פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להסתכל לפחמימה בעיניים

      פסטה ולחם משמינים? לא אם היא מבושלת אל דנטה ולא אם זה פומפרניקל. אכילת מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך תחסוך מכם ספירת קלוריות ותעזור לכם לשמור על משקל יציב

      כשם שתופעת ההשמנה הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות, כך גם עולה מספרן של השיטות לירידה במשקל. וכמספר השיטות, כך גם מספר האכזבות. רוב שיטות ההרזיה בשוק מבוססות על צמצום הצריכה הקלורית והבטחה לירידה דרסטית במשקל בזמן קצר. אכן, רובן עובדות מהר, אך גם האפקט שלהן משתמר זמן קצר. הסיבה לכך היא שהגוף שלנו סתגלתן - הוא מתרגל למצבים. הרגלתם אותו להסתדר עם 2000 קלוריות ביום, ואח"כ רק 1500 – תרדו במשקל. אבל, ברגע שתחרגו, ולו במעט, מכמות הקלוריות היומית ותאכלו יותר מ- 1500 קלוריות ליום, הוא יתרגם את הקלוריות האלה לשומנים. הוא הרי כבר למד להסתדר עם פחות.

      אבל יש עוד דרך לרזות שאינה קשורה בהרעבה עצמית, ספירת קלוריות או נקודות, והיתרון שלה הוא שהיא תאפשר לכם לשמור על משקל יציב לאורך זמן. הדרך הזו היא דרך הטבע והעיקרון המרכזי עליו היא מבוססת, בנוסף לפעילות גופנית מאוזנת