לא מזמן גילינו שטורקיה היא אחד מהיעדים המוצלחים (והזולים!) ביותר לטיול ולבליסה חסרת מעצורים של כבשים, ממולאים ובצקים. לכן כששמענו על 'טיקה', טורקית חדשה בהרצליה מיהרנו לעורר את תאי הזיכרון.
'טיקה', שייכת לרשת מסעדות טורקית, ששואפת לשמר את הניצוץ המקורי של מטעמי המטבח הטורקי - אבל להתקינם במטבח מודרני מאובזר ולהגישם באווירה יוקרתית של מסעדה ולא מזללה. לרשת יש סניפים בטורקיה וביוון וכעת נפתח הסניף הישראלי בשיתוף אנשי עסקים מטורקיה וישראל.
נקודת זכות ראשונה נרשמה כשהבטנו בתפריט. במסעדות רבות שמתמקדות במטבחים זרים המנות רשומות בשמן הזר ללא פירוט ראוי עבור הסועד הבלתי מצוי. היה משמח לראות שב'טיקה' המנות מופיעות בשמן המקורי בעברית (כולל פירוט ברור) וגם באיות טורקי עם פירוט באנגלית. אנחנו אוהבים שמאפשרים לנו להתלבט עוד לפני שהמלצר מגיע.
לא להיסתם בבצק
לראשונות טעמנו מדגם מהתפריט שכלל מיני פ?יד?ה (6 ש"ח) - מאפה ממולא מוצרלה, שמוגש חם וכך מומלץ לאכול אותו כשהגבינה נמסה ושוקעת בתוכו. אבל לא כדאי להיסתם בבצק על ההתחלה. מה גם שהראשונות מגיעות עם לחם בלון טורקי נפוח וחלול, שגם אותו חייבים לתקוף חם כי אחרת הוא מתקשה ומאבד מחינו, וגם העיקריות מלוות בפיתה. סלט הבית, שמוגש עם הבצקים מורכב מעגבניות עם רכז רימונים אבל במקרה שלנו העגבנייה הייתה מעט קמחית והרימונים למרות העסיס, לא העניקו את הטאץ' המתבקש. לעומת זאת סלט הבית השני - פטרוזיליה ונענע עם בוטנים קצוצים - הוכיח את עצמו כירוקת שמשתדכת היטב לבצקים.
עלי הגפן (20 ש"ח) בהחלט היו שונים מעלי הגפן המוכרים במחוזתינו ומתאפיינים בחמצמצות. תערובת האורז המגולגלת בהם נוטה לטעם מתקתק כנראה בזכות התיבול השונה - קינמון והרכב של דומדמניות וצנוברים. הטעמים היו בהחלט מעניינים, מוצלחים ושונים.
כבר למדנו שהטורקים יודעים להתייחס יפה אל החצילים שלהם ואכן הראשונה המצטיינת הייתה המו?ט?ב?ל (17 ש"ח) - סלט חם של חציל קלוי ביוגורט ופיסטוקים - קיבלנו מחית חמה ונהדרת מלווה בחמצמצות לימונית, פיסטוק קצוץ שמתפצפץ בפה והכול בליווי הולם של שמן זית. זוהי מנה שלא כדאי לדלג עליה.
לעומת החצילים החמים את הבמיה אוכלים הטורקים קרה ותבשיל הבמיה בעגבניות שטעמנו (17 ש"ח) הזכיר לנו שאנחנו מעדיפים אותה בגרסת סינ?י - חמה עם אורז. עוד טעמנו פראסה בשמן זית (17 ש"ח) - גם כן תבשיל קר של כרישה, גזר ואורז. הכרישה הייתה רכה ונימוחה אבל השילוב הכללי היה טעים אך לא מפיל.
