בוקר של אלופים?

בני נוער רבים עוסקים בספורט. האם יש הבדל בינם לבין בני נוער אחרים מבחינת חשיבות ארוחת הבוקר? האם עליהם להקפיד יותר על סוגים מסוימים של מזונות והאם הרגלי האכילה שלהם בכלל יותר טובים או רעים בהשוואה לבני גילם?

האם יש הבדל ניכר בהרגלי האכילה של בני נוער העוסקים בפעילות גופנית לבין אלו שלא מבצעים ספורט באופן סדיר? בארץ עדיין לא נערך מחקר שבדק את הנושא לעומק אך בשוויצריה נערך לפני כמה שנים מחקר נרחב בנושא.

המחקר בדק את הרגלי האכילה ואת האספקה היומית של אבות המזון הדרושים לגוף בגיל ההתבגרות בקרב בני נוער ספורטאים לעומת בני נוער שלא עסקו בספורט. המשתתפים במחקר היו ילדים ונערים מקולג', בית ספר תיכון ומבית ספר מקצועי לספורט. סה"כ השתתפו 3540 ילדים בגילאי 9-19 שמילאו שאלון אישי אנונימי על הרגלי החיים, הספורט והאכילה שלהם. קבוצה של ילדים בגילאי 11-15 צפתה בילדים האחרים במשך 3 ימים ורשמה כל מה שעשו ואכלו.

תוצאות עבור כל הילדים: יותר בנים מבנות דיווחו על כך שהם נהנים מביצוע פעילות גופנית. הרגלי האכילה של בני הנוער עד גיל 15 היו די דומים וכללו במרבית המקרים אכילה של ארוחת בוקר ועוד לפחות 2 ארוחות חמות ביום. לאחר גיל 15 חלה ירידה באחוז הילדים שאכלו מסודר. המחקר הראה כי תופעת "הנשנושים" מאד נפוצה בקרב בני הנוער כאשר 60-80% מבני הנוער נהגו לנשנש בבוקר במקום ארוחת בוקר ו- 80-90% נהגו לנשנש אחר הצהרים.

תוצאות עבור ילדים ספורטאים: הרגלי האכילה של הילדים הספורטאים היו באופן מובהק בריאים יותר והם גם הפגינו הבנה וידע נרחבים יותר בנוגע למזון שאכלו. נמצא גם כי אופן האכילה שלהם ובחירת המזונות התאימה יותר לצרכיהם הגופניים והספורטיביים.

כמו כן, המחקר הצביע על כך שספורטאים צרכו בתדירות גבוהה יותר דגני בוקר, מוצרי חלב, פירות, מיצי פירות וסלטים. מכאן שהספורטאים סיפקו לגופם יותר ויטמינים ומינרלים חיוניים באמצעות המזון בהשוואה לבני נוער שלא עסקו בספורט.
מסקנות: למתבגרים העוסקים בספורט יש מודעות גבוהה יותר להרגלי תזונה בריאים המתאימים לצרכי גופם, לעומת בני נוער שלא מבצעים פעילות גופנית. תוצאות המחקר מחזקות את הגישה כי הרגלי אכילה נכונים באים בשילוב עם מודעות גופנית גבוהה הכוללת גם פעילות גופנית.

ארוחת הבוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום, את זה כבר כולם משננים בעל פה. אחרי שנת לילה יש לתת לגוף את אבות המזון החיוניים לתפקודו ולחזק אותו. מחקרים רבים מצאו כי קיים קשר בין ויתור על אכילה בבוקר לבין ירידה בכמות האנרגיה היומית לבין ביצועים נמוכים בבית הספר. מחקרים אחרים הראו כי ילדים שמדלגים על ארוחת הבוקר התקשו להשלים במהלך היום את הדרישה התזונתית מבחינת ויטמין A, B6 ו-D, כמו גם של המינרלים מגנזיום, סידן, אבץ זרחן וברזל. אך האם יש הבדל בין ילדים המבצעים פעילות גופנית מרובה לבין אלו שלא, מבחינת חשיבות ארוחת הבוקר?

לאחרונה התפרסם מאמר שנערך בארה"ב ובדק את הרגלי האכילה של ילדים במחנה קיץ של ספורט. המחנה התקיים 5 ימים בשבוע, 8 שעות ביום למשך 15 ימים. סוגי הספורט בו - כדורגל, כדורעף, כדורסל, ריקוד אמנותי, סייף ואתלטיקה.

תוצאות המחקר הראו כי מוצרי מאפה (76%) וחלב (71%) היו המזונות שצרכו הילדים בתדירות הגבוהה ביותר במסגרת ארוחת הבוקר. 78% מהילדים נהגו לאוכל ארוחת בוקר אבל 22% דיווח על דילוג על ארוחת הבוקר. כמעט 30% מאלה שלא אכלו ארוחת בוקר סבלו מעודף משקל!

ייתכן שבשל הויתור על ארוחת הבוקר, נוצר מחסור אנרגטי (קלורי) במשך היום אצל בני הנוער, שהוביל להתקפי אכילה מרובה ולא מסודרת במהלך היום. התקפי האכילה הלא מאוזנים האלה גרמו כנראה לעודף קלורי ובסופו של דבר להשמנה. כלומר, הוויתור על אכילת ארוחת בוקר בקרב ילדים המבצעים אימון גופני נמצא בסתירה עם הצורך המוגבר שלהם באנרגיה ועשוי להיות קשור לנטיית ההורים והילדים להפחית בחשיבותה של ארוחת הבוקר.

__________________________________________________________
* יעל דרור היא דיאטנית קלינית במרכז הרפואי שניידר ומנחת
סדנאות הרזייה לילדים "קל על המשקל".