מתכון פשוט, לא?

תפקידו של מתכון הוא למסור אינפורמציה על מרכיבים, כמויות ואופן הכנה של מאכל מסוים. מתכונים כתובים בדרך כלל בנוסחה פחות או יותר אחידה, שבה משובצים הנתונים הספציפיים הרלוונטיים, לפי העניין. חשוב לא להשמיט שום פרט, לדייק בכמויות ולהסביר בבירור מה עושים, מתי ואיך, כדי שכל אחד שיכין את אותו מאכל לפי המתכון - יקבל את אותה תוצאה. מצד שני, לא צריך להכביר מילים ולפרט יותר מדי, מתכון זה ממש לא המקום להתפלסף בו, בשביל זה יש פתיח...

אבל עכשיו נעשה תרגיל הפוך, סתם בשביל הגיוון: בניגוד למבנה הרגיל של הטור הזה, אעביר לאזור הפתיח את המתכון עצמו, אך אוסיף [בסוגריים] את השיחות והויכוחים שיש לי עם עצמי תוך כדי העלאת המתכון על הכתב, והקורא יוכל באופן חד-פעמי לראות את ההרהורים וההתלבטויות שהיו לי ליד כל מילה, כמו שרואים את מנגנון ההפעלה בתוך שעון אנלוגי שקוף.

[איך לקרוא ללחם הזה, מה מאפיין אותו? זה לחם ללא אפיון מיוחד, חוץ מזה שהוא טעים מאוד. טוב, אז נקרא לו:]

מרכיבים ל-3 כיכרות בינוניות: [אני אוהבת שהפרוסה קטנה ויש בה יחסית יותר קרום פריך, אז נחלק את הבצק ל-3 חלקים במקום ל-2 כרגיל]

סטרטר:
[אולי הפעם נשתמש באיזו מילה עברית הולמת, במקום ה"סטרטר" הזה, שכולם נעצרים עליו?]
2 כוסות קמח לחם לבן [למה לא לכתוב את ההגדרה הרשומה על השקית, "קמח לחם"? נו, כי יש אנשים ששומעים "קמח לחם" ומבינים "קמח מלא", משום מה].
1 כוס קמח מלא
½ כפית שמרים יבשים או 4 גרם שמרים טריים [אפשר להשתמש בשמרים טריים או יבשים, לכי תדעי מה יש לכל אחד בבית, ומה הוא מעדיף. טוב, תחליטי את איזה. לא, אני לא יכולה להחליט בשביל אחרים במה ישתמשו. או קיי, רק תזכרי שזה מאריך את רשימת המרכיבים וגם את הוראות ההכנה בהמשך. אני אזכור, מה אני יכולה לעשות.]
½1 כוסות מים [לציין "מים פושרים" או מספיק לכתוב סתם "מים"?]

בצק:
3-4 כוסות קמח לחם לבן [הלוואי ויכולתי לכתוב כמו הסבתות: "קמח כמה שתופס"]
1 כוס קמח מלא
1 כף מלח
2 כפות סוכר [קצת סוכר לא יזיק פה]
½1 כפיות שמרים יבשים או 10 גרם שמרים טריים [עוד פעם הסרבול עם השמרים האלה?]
1 כוס מים [כנ"ל]

אופן ההכנה:
מכינים את הסטרטר:
מנפים [הרי לא ניפית בעצמך, אז למה את דורשת מאחרים? בסדר, אבל אצלי קצב תחלופת הקמח גבוה במיוחד, אולי אצל אחרים הקמח שוכב כבר חודשים בארון, ואז לך תדע מה יש בו?] את שני סוגי הקמח לקערה, מוסיפים את השמרים היבשים ומערבבים עם הקמח.

מוסיפים את המים ומערבבים בכף עד שנוצר בצק דביק [תגדירי בדיוק איזה בצק נוצר, שיבינו שיוצאת מין עיסה כזאת]. אם משתמשים בשמרים טריים, ממיסים אותם במים, ומערבבים עם הקמח [אוף עם השמרים האלה... כמה מילים מיותרות שופכים עליהם.]. מכסים את הקערה בניילון נצמד [אני מעדיפה ניילון על מגבת לחה. אם הוא לא נדבק, מרטיבים קצת את שפת הקערה] ומשהים לתסיסה כ-12 שעות, מחוץ למקרר [חישוב זמנים מהיר: אם רוצים להכין את הלחם עצמו בשבת בצהריים - צריך להכין את הסטרטר ביום שישי לפני השינה].

