שאנטי-שאנטי

גבי הזהירה אותי. היא אמרה לי שלא כדאי לי להזמין מהמסעדה הזאת, ואפילו העלתה רעיונות קולינריים מקוריים הרבה יותר. אבל לא, אני מה שנקרא תמעאית: נותנים לי מאה שקל לבזבז, ואני רוצה לקבל עבורם כמה שיותר פריטים. ועכשיו, בסיום טקס הבליסה, אני תקועה עם תכולת קיבה עוינת, שמסרבת להרפות ולהמשיך הלאה למעיים, והבטן שלי מתפוצצת מכאבים.

שעות ספורות קודם זממתי להזמין אוכל הודי, וכיוון שהאפשרויות למזון מסוג זה די מוגבלות בעיר, לא נותר לי אלא לפנות לסאב קוץ' מילגה, שמציעה אוכל מזרחני זול וצמחוני. קשה לטעות עם אוכל הודי, בייחוד במשלוחים, שהרי מדובר במנות קטנות ופשוטות הנארזות להפליא (בשלב הזה הייתי מלאה אופטימיות). הזמנתי טאלי ספיישל, מנת קומפלט המכילה אורז, יוגורט מתובל, נזיד עדשים ושלושה תבשילים לבחירה. בנוסף קישטתי את ההזמנה בפארוטה (פיתה שטוחה וכבדה), סלט ירקות עם גבינת פאניר, ומלאי קופטה (ירקות מצופים בבצק חומוס, סוג של טמפורה למעשה).

15 דקות מרגע סיום ההזמנה צלצלה אליי המוקדנית של המסעדה והודיעה שלצערם ולא בגללם האוכל יגיע רק בעוד שעה. כיוון שגוועתי עד כדי אכילת בשרה של שותפתי, ביקשתי שיעשו כל מה שהם יכולים כדי לזרז את העניין, וכדי שלא יהיו ספקות בנושא, שלפתי את קלף הקסם וגיליתי לה שאני אמורה לכתוב על ההזמנה הזאת וזמן ההגעה הוא פרמטר חשוב לכתבה. הפעם, לראשונה בחיי, זה לא עזר. סאב קוץ' מילגה, אמרו לי חברי בוגרי הודו, משמעו "הכל אפשרי"; ולא סתם עוד כששהו שם הדביקו חבריי לאימרה את ההמשך "אבל לא כרגע". כנראה שבהוויה ההודית אכן אפשר להשיג הכל, בתנאי שאין לך השגות לגבי מחויבות, יעד ועמידה בזמנים.

את המזון המיוחל זכיתי לקבל באיחור של שעה ועשרים. ואם דיליי שכזה הוא לא פארטי פופר מספיק, הטאלי הגיע בחמגשיות שמזכירות מנת קייטרינג בכלא צבאי. האוכל היה קר ותפל, הסלט דווקא הגיע חמים, נזיד העדשים היה נוזלי ובעל טעם לא מוגדר, מנות התבשילים היו לא אכילות בעליל, הפיתות היו קשות מספיק כדי להפחיד איתן את השליח, וחבל שלא ידעתי את זה כשהוא עוד עמד על מפתן ביתי. רק המלאי קופטה היה אכיל, אבל הגיע בלי שום רוטב או מטבל שישמח את חכי. נאלצתי לשבוע מהאורז. חשבתי לשלוח את השאריות לסומליה, אבל נראה לי שאחרי שנים של רעב זה לא מגיע להם.

בחנתי את כרטיס הביקור שצורף להזמנה. הסאב קוץ' מילגה תואר בו בתור "מרכז הקשור להודו, ובא לתת את האופציה לחזור ולהכיר את אווירת הטיול בהודו, בלי לטוס להודו". בפועל קיבלתי יותר מכאב הבטן של הטיול, ופחות חופש ונופים.

בקטנה:
שירות טלפוני: חביב
זמנים: מזלם שהם לא צריכים להחזיר זמנים כמו בצה"ל
מצב צבירה: עגום
אריזה: מאיימת
שליח: הגיע כל כך באיחור, שלמי בכלל אכפת ממנו - תביא את האוכל!
בונוסים: שקיות עם סכו"ם, מלח ופלפל
מינוסים: ריח שמסרב לצאת מהבית
תמורה לכסף: לא בטוח
שורה תחתונה: להבא, רק רינה פושקרנה!


סב קוץ' מילגה. המשביר 22. טל' 6813412. משלוחים: א'-ו' 11:00-2:00, שבת 12:00-2:00.

לירון שמם

בקטנה