וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לחם לפרפקציוניסטים

סמדר זורע-ברמק

18.5.2006 / 12:47

סמדר נדרשת לסוגיית אי ההתאמה בין פרוסת לחם ריבועית לבין, למשל, נקניק עגול ומציעה לחם שייחתך לפרוסות עגולות ומדויקות

הפעם החלטתי לשים פוקוס על סוגיה שולית וזניחה, שסביר שמעולם לא עלתה בדעתו של אף בנאדם שפוי בדעתו. אני מתנדבת להיות הנועזת שתעלה אותה לסדר היום לראשונה, ובכך לעשות חסד עם כל הסובלים לבדם בסתר המטבח, הרחק מן ההמון הסוער.
מדובר בדילמת הסנדוויץ' הקבועה, שנובעת מאי-ההתאמה המבנית הקיימת בין פרוסת הלחם לבין מה ששמים עליה. מי שזה מצלצל לו מוכר בטח מהנהן כעת בראשו ומזדהה אתי.

כששולי הנקניק מבצבצים בחוסר חן מהסנדוויץ'

די, אל תצחקו. זו פרובלמה שיכולה להציק אפילו לאנשים די שפויים, שבשאר תחומי החיים התנהגותם היא בלתי כפייתית בעליל.
נניח שאנחנו מכינים כריך מפרוסת לחם שנפרסה מכיכר ריבועית מצויה. פורסים במקביל חתיכה עגולה של נקניק משובח (סתם דוגמה), מניחים אותה על פרוסת הלחם - אך אבוי, זה בכלל לא מתאים! או שפינות פרוסת הלחם יוצאות לא מכוסות, או שלהפך - הנקניק גדול מהפרוסה, וקצותיו מבצבצים מעבר לארבע פאותיה ונשמטים בחוסר חן מסביבה. מה עושים? הרי לא יעלה על הדעת להשלים עם קיומו של כריך בלתי מאוזן שכזה.

הפתרון במקרה הראשון, מקרה החסר - הוא לקחת חתיכת נקניק נוספת, לתלוש ממנה פיסות קטנות ולהטליא את ארבע פינות הלחם החשופות. הפתרון השכיח למקרה השני, מקרה העודף - הוא לכרסם את שאריות הנקניק הבולטות מכל הכיוונים, עד שהוא יתאים למבנה הלחם הריבועי. פתרון אפשרי נוסף הוא להתעלם כליל מהדיסוננס החמור, ולהדחיק את אי הנוחות שנוצרה מהצרימה המטרידה. יש כאלה שיקראו לזה "לזרום עם המציאות", שבגדול זו דווקא גישה חיובית, רק שלא בטוח שהיא מתאימה במקרה הזה. יש כאלה שיקראו לזה "להדחיק את הכאב", מה שאולי פותר את הבעיה בטווח הקרוב, אבל כמו בכל הדחקה, יש לזה מחיר גבוה בטווח הארוך...

אאוריקה!

אני לא בעד אף אחד מהפתרונות האלה! הם נראים לי עונים אך בדוחק על הקושי שהצגתי, שמתעורר שוב לעתים קרובות הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנים להודות.*
לדעתי, במקרה הזה יותר פשוט לעגל את הריבוע, כלומר, לאפות לחם גלילי - שנפרס לפרוסות עגולות ומדויקות.

אין צורך לכתת רגליים ולחפש תבנית עגולה נדירה ויקרה, כרגיל - נשתמש בחומרים זמינים. אני בטוחה שגם אתם שומרים כל מיני קופסאות במחסן, כי "בטח אפשר יהיה פעם לעשות איתן משהו". בקיצור, נאלתר תבנית עגולה סגורה משתי קופסאות פח ריקות של 'שוקולית' (או כל קופסת שימורים אחרת בגודל דומה). עזרים נוספים שיש להצטייד בהם הם רק מספריים חזקים וחדים (עדיפים מספרי-פח, אם יש).
וזהו, ניגש מיד למלאכת עיגול הריבוע, הנה כך:


* (קושי דומה, רק הפוך- מתעורר כששמים פרוסת גבינה צהובה מרובעת בתוך לחמנייה עגולה. טובי המומחים עושים ימים כלילות כדי לקדם את המחקר בנושא ולמצוא פתרון הולם. הקוראים יעודכנו מיד לכשתימצא תשובה ראויה לסוגיה זו).

לחם גלילי בקופסת שימורים

מרכיבים לכיכר גלילית אחת, באורך כ-22 ס"מ ובקוטר כ-10 ס"מ:
1/3 כוס קמח שיפון
½ כוס קמח מלא
2 כוסות קמח לחם לבן
1 כפית מלח
¼1 כפיות שמרים יבשים (או 10 גרם שמרים טריים)
1 כף סילאן או דבש
1 כף שמן
1 כוס מים פושרים

שמן לשימון התבנית
קמח לבן נוסף, לקימוח הבצק

אופן הכנה:
1. מכינים את התבנית העגולה: במספרי פח, גוזרים ומרחיקים את השוליים העליונים (בצד של מכסה) של קופסת שוקולית ריקה במרחק כ-1 ס"מ מהקצה העליון.

2. בצד של השוליים הגזורים, גוזרים בדופן הקופסה חתך בעומק כ-3 ס"מ, מן החוץ לכיוון פנים הקופסה בצד אחד, וחתך דומה באותו כיוון במקביל, מולו, בצד השני של דופן הקופסה. שמים את שתי הקופסאות פתח מול פתח, וגוזרים בקופסה השנייה שני חתכים דומים לשניים הראשונים, בדיוק מול החתכים שנעשו בקופסה הראשונה. חתכים אלה ישמשו לחיבור שתי הקופסאות זו לזו ולסגירתן לגליל אחד (עיינו בצילומים המצורפים).

3. בעזרת מברשת בעלת ידית ארוכה, משמנים את הדפנות והתחתית של שתי הקופסאות מבפנים בשמן (נזהרים מאוד שלא להיפצע מקצוות הפח החתוכים החדים).

4. מכינים את הבצק: מנפים ביחד את כל סוגי הקמח לקערה. מוסיפים את המלח ומערבבים. מוסיפים את השמרים היבשים ומערבבים בקמח (אם משתמשים בשמרים טריים, ממיסים אותם מקודם בחצי כוס מהמים, מוסיפים לשאר החומרים ויוצרים בצק).

5. מוסיפים את הסילאן, השמן והמים ומערבבים לבצק אחיד.

6. לשים את הבצק שנוצר כ-10 דקות על משטח מקומח, עד שהוא חלק וגמיש.

7. מניחים את הבצק בקערה, מכסים בניילון נצמד ומתפיחים כשעה-שעה וחצי, עד שהבצק יכפיל את נפחו.

8. לשים שוב את הבצק שתפח להוצאת האוויר מתוכו, מעצבים ממנו גליל מאורך, ומגלגלים אותו בקמח, כך שיקומח היטב מכל צדדיו.

9. שמים את קצה גליל הבצק בתוך אחת מקופסאות הפח שהוכנו, סוגרים את הקופסה השנייה מעל הקצה של הבצק בצד השני, ונועצים היטב את החתכים שבקופסאות אחד בתוך השני, כך שתיווצר קופסת פח סגורה משני הכיוונים ובתוכה הבצק.

10. משהים כ-45 דקות עד שהבצק יתפח בתוך הקופסה. למרות הסקרנות - אין לפתוח את הקופסאות כדי לבדוק "מה נשמע בפנים". זה תופח, לא לדאוג.

11. מחממים תנור ל-200° ומניחים את הקופסא הסגורה שבתוכה הבצק התפוח על רשת במרכז התנור החם.

12. אופים 45 דקות ללא פתיחת הקופסה. לאפייה אחידה, אפשר כל רבע שעה לגלגל את הקופסה כך שתשכב על צד אחר שלה.

13. בידיים מוגנות, מוציאים את הקופסה מהתנור, מושכים בזהירות את שתי הקופסאות לצדדים כדי להפריד אותן זו מזו, ופותחים בעדינות, עד שהכיכר הגלילית האפויה תחליק מתוך הקופסאות. מניחים את הכיכר לצינון על רשת. אם הכיכר לא נראית מספיק אפויה - אפשר להחזירה לתנור ללא הקופסאות ולאפות עוד כמה דקות עד שתתקשה ותשחים היטב.

14. לאחר קירור מלא של הכיכר, פורסים בסכין חדה לפרוסות עגולות.

הערה: אפשר להכין לחם גלילי מכל בצק של לחם, ובלבד שכמות הבצק תתאים לגודל ה"תבנית" הסגורה המאולתרת. הבצק לפני תפיחתו צריך לתפוס כמחצית מהחלל הפנימי של התבנית הסגורה, כך שלאחר התפיחה והאפייה הוא ימלא אותו מקצה לקצה ותצא כיכר בצורת גליל מושלם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully