מישהו מטפל בך?

תחרויות המוניות הם הלחם והחמאה החדשים של העם.
כולם רוצים להיוולד ככוכבים באיזו תכנית טלוויזיה, והכול כדי לזכות ב-12 שניות של תהילה, לא משנה על מה ולמה, העיקר שהשם והתמונה שלהם יופיעו איפשהו.

גם בעולם האלכוהול יש תחרויות, ובדרך כלל הן מכונות "תחרות ברמנים". לפני כשבועיים ערכה חברת אקרמן את "תחרות הברמנים הארצית של וודקה פינלנדיה", שבסופה נבחר בברמן שייצג את ישראל בתחרות קוקטיילים שחברת "פינלנדיה" מארגנת פעם בשנה. עשרת המועמדים התחרו על רקיחת קוקטיילים שונים המבוססים על הוודקה הפינית - קוקטייל אפרטיפי, לונג דרינק וקוקטייל קינוח.
בסופו של יום הוכתר המנצח הגדול, אריאל לייזגולד ממסעדת "מוזס", והוא ישתתף בתחרות העולמית שתיערך ביום ראשון הקרוב (29.1) בפינלנד הקפואה.

אז ברכות לאריאל, כל הכבוד ובהצלחה, והנה גם "פינלנדיה" קיבלו אזכור. אבל הקונספט עצמו מרתיח אותי בכל פעם מחדש. למה תחרות הכנת קוקטייל נקראת "תחרות ברמנים"?
התכנית "כוכב נולד", למשל, היא בעצם תחרות שמטרתה למצוא את הזמר/ת הטוב/ה ביותר מבין המתחרים. אז למה היא לא נקראת "תחרות הזמר הטוב ביותר"? ולמה "נולד לרקוד" לא מכנה את עצמה "תחרות הרקדן הטוב ביותר"? התשובה פשוטה מאוד: מכיוון שלא ניתן לאמוד מיהו הרקדן או הזמר הטוב ביותר (וגם כי זה שם ארוך ופחות סקסי).

לא ניתן לעשות תחרות אמיתית בנושא שאי אפשר לכמת. למשל, אי אפשר לקבוע באמת מהי המסעדה הטובה ביותר, בלי לבחון את כל האספקטים: עיצוב, מוזיקה, רמת השירות, אווירה, ניקיון וכמובן טיב האוכל. העובדה שמסעדה מסוימת מכינה את הסטייק הכי טעים, לא הופכת אותה למסעדת הבשרים הטובה ביותר.

כך זה גם עם תחרויות ברמנים כאלה ואחרות. בכל שנה מארגן איגוד הברמנים הישראלי את תחרות הברמנים הארצית, ובה נבחר הברמן הטוב ביותר בארץ, וגם הוא נשלח לתחרות בחו"ל. השופטים בוחנים את מקוריותו וטעמו של הקוקטייל הנבחר והכנתו מספר פעמים (כדי להבטיח את טעמו האחיד). כל ההתרחשות הזאת נעשית תחת תנאי לחץ של זמן וקהל רב המתבונן בברמן.

אבל לאן נעלמו שאר האפיונים שהופכים ברמן לברמן טוב? הם לא חשובים? רק הקוקטייל הכי מעניין נחשב? התחרויות האלה מנסות בעצם לומר לנו שברמן טוב הוא ברמן שמכין קוקטיילים טעימים.

אז בוקר טוב עולם, העסק לא עובד ככה. כדי להיות ברמן טוב צריך הרבה מעבר ליצירתיות וגאונות בהכנת משקאות. יש מושג שכל מארגני התחרויות האלה כנראה לא מכירים והוא "שירות". בעיניי ברמן שנותן שירות טוב הוא ברמן טוב באמת. מבחינתי שירות כולל, בין השאר, חיוך, נושאי שיחה מעניינים עם הלקוחות, ידע אלכוהולי, הצתת סיגריה ופינוי מאפרות, מתן הרגשה ללקוח שהוא רצוי בבר, פלרטוט אם צריך והומור. כל אלה בונים אצל הלקוח את ההנאה הצרופה מהבילוי בבר. אני מעולם לא ראיתי כאן תחרות ברמנים, שבוחנת את הברמן, תוך כדי עבודה על המשקה, על סבלנותו וסובלנותו ללקוחות כשהוא נתון תחת לחץ של עשרות אנשים הצובאים עליו ומבקשים לשתות משהו. קוקטייל מגניב - זה מה שחשוב?

כדי להכניס קצת יותר עניין ואמת בתחרויות האלה אפשר להוסיף להן קריטריונים נוספים עליהם ייבחנו המתחרים. למשל שיחה עם לקוח ובחינת הידע של הברמן כשהלקוח שואל שאלות על משקאות, או עבודה מול 15 איש שמבקשים כל אחד משקה אחר והברמן חייב לשרת את כולם (עם חיוך) תוך זמן קצוב.
אם לא רוצים לעשות את זה אפשר לשנות את השם הגרנדיוזי לשם שיתאים יותר לאופי התחרות, משהו כמו "תחרות קוקטיילים". אם זה נשמע פתאום לכמה מכם פחות קורץ, זה בגלל הראי שעומד כרגע מול הפנים שלכם.

עד שהעניינים ישתנו ונקבל תחרות אמיתית, ולא כזו שהיא בלון ענקי וזוהר אך מלא בסתם אוויר, אני נשאר בבית לראות ערוץ הכנסת. אמנם בבחירות התחרות אמיתית, אך גם פה התואר חסר משמעות.