כמו תבניות הסיליקון, גםן השימוש בתבניות פיירקס או חרס הוא עניין של העדפה, כלשכל אחת מהן יש יתרונות או חסרונות.
תבניות הפיירקס, למשל, יפות להגשה לשולחן מיד בתום האפייה, אך הן כבדות, תופסות הרבה מקום ועלולות להיסדק ולהישבר. אם מכניסים תבנית פיירקס קרה (מהמקרר או מהמקפיא) לתנור חם, התבנית עלולה להיסדק או חלילה להתפוצץ. אבל, יש כמה פתרונות:
1. פשוט לתכנן מראש - להוציא את התבנית מראש, שתגיע לטמפ' החדר.
2. להכניס את התבנית הקרה לתנור קר (שעוד לא חומם) ולחמם את התנור כשהתבנית בתוכו.
3. לשים את התבנית הקרה על תבנית אחרת בטמפ' החדר (אפשר תבנית או רשת של התנור) ואז להכניס לתנור החם.
תבניות חרס
תבניות החרס מגיעות לרוב בצבע לבן. צריך לשמן אותן ויש הנוהגים גם לקמח. פטנט נחמד: אם אתם חוששים משאריות קמח על המאפה המוכן, אפשר במקום קמח לפזר קקאו או אבקת סוכר (כמובן שזה מתאים רק למאפים מתוקים).
תבניות חרס קיימות במיני סוגים - מרובעות, עגולות, תבניות לפאי ועוד. סוג נחמד ושימושי הוא התבניות האישיות. לפעמים הן נקראות קוקוטים או תבניות סופלה, כי נהוג לאפות בהן סופלה, מתוק או מלוח (למשל עוגת שוקולד חמה עם שוקולד נמס בפנים).
אבל יש להן עוד כמה שימושים נוספים:
* אפשר לאפות בהן כמעט כל פשטידה, מאפה, עוגה, קיש או פאי ולקבל מנות קטנות ואלגנטיות. כמובן שזמן האפייה מתקצר.
* אפשר להכין בהן שקשוקה אישית - מכינים את הרוטב ומחלקים לתבניות. מוסיפים ביצה (חיה) לכל תבנית ומכניסים לתנור חם, עד שהביצה עשויה לפי טעמכם. זה משדרג את המאכל הפשוט הזה בכמה דרגות.
* פטנט גאוני שנולד תוך אפיה משותפת שלי עם חברתי המבריקה, טל: בהרבה מתכונים של בצק פריך רשום לכסות את הבצק לפני האפייה בנייר אפייה או אלומיניום, לכסות בקטניות יבשות, לאפות ואז להסיר את הניר עם הקטניות, ששימשו כמשקולת ומנעו מהבצק להתנפח. ובכן, מה עושים אם אין בנמצא באותו רגע קטניות יבשות, או שסתם אין כוח להתעסק עם גרגרים קטנים שעלולים ליפול על הבצק ולחרב אותו? פשוט מכסים את הבצק בנייר אפייה או אלומיניום ועליו מניחים בזהירות תבניות חרס קטנות, הכמות תלויה בגודל הבצק. התבניות משמשות כמשקולת, לא מתלכלכות, ואחרי האפייה מסירים אותן בזהירות (אל תשכחו שהן התחממו באפיה!), מניחים לצינון ומחזירים לארון.
*את כל התבניות שצוינו כאן אפשר להשיג בחנויות כלי בית ובחנויות מתמחות בבישול ואפייה.