כסאות עם גלגלים
אחרי הראשונות הרמנו את העיניים לראות איפה אנחנו יושבים ומצאנו שהקו הוא עכשווי (חלל תעשייתי) מתובל באלמנטים טורקיים (על הקירות מרצדות דמויות מתיאטרון צללים טורקי והשירותים מעוטרים באריחי קרמיקה טורקיים). מעל הבר תלויים לוחות פרספקס שקופים עם הדפסים אדומים ואזורי הישיבה המצוידים בכסאות עם גלגלים (קצת משרדי מדי) וכורסאות - מופרדים בחוצצי מתכת מחוררים. נדמה שהם מתכתבים עם דוגמאות "התחרה" של הארמונות באיסטנבול, אבל הפרשנות שידרה פאר של בנק או דואר מרכזי מהמאה הקודמת ולא בטוח שזו הבחירה הנכונה למסעדה.
טלה ולא כבש
לפני שהמשכנו לעיקריות גילינו שב'טיקה' עושים עסקים רק עם כבשים צעירים. כששאלנו את הבעלים מדוע רק טלה הם אמרו שרבים נרתעים מהריח האופייני של בשר הכבש (או במילים אחרות הם לא רצו להסריח את המסעדה בריח של שיפודיה זולה) וגם כי הם מאמינים שבשר הטלה שהם מביאים למטבח הוא איכותי יותר. לנו אין בעיה עם ניחוח כבשים, אבל קיבלנו את הטיעון כי אנחנו יודעים שיש כאלה שממש לא סובלים את הריח.
זכרתי את חסד המוטבל כשהזמנתי עיקרית וכדי ליהנות עוד פעם מחסד החצילים הזמנתי עלי נאזיק (79 ש"ח) - נתחי טלה צלויים בתערובת תבלינים על סלט חם של יוגורט וחצילים קלויים. המנה מוגשת עם חתיכות פיתה וצריך לאכול הכול בביס אחד. אין ספק, זהו שילוב מנצח.
עיקרית נוספת שנדגמה היא האדנה קבב (65 ש"ח) - מנת הקבב המייצגת 'טיקה' מוגשת עם פיתה דקה, כשהמלצת המטבח היא לגלגל את הכול ולאכול בידיים. המנה מוגשת עם אורז ועגבנייה צלויה וסלט קטן של פטרוזיליה, בצל וסומאק שהולך טוב בין ביס לביס. מראה המנה והתוספות בצלחת הזכירו נשכחות והתיבול היה מוצלח ורב טעם.
כנאפה או קנאפה?
בגזרת הקינוחים ניסינו שניים - כנאפה (קנאפה) טורקית (25 ש"ח), שלא מילאה אחר ההבטחות להיות אחרת והייתה דומה מדי לכנאפה המוכרת לנו, אבל טובה פחות; וחלבה (25 ש"ח) - קינוח מסורתי של כדור גלידת וניל בעטיפה חמה של סולת עם צנוברים וקינמון. השילוב של חם וקר היה מאוד מוצלח, הטעמים השתלבו היטב והשאירו לנו בפה טעם מתוק שהורדנו עם תה טורקי קטן וטוב.
נהנתי להיזכר בחלק מהטעמים שטורקיה צרבה לי בתודעה, שמחתי להתוודע לדקויות של התיבול המקומי של אדנה, העיר ממנה מגיע השף (כי האוכל בטורקיה דומה ממקום למקום ונבדל בניואנסים של תיבול). גם את רעיון ייבוא המטבח הטורקי העממי למסעדה מעודכנת אני רואה בחיוב ומוכנה לשלם עליו קצת יותר. אבל השאלה היא אם זה חייב לגרור תמחור יחסית גבוה (בייחוד של העיקריות), שאמנם מיישר קו עם המיקום ההרצליאני אבל חוטא למקור. אני יודעת שבארץ לא זול כמו בטורקיה, שהשקיעו המון בעיצוב ושכר הדירה בהרצליה בשמיים, אבל לא בטוח שזה לא פוגם מעט בקסם הפשטות של המטעמים הטורקיים.
"Tike", שנקר 11, הרצליה פיתוח, טל': 9728191- 09. פתוח: א'-שבת מ- 12:00-15:30, 19:00-חצות. עסקיות: א'- ה' 12:00 – 15:30
* בימים אלה מציעים ב'טיקה' מגוון קוקטיילים על בסיס ראקי, האניס של הטורקים.