וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ניצחון האוכל

בן זילכה

21.3.2006 / 8:05

אחרי שנדמו תרועות הפסטיבלים והצטמצמו הסלבים, הוכיח "הבראסרי" שהוא מקום שמעמיד את התוכן לפני יחסי הציבור. וזה טעים לדעת

אי שם בשלהי המאה שעברה הבינו כלכלנים שעידן הייצור הסתיים ומעתה זהו עידן המיתוג. המשמעות של התובנה הזאת היתה שמפעלי הענק של העולם המערבי העבירו את ההשקעות שלהם מרכישת מכונות ותשלום משכורות לפועלי הייצור אל מחלקות השיווק ומשרדי הפרסום. את הסחורה הם קנו ממדינות העולם השלישי, שם היא הורכבה בסדנאות יזע תמורת שכר זעום. מעבר לכך, התהליך הביא לפיחות במעמדו של התוכן הממשי ולעליית קרנה של התדמית. כלומר, אתה יכול למכור זבל אם תצליח לשכנע את הלקוחות שלך שמדובר בזהב. קשה להתנגד לשיטת המכירה הזאת.

גם כשברור שהקשר בין פולקע טרי ועסיסי למוצר שקנטקי פרייד צ'יקן מנסים למכור לי הוא מקרי לחלוטין, איכשהו תיכננתי עדיין להעביר את המשחק בין ריאל מדריד לוולנסיה, שהתקיים בשבת, בחיסול חשבונות עם מועצת הלול. אלא שרגע לפני שענה לי המוקדן מעבר לקו הבנתי שאני מעמיד את חיי על הכף: ג'אנק פוד חצי שעה לפני חצות? שייזדיין הקולונל, יש לי דרכים יצירתיות יותר להרוג את עצמי. חיפשתי משהו אמיתי. אולי איכות לשם שינוי. חייגתי לבראסרי.

האם הבראסרי הוא טרנד מת?

בפרספקטיבה תל אביבית, יש משהו מאוד "לא נכון" בהאדרת המקום הזה. הבראסרי בהחלט נחשב לטרנד מת, עכשיו, אחרי שכל מזדנבי הברנז'ה החלו לפקוד את המקום. אולם אני די בטוח שמייסדי המסעדה לא יחלו מראש לקהל לקוחות נוצץ מהסוג שנהג לצבוא על דלתות העסק בימים הגדולים. המותג "מקום ברנז'אי" הוצמד למסעדה שלא בטובתם (או ברצונם). כשבוחנים את העיצוב המוקפד, השירות המקצועי, איכות המזון והתמחור ההוגן, ברור שהרעיון המקורי היה להתקיים גם אחרי שסלב זה או אחר יתפייד מהתודעה. הבראסרי, אחרי שנדמו תרועות הפסטיבלים, הוא מקום שמעמיד את התוכן על פני יחסי הציבור.
אם כן, חייגתי.

היינו שניים. לפתיחה הזמנו סלט עלי סלק ומוצרלה (28 שקל) ופטה כפרי (28 שקל), שהגיע עם חצי כיכר לחם מפתה. לעיקריות ביקשתי רביולי במילוי סרטנים עם עגבניות קלויות ואספרגוס (36 שקל), ומתפריט המיוחדים, פאפרדל ראגו - רצועות פסטה בליווי רוטב בולונז וכבדי עוף (32 שקל). בחרתי לקנח במבחר טארטאלטים. לסיום ביקשתי שיבדקו אם יצחק קלפטר בסביבה ושישלחו אליי אותו, אבל נעניתי בסירוב. הטלפנית רצתה לפצות אותי באביב גפן, אבל דחיתי את ההצעה בנימוס.

כעבור זמן המתנה סביר של כחמישים דקות הגיעו המנות. יש ביניהן שאי אפשר לאכול בכלים מפלסטיק, אז סידרנו לנו סרוויס מהיוקרתיים ביותר שמצאנו בארון, מזגנו אליו את המנות ובצענו את הלחם. הסלט, שכלל גם חתיכות גסות של סלק קלוי, היה די סלט בסך הכל, שזה בסדר, אולם הפטה היה פחות מעודן ממה שאפשר לצפות ממנו, עם שם כל כך צרפתי. הוא הורכב מבשר עוף, אווז ושומן חזיר, והיו בו חתיכות של פיסטוק גמיש מדי וגרגרי פלפל שלא הוסיפו הרבה ולא הפכו את השילוב בין הבשרים למשהו מלהיב במיוחד. כשכבר התכוונו להתאכזב, הצילו העיקריות את המצב. למרות שמן הסתם הם נפלו באיכותם מאלה שמוגשים רותחים במסעדה, הרביולי היו טובים מאוד ובשר הסרטנים השתלב כמו גדול עם הרוטב העדין שליווה את המנה. הפאפרדל היה כבר ממש מצוין. מה שהפך אותו לכזה הוא דווקא הפשטות שניכרה בו, אותה פשטות שגולמה היטב בעלי אורגנו ריחניים שהונחו מעל המנה והקנו לה ריח משכר. המנה היתה גדולה מספיק כדי לשמור ממנה קצת לארוחת הצהריים של מחר. נותר לנו רק להתענג על ארבע טארטאלטים בטעמי אפרסמון, תותים, לימון וקיווי, ולהבין את סוד קסמו של הבראסרי. זה טוב גם בלי שהכוכב התורן יסתובב לך מול הרגליים.


"בראסרי M&R". אבן גבירול 70. טל' 6967111. משלוחים: א'-ה' 12:00-16:00, 19:00-24:00; ו' 19:00-24:00; שבת 13:00-24:00

בקטנה

שירות טלפוני: מצוין
זמנים: סביר
מצב צבירה: לא בדיוק אבל בערך
אריזה: יעילה
שליח: לא שמנו לב, שזה טוב
בונוסים: סלט קטן עם המנה העיקרית, רוטב חרדל טוב לפטה, חמאה מפנקת ומטליות לחות
נפילות: הפטה, למרות החרדל
תמורה לכסף: שווה
שורה תחתונה: די, אתם עובדים קשה. פעם בכמה זמן מגיע לכם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully