לקצוץ לו את הזרועות

אף פעם לא הייתי בנאדם של ירקות. בטח לא ירקות חיים. ירק זה תמיד משהו שיכול לבוא לצד האוכל, אבל מבחינתי זה אף פעם זה לא האוכל עצמו.
יש רק ירק אחד, שבאופן לגמרי לא ברור, התחברתי אליו מגיל צעיר מאד - קולורבי. בעוד שאר הילדים אוחזים מלפפון ירוק, פרוסות כתומות של גזר רענן או עגבנייה סמוקת לחיים, אני הייתי דלוקה על קולורבי. ככה, כמו שהוא, עם מלח וזהו.

אולי התיידדתי אתו בכזאת קלות, משום שגידלתי אותו בעצמי בערוגה הקטנה בחצר של סבא שלי.
אהבתי לשלוף אותו מהאדמה ולעזור לסבא שלי להוריד את כל ה"זרועות" המצחיקות שהיו מחוברות אליו. סבא שלי קילף אותו כמו שזקנים מקלפים תפוח, סביב-סביב, קליפה אחת ארוכה ומתפתלת כמו ספירלה.

אני יודעת, הוא לא ירק זוהר במיוחד, אין לו את הנוכחות שיש לצנון, את הצבע העז שיש לסלק או את המתיקות של הגזר ויש כאלה שאפילו מתייחסים אליו כמו אל הכבשה השחורה של משפחת ירקות השורש והפקעות. מעבר לזה, רבים יטענו שהוא פשוט מסריח ומי שמקלף לו קולורבי בפרהסיה, נגיד במשרד, לוקח סוג של סיכון. אבל אני, נשארתי נאמנה לקולורבי, הירק הנוסטלגי הפרטי שלי. לא רק שלא נטשתי אותו לאורך השנים, למדתי לשדרג אותו ומדי פעם, אני הופכת למיסיונרית של קולורבי ומנסה לשדל אנשים לתת לו הזדמנות. אז למי שעדיין מתעלם מקיומו ולאלה שלא סובלים אותו בפורמט החי, הנה כמה אפשרויות למשחק עם קולורבי, שהופך למשהו אחר לחלוטין כשהוא אפוי, צלוי, מוקפץ או ממולא.

אני עדיין ממליצה בחום לנשנש קולורבי סתם ככה, עם שמן זית, מלח וזעתר, למשל, אבל בואו נשחק איתו עוד קצת. הנה כמה מתכונים, דווקא מאד עתיקים ועוד כמה שעשועי קולורבי פרטיים שלי. בחייאת, תנו לו צ'אנס.

(מתוך: "בורדה – ספר הבישול הוצאת אחיאסף – ברונפמן, 1974)
מתאים כתוספת לצלי בשר

6-8 קולורבי
1 בצל
2 כפות מרגרינה
1 ספל מים
1 קורט מלח
1 קורט סוכר

1. שוברים את הגבעולים העבים וחותכים את העלים הקטנים לרצועות דקות.
2. מסירים בזהירות את קליפת הקולורבי מכיוון השורש, כך שבסוף תישאר רק קליפה דקיקה.
3. חוצים את הקולורבי וחותכים לפרוסות.
4. חותכים את הבצל לקוביות קטנות ומשחימים במרגרינה עד שיזהיב.
5. מוסיפים קולורבי ומים, מלח וסוכר ומאדים כ – 20 דקות בכלי מכוסה. כעבור 15 דקות מוסיפים את רצועות העלים ואפשר להוסיף גם ½ כוס שמנת מתוקה פרווה.

ועכשיו תרשו לי להתערב במתכון ולהכניס כמה שינויים קלים:

- את המרגרינה מומלץ להחליף בשמן זית.
- אני הייתי מוותרת על הסוכר. קורט מלח זה לא מספיק. שימו מלח לפי הטעם וכמובן פלפל שחור גרוס טרי.
- אחרי שהבצל מזהיב, כדאי להוסיף את הקולורבי ולהזהיב גם אותו, לפני שמוסיפים את המים. אם צריך להוסיף שומן, חמאה תיתן צבע יפה וזהוב וטעם נהדר.
- לגבי העלים של הקולורבי, רעיון נחמד אבל לא זכור לי שיצא לי לפגוש אותם לאחרונה. אם השגתם קולרבי עם עלים אל תבנו עליהם יותר מדי. חופן נדיב של עלי טימין יעשה כאן יופי של עבודה.
- אפשר להקפיץ כמה עגבניות שרי במעט שמן זית, להוסיף כמה שיני שום ולהקפיץ יחד. אחרי מספר דקות מוסיפים לקולורבי וממשיכים לאדות.
- לגבי השמנת המתוקה, לשיקולכם.

(מתוך: "כך נבשל", חבר מדריכות ויצ"ו, תשי"ז, הוצאת נר)

½ 1 ק"ג קולורבי
30-40 גרם שומן
30 גר' קמח
20 גר' סוכר
פטרוזלינון
מלח

מקלפים את הקולורבי, מחתכים אותו לפרוסות או לקוביות.
מבשלים במי מלח או מאיידים עד שיתרכך. מסננים.
מחממים את השומן, מוסיפים גם את הקמח, ומשמצהיב, נותנים גם את הפטרוזלינון הקצוץ.
יוצקים עליו את שארית מי הקולורבי, מרתיחים, ומכניסים את הקולורבי.

אם יורשה לי, אני אעשה קצת סדר גם במתכון הזה... נקרא לו קולורבי בבצק בירה

- נחתוך את הקולורבי לפלחים או לפרוסות בעובי ½ ס"מ.
- במקום לבשל את הקולורבי, נחלוט אותו במים רותחים עם מלח למשך כרבע שעה ונסנן.
- במקום להכין רביכה (מילה שלא נשמעת טוב וגם לא נראית משהו) נכין בצק בירה (סוג של בלילה), נתבל אותה במעט עשבים, נטבול את הקולורבי ונטגן בשמן עמוק.

בצק בירה:
1 כוס קמח
100 מ"ל בירה לבנה
ביצה אחת מופרדת לחלמון וחלבון
מלח
4 כפות סוכר
1 כפית שמן זית
חופן נדיב של עשבים קצוצים (פטרוזיליה, בצל ירוק, טימין)

1. שמים בקערה קמח, יוצרים גומה במרכז ויוצקים את הבירה, החלמון, המלח והסוכר. טורפים במטרפה ידנית עד שהתערובת חלקה.

2. מוסיפים את השמן והעשבים הקצוצים.

3. מקציפים את החלבון, מוסיפים לבלילה ומקפלים בעדינות לתערובת אחידה.

4. טובלים את פלחי הקולורבי בבלילה ומטגנים בשמן חם עד שהם זהובים.

5. מוציאים ומניחים על נייר סופג.

6. מגישים מיד.

פשוט, מהיר ומפתיע כמה זה טעים.
אפשר פשוט לנשנש ככה כמו שזה, לצד מנה בשרית או לערבב עם סלט ירוק ורענן.

5 ראשי קולורבי קלופים ופרוסים לפרוסות בעובי ½ ס"מ
¼ כוס שמן זית
מלח גס
פלפל שחור גרוס
מעט פלפל שאטה (למי שאוהב חריף)

1. מחממים תנור לחום של 190 מעלות.

2. משמנים תבנית רחבה בשמן זית, עורכים את פרוסות הקולורבי, מזלפים שמן זית גם מעל הפרוסות.

3. מתבלים במלח גס ופלפל שחור גרוס (ואפשר גם שאטה).

4. אופים כ-25 דקות, עד שהפרוסות מזהיבות בשוליים.

סלט ירוק עם קולורבי:
- אפשר להוסיף חצאי עגבניות שרי, עגבניות מיובשות ופטריות ולצלות את הכל ביחד. טעים מאד לערבב עם סלט עלים ירוקים עם מעט ויניגרט דיז'ון.
- אפשר להוסיף את הקולורבי בתוספת פלחי תפוז (ללא הקליפה הלבנה) לתערובת עלי בייבי, לתבל בויניגרט הדרים ולהוסיף אגוזי פקאן.

8 ראשי קולורבי בגודל בינוני, קלופים
500 גרם בשר טחון (מומלץ כבש או לפחות 50% כבש והשאר בקר)
100 גר' צנוברים
1 ביצה טרופה
2 שיני שום קצוצות
1 בצל קצוץ דק
חופן נדיב פטרוזיליה קצוצה (בערך כוס)
מלח, פלפל
קורט כמון, קינמון ומוסקט
6 דבלים קצוצות דק

לרוטב:
¼ כוס שמן זית
מיץ מלימון גדול
3 שיני שום פרוסות
½ כוס יין לבן יבש
תוכן הקולורבי קצוץ דק
1 כוס מים
2 עלי דפנה
מקל קינמון קטן
4 גרגרי פלפל אנגלי
כפית פלפל שאטה (לפי הטעם)
מלח

הכנה:
1. בעזרת סכין חדה וקטנה, "חופרים" בור למילוי הקולורבי. (אפשר לחצות לחצאים וליצור "סירות"
למילוי) שומרים את תוכן הקולורבי בצד.

2. מערבבים את הבשר הטחון, הבצל, השום, הביצה, הצנוברים, הדבלים, העשבים והתבלינים וממלאים את הקולורבי.

3. מחממים בסיר גדול שמן זית ומזהיבים את הקולורבי מכל הצדדים.

4. מוסיפים את יתרת חומרי הרוטב, מביאים לרתיחה ומבשלים מכוסה על להבה קטנה כשעה.
מוציאים את הקולורבי ונותנים לרוטב להמשיך להתבשל ולהצטמצם על להבה קטנה לא מכוסה.

5. להגשה, מניחים במרכז צלחת קולורבי ועליו יוצקים מהרוטב. מפזרים מעל עשב ירוק כמו פטרוזיליה, עירית או טימין.

גיוון: אפשר להשתמש במחצית מכמות הבשר ולהוסיף במקום קוסקוס או אורז.