טוען בלהט ססלובי.

      אפשר להתווכח עם התיאוריה, אבל קשה להתווכח עם ההצלחה - יינותיו של ססלוב זוכים לפרסי יוקרה בתערוכות יין בחו"ל. ב-1999 הוא היה יקב הבוטיק המקומי הראשון שהביא גביע מהעיר בורדו, המ?כה של עולם היין העולמי. אי אפשר לחלוק גם על ההצלחה הכבירה שיש לו ביצוא יינותיו: באחרונה החליט הקונסורטיום הממשלתי של מדינת אונטריו שבקנדה, החברה שרוכשת יותר יין מכל קניין בעולם, לרכוש את היין שלו למדפי יינות הפרסטיג'ה של החברה.