מכינים את הבצק:
מנפים לקערה 3 כוסות מהקמח הלבן [הכוס הרביעית נועדה להוספה בזמן הלישה, לפי הצורך] ואת הקמח המלא. מוסיפים את המלח ומערבבים עם הקמח [אני שמה את המלח ישר בהתחלה כדי לא לשכוח להוסיף אותו בסוף, מכירה את עצמי כבר]. מוסיפים את הסוכר והשמרים היבשים ומערבבים. יוצרים גומה בקמח ויוצקים לתוכה את בצק הסטרטר [אוי ואבוי אם תשכחי לרשום להוסיף את הסטרטר מהשלב הראשון] שתסס והוא נראה כעת כעיסה רטובה ומבעבעת ["מבעבעת" זו לא מילה גבוהה מדי?]. מוסיפים גם את המים ומערבבים הכול ביחד עד שנוצר בצק אחיד. (אם משתמשים בשמרים טריים – ממיסים אותם במים, מוסיפים לקמח עם הסטרטר ומערבבים עד שנוצר בצק אחיד) [אם הייתי רושמת ב"מרכיבים" רק שמרים יבשים - אפשר היה לוותר על הסוגריים הללו].

לשים את הבצק שנוצר על משטח מקומח קלות במשך 10 דקות [כן, עשר דקות! לישה איכותית היא מה-זה חשובה], עד שהבצק נהיה חלק וגמיש מאוד. אם הבצק דביק מדי ללישה נוחה, מוסיפים עוד קמח לבן לפי הצורך, כמות של כף אחת בכל פעם [אפשר ללוש במיקסר, אבל אז איפה כל הפאן?].

מגלגלים את הבצק בקערה משומנת ומכסים בניילון נצמד. משהים את הבצק כשעה וחצי-שעתיים בטמפרטורת החדר עד שנפחו יוכפל [אצלי זה לקח כמעט שעתיים, אבל המזגן אצלי די חזק].
לשים מעט את הבצק להוצאת האוויר מתוכו, ומחלקים אותו ל-3 חלקים שווים [סיכמנו שנעשה 3 כיכרות, כן?].

מעצבים מכל חלק כיכר מוארכת ומניחים את הכיכרות על נייר אפייה בתבנית שטוחה, כשצד התפר כלפי מטה [לא מוכרחים לפרט את אופן העיצוב, כולם יודעים איך. יודעים? לא יודעים? שיהיה כך, חשוב להימנע מעודף מלל]. מכסים את הכיכרות בניילון או במגבת לחה [לבחירה] ומשהים לתפיחה עד הכפלת הנפח, כשעה.

מחממים תנור לחום גבוה מאוד 230° כאשר תבנית ריקה מונחת על קרקעית התנור [חשוב לחמם את התנור מראש, כדי שיחכה ללחם התופח, ולא להפך].

כשהכיכרות תפחו, חורצים במהירות בסכין חדה מאוד 3-4 חריצים אלכסוניים בראש כל כיכר [מי שלא מאומן בחריצה בשיא התפיחה, שיחרוץ לפניה, או בכלל לא], שופכים כוס מים לתבנית הריקה החמה שבתנור ליצירת אדים ואופים בחום זה כ-10 דקות [חום תנור גבוה בשילוב עם אדים בתחילת האפייה ייתן תפיחת תנור דרמטית]. מנמיכים את חום התנור ל-200° וממשיכים לאפות עוד כ-25-30 דקות, עד שהכיכרות שחומות, הקרום שלהן קשה ונקישה על תחתיתן משמיעה צליל חלול [קשה נורא להגדיר את הרגע שבו הכיכר אפויה מספיק, אבל לפחות ניסיתי].
מוציאים את הכיכרות מהתנור ומניחים אותן לצינון על רשת [אם המתכון לא יסתיים במשפט הזה, אני ארגיש לא נוח, כאילו חסרה בו הפואנטה].

מה, התעייפתם? טוב, אז הנה נוסח מקוצר, לנוחותכם, שניפיתי ממנו את כל המילים הלא-הכרחיות. תבחרו את הנוסח שמתאים לכם, ובהצלחה.

מרכיבים ל-3 כיכרות:

סטרטר:
2 כוסות קמח לחם
1 כוס קמח מלא
½ כפית שמרים יבשים
½1 כוסות מים

בצק:
3-4 כוסות קמח לחם
1 כוס קמח מלא
1 כף מלח
2 כפות סוכר
½1 כפיות שמרים יבשים
1 כוס מים

אופן ההכנה:
1. סטרטר: מערבבים, מכסים ומשהים 12 שעות.
2. בצק: מנפים קמח, מוסיפים מלח, סוכר, שמרים ומערבבים. מוסיפים סטרטר ומים ומערבבים.
3. לשים.
4. משהים לתפיחה.
5. לשים ומחלקים ל-3.
6. מעצבים לכיכרות ומשהים עד הכפלת הנפח.
7. מחממים תנור ל-230°.
8. חורצים ואופים 10 דקות עם אדים. מנמיכים את חום התנור ל-200° וממשיכים לאפות עוד כ-25-30 דקות.
9. מוציאים ומצננים.