מרוקאי עושה שוק

    מסעדת בוחא החדשה הפכה את שוק הכרמל למקום ששווה להגיע אליו גם בערב בשביל האווירה, האוכל הטוב והמחירים

    דנה דרבינסקי-טיקולסקר

    "אני מקווה שאת זוכרת לרוץ" גלית מביטה בי באי נחת "אפשר בכלל להגיע רחוק עם המגפיים שלך?". אנחנו צועדות בשוק הכרמל. השעה היא עשר בלילה. ניחוחות מרוכזים של שתן תוקפים מדי כמה רגעים את גלית המתוקה שכבר מזמן לא יצאה בשעות כאלה, מהשכונה הנקייה שלה בצפון תל אביב.

    חלפנו על פניו של הקהל הנינוח שרובץ כרגע במטבחון ואנחנו ממשיכות אל הלהיט הליילי החדש של שוק הכרמל: בוחא. אם המטבחון, חביבם של התל אביבים התפרניים שכבר חמש שנים אוכלים שם את אותו הקוסקוס, רק מנשנש את הכניסה לשוק הכרמל, הרי שבוחא החדשה, התמקמה לשוק בדיוק בקורקבן. למעשה, זה גם פחות או יותר הגודל שלה.

    בוחא (עראק תאנים) היא מסעדה קטנה, לא מעוצבת מדי או שמא לא מעוצבת בכלל. פה הביאו ספת כריות מרוקאיות, שם פיזרו כמה כלי טאג'ין מרוקאיים, על קיר נוסף תלו מראה גדולה עם מסגרת מסולסלת. המסר הובן: האוכל פה מרוקאי.

    הקיר שפונה אל הבסטות של השוק, הפך לחלון גדול ורחב שמגיע עד הרצפה כמעט. ניראה שלשבת בבוחא בצהריים ולהשקיף על תנועת המסחר, זאת חוויה. קצת כמו החלונות הגדולים של מנטה ריי, אבל לגמרי בכיוון אחר.

    לשעבר רפאל ומסה

    השף של בוחא הוא אלעד בן הרוש, עוד לא בן שלושים. לפני כשלוש שנים הוא מחל על כל פינוק ונכנס למטבח של רפאל "מלמטה" עד שהתקדם ועבד שם שנתיים. את המטבח של מסעדת מסה היוקרתית הוא ניהל במשך שמונה חודשים, אחר כך הוא האכיל את כל תל אביב והסביבה בגוצ'ה – מסעדת הדגים ופירות הים המלאה תמיד, בדיזינגוף פינת בן גוריון.

    עכשיו בא לו אוכל מרוקאי בייתי ולא מתחכם. הארוחה נפתחת עם סלט חריף-מתוק של עגבניות מקולפות, קראנץ עגבניות (כלי חרס ובתוכו עגבניות מרוסקות ומעליהן פירורי לחם לא מעניינים מספיק. מנה עם פוטנציאל), סלט חצילים שכשל (כמעט היחידי בארוחה. אין שלמות), פראנה - לחם מרוקאי טרי וחם, סלט עלים ירוקים בויניגרט שום - שאי אפשר להפסיק לאכול, זיתים לא מרעישים מעשה בית, סלט סלק טוב עם כמון, וטחינה שגלית החמיאה לה בלב שוקק.

    צלחת קורקבנים על מצע אורז עם צימוקים ושקדים עזרה לנו להבין שהולך להתרומם פה קאלט. כמה מהשקדים נשרפו קצת. לא נורא. הקורקבנים היו כל כך טעימים, רכים וממכרים, האורז היה כל כך טעים וגודל המנה היה כל כך מושלם, עד שהיה קשה להיתפס לקטנות.

    נתחי הפרגיות באניס על פירה היו גם הם מצויינים, רכים ועושים חשק לאכול כל יום את האוכל הטעים הזה. מה שהוסיף לטעם, היה המחיר. 29 ₪ בלבד למנת הקורקבנים. 26 למנת הפרגיות. מנה עיקרית של נקניקיות עם שתי תוספות עולה בבוחא 24 שקלים. העיקרית היקרה ביותר בתפריט עולה 36. מחיריהם של המנות הראשונות נעים בין 12 שקלים ל-16. לא להאמין.

    כשהציעו לנו להמתיק את הסוף, בחרנו בצלחת של עוגיות מרוקאיות ותה חם. זה היה מדהים. "ככה אמא שלי מכינה למימונה" מיצמצה גלית המרוקאית "מדהימה עוגיית הסולת" החוותי בתגובה אבל גלית אמרה שזו עוגיית חמאה. הרחבתי והסברתי על השימוש התכוף של המטבח המרוקאי בסולת וקורנפלור, אבל אז הגיע בן הרוש. כמו גלית, גם הוא מרוקאי (חצי) מקרית גת והסתבר שהמרוקאים עושים עוגיות חמאה כל כך טוב שלאנגלים יש מה ללמוד מהם.

    הטבח הסימפטי (שף, למה לא) מכין בסופי שבוע סיר חמין ענק ומוכר אותו ב-73 שקלים. הוא קולט ינשופי לילה מהורהרים עד חצות, שלוש פעמים בשבוע (ג', ד', ה') ופתוח בימי שישי רק עד כניסת השבת.

    חשוב שתבקשו מהברמן לשים את הדיסק הקולנועי, האווירתי והמרגיע Plaisirs Dámour של Rene Aubry שיש לו שם, אז בכלל מובטח שלא תשכחו את קזבלנקה ושתתגברו את מינון ההגעות שלכם לשוק הכרמל. גם כשמחשיך יש שם אווירה מיוחדת, אוכל טוב ואחלה מחירים.

    'בוחא', רח' רבי מאיר 42, שוק הכרמל, תל אביב.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully