דונט לט איט לינגר

החמוציות הקטנות והאדומות שעד לא מזמן היו מוכרות בעיקר בחו"ל בתור 'קרנבריז', הן פרי-יער מצפון אמריקה שמייחסים לו תכונות בריאותיות מרשימות ובתקופה האחרונה הן הפכו לפופולריות ולקלות להשגה גם במטבח הישראלי.

ניתן לרכוש את החמוציות קפואות או מיובשות עם או ללא תוספת סוכר. החמוציות מופיעות גם כמיץ על מדפי המרכולים (שאוהבים לשלב אותו בקוקטיילים) ויש גם גרסת דיאט מוצלחת. חשוב לזכור כי החמוציות המיובשות מכילות לא מעט קלוריות אך המתיקות הרבה מאפשרת להסתפק בכמות יחסית קטנה כדי ליהנות מטעמן.
ערכים ל- 100 גרם חומציות מיובשות:
קלוריות - 341 קק"ל, חלבון - 0 גרם, פחמימות - 82 גרם, סיבים תזונתיים - 6 גרם, שומן- 1.4 גרם, אשלגן - 40 גרם. מנה של חמוציות המכילה כ- 60 קלוריות (מנת פרי) שווה לשתי כפות חמוציות.

דלקת בשלפוחית השתן היא מטרד בריאותי שנוטה לחזור על עצמו בתדירות גבוהה ברגע שסובלים ממנו פעם אחת (30% מהאנשים סובלים מדלקות חוזרות). נשים סובלות מדלקות בדרכי השתן יותר מאשר גברים (60% מהנשים סובלות מדלקות אלו). מרבית האנשים מדווחים על תופעות לוואי מציקות שכוללות צורך מוגבר במתן שתן המלווה באי שקט, כאב בעת ההטלה, שתן כהה, נוכחות דם בשתן וכאבי בטן תחתונה. עם זאת, היא עלולה להיות במקרים אחדים א-סימפטומטית ולהתגלות רק בשלבים מתקדמים, בהם עול החום, המעיד על כך שהדלקת התפשטה כבר לאזורים נוספים בגוף (למשל לכליות). מכאן, שהגנה על הגוף מפני היווצרות דלקת באזורים רגישים אלו, חשובה מאד גם אם עדיין לא סובלים מסימפטומים מטרידים. בתחום הרפואה העממית שחקניות המפתח למניעת דלקות הן החמוציות.
כמו כן יש מחקרים שמוכיחים שצריכת חמוציות גם מסייעת במניעת מחלות לב וכלי דם.

בשנות ה-20 של המאה הקודמת, חשבו כי הטעם החמוץ של החמוציות, הוא זה שגורם לשתן להיות חומצי יותר ובכך הורג את הפתוגנים המפתחים את הדלקת. עם זאת, מחקרים מדעיים שחקרו את הנושא בשנות השבעים, שללו את הסברה הזו. במשך שנים נעשה חיפוש מעמיק בעולם המדע אחר החומר הייחודי הנמצא בחמוציות המגן מפני הדלקת. הממצאים המשמעותיים הראשונים בנושא היו דווקא של חוקרים ישראלים ב-1991. החוקרים מצאו את החומר הפעיל בחמוציות ששייך למשפחת הטנינים ונקרא פרו-אנטוסיאנידין. הם גילו כי החומר הזה הוא מסוגל להיקשר לדפנות החיידקים המזיקים (ב- 80% מהמקרים של הזיהומים בשתן מדובר על חיידקי E.coli) ולמנוע את יכולת התיישבות החיידקים על תאי הרירית של דרכי השתן. בדרך זו הם נשטפים ומסולקים על ידי זרם השתן והופעת הדלקת נמנעת.

לחומר הפעיל בחמוציות יש חשיבות רבה כיוון שהוא משמש כאנטיביוטיקה טבעית כנגד חיידקי ה- E.coli, שבמקרים רבים הפכו כבר עמידים לאנטיביוטיקה. לפיכך, שולבו החמוציות בתכשירי תוספי התזונה ביחד עם חיידקים פרו-ביוטיים על מנת להעניק לגוף הגנה מלאה.

ממצא מפתיע אחר מתחום הרפואה המונעת מייחס לחמוציות יכולת מניעת התפתחות עששת. לאחרונה גילו החוקרים כי אכילת חמוציות מונעת התפתחות עששת והצטברות פלאק על השיניים. במקרה הזה, עוד טרם הצליחו לאתר ולהגדיר מהו החומר הפעיל המדויק האחראי על האפקט המגן - ומכיוון שהחמוציות עשירות בסוכר והפרי מאד חומצי (גורמים העלולים דווקא להזיק לשיניים) - עדיין לא ממליצים על צריכת מוצרי חמוציות טבעיים או מעובדים כפתרון למניעת עששת. מטרת החוקרים כעת היא לבודד את החומר הפעיל ולהוסיף אותו למשחות השיניים, כדי לסייע לשאר המרכיבים הנמצאים במשחה (למשל הפלואוריד) להגן על השיניים.

נסו לשלב את החמוציות בתפריט היומי כדי לקבל הגנה מקסימלית מהטבע. כיום ניתן למצוא נוכחות חמוציות במגוון רב של מאכלים ובכל חנות טבע-פירות יבשים ותבלינים (וגם בחלק מהמרכולים) מוצעות חמוציות מיובשות או קפואות. החמוציות יכולות להחליף את האוכמניות במאפים כמו עוגות, עוגיות ומאפינס, הן יכולות להשתלב בשייקים של פירות, בסלטי ירקות, אורז, עוף ובשר וגם כקישוט מעל גלידות. אפשר לצרוך אותן גם ביוגורט או כריבה וטוענים שהן לא מאבדות מתכונותיהן הטובות בחימום. הכי קל לנשנש אותן כמו פיצוחים.

כדי לנצל את האפקט המגן של החמוציות, ההמלצות הרווחות מדברות על שתיית כוס מיץ ביום (אפשר גם מיץ דיאטטי, האפקט המגן לא נפגע בעת ירידת כמות הסוכר במיץ) או צריכת חופן חמוציות יבשות/קפואות. אם כבר סובלים מדלקת, יש להגדיל את הכמות שצורכים לכמה כוסות ביום ואפילו להגיע לכמות של 100 גרם חמוציות בצורתן המיובשת. בכל מקרה במקרה של זיהום יש לפנות גם לאבחון רפואי.


* יעל דרור היא דיאטנית קלינית במרכז הרפואי שניידר ומנחת
סדנאות הרזייה לילדים "קל על המשקל".