אוהבים אתכם כמו שאתם

המקום הוותיק, שעוד רגע חוגג עשור וזכה לעבור פעמיים למשכן חדש (פעם אחת שינה מיקום ברחוב קינג ג'ורג' ופעם נוספת, לפני כשנה, עקר למשכנו הנוכחי באלנבי), משדרג עצמו פעם נוספת. פרט לפלאים הסיניים הקטנטנים, הדים סאם, ולנודלס תוצרת בית - מכינים שם מעתה גם סושי.

לכל מטבח שמכבד את עצמו יש את הגרסה שלו לכופתאות או לכיסונים, אצל הפולנים אלה הקרפלעך, לאיטלקים יש רביולי והגרוזינים דבקים בחינקלי. אבל רק הסינים עשו את הבלתי ייאמן ופיתחו את הכופתאות המאודות, שנמכרות במסעדות, כמו גם ברחוב. מה הפלא שהם העם הגדול והמאריך ימים בעולם?

אם ניסיתם פעם להכין דים סאם בבית בטח גיליתם שזה סיוט לא קטן, הדורש מיומנות וסבלנות אין קץ (מה שמסביר עוד כמה תכונות חיוביות שמאפיינות את הסינים). לנו, חסרי הסבלנות ובעלי הידיים השמאליות לא נותרו הרבה ברירות אלא לאכול אותם בחוץ.

לתפריט החדש שלהם הכניסו עכשיו גם סושי. לא שהיו טענות עד היום. הדים סאם שלהם בהחלט מעניק - עבורי לפחות - סיבה מספיק טובה להגיע ללוקיישן המפויח באלנבי. יש שם מגוון נאה של אצות מגולגלות. טעמנו שלושה. הראשון: Rainbow עם סלמון, טונה, דניס, אבוקדו גזר ומלפפון; השני: ספייסי טונה עם ירקות ובצל ירוק; והשלישי: אונגי עם צלופח, מלפפון ואבוקדו. היה טעים אם כי רחוק ממצוינות. הדגים אמנם טריים אבל האצות זקוקות לייבוש יותר משמעותי. הבעיה העיקרית היא במחיר. היום, כשאפשר להשיג קומבינציה מספקת ב-30 שקלים, רול אחד שהוא לא באיכות סופר-דופר לא יכול להימכר באותו מחיר.

איך לומר, כשאתם מגיעים למסעדת דים סאם – רצוי להתמקד בהם. לכו על מה שהכי דים סאם (קרוב ללב). בא לכם סושי? לכו למקומות המתמחים בו וכאלה לא חסרים בעיר.

אבל אם כבר התחלנו לדבר על מסעדת הדים סאם לא אתן לתוספת החדשה, שעליה מיציתי את הדיבור, למנוע ממני להשחיל כמה מילים טובות ובלתי נמנעות על גולת הכותרת של המקום.

כשפתח אבי באר את הדים סאם, הוא היה בודד במערכה. מאז הצטרפו אליו כמה מקומות, שרובם כבר הספיקו להיסגר ועל כן הוא עדיין שולט בזירת חבילות הבצק המקומית. בתפריט ניתן למצוא מגוון דים-סאם, שעשויים מבצקים שונים, כקמח רגיל, קמח סויה וקמח אורז, העוברים דרכי עיבוד שונות, שמעניקות לפלאים הקטנים טקסטורה תפוחה ואוורירית או רטובה וחלקלקה. גם במילוי יש אינספור אופציות שכוללות את כל סוגי הבשר, ירקות, דגים, פירות ים וגם מילויים מתוקים, כשהדים סאם מגיע על תקן של קינוח.

רובו המכריע של הדים סאם של באר מצוין, למשל השו-מאי בטטה כוסברה (מבצק עשוי קמח וביצים). אפשר בהחלט להגיד על הבטטה שהיא כבר יצאה מכל חור אבל למנה המיתולוגית הזו פשוט אי אפשר להגיד לא. הדים סאם עוף עם ירקות ואגוזי הקשיו הארוזים בבצק שקוף – משובחים גם הם והופכים כל ביס למעניין. גם הגיוזה המטוגנת עם עגבנייה והבצל ניצבת אצלי ברשימת ההצלחות (רוב המנות מכילות 3 יחידות, ב-23 ¤).

ולסיום, מי שלא הסכים עם המשפט שקבע שלהכין דים-סאם זה סיוט (ואני מבין לגמרי, יש גם לא מעט אנשים שמצליחים לראות אפילו בפאזל 15,000 חלקים תחביב מוביל), ישמח לדעת שבמקום גם מעבירים סדנאות. באר ולצידו לין, השפית הסינית הראשית של המקום, ילמדו את הנוכחים ה-כ-ל על דים סאם, החל מהכנת הבצקים המיוחדים, דרך סוד קיפולם וטכניקות האידוי והטיגון ועד להכנתם של מגוון מילויים והתאמתם לסוג הבצק. הסדנה נערכת במסעדה, מתאימה ליחידים ולקבוצות ומלווה בארוחת דים-סאם ויינות. רק לבעלי עצבי ברזל (מחיר סדנה - 250 ש"ח ל-3 שעות).

'דים-סאם', אלנבי 120, תל אביב. טלפון 03-5604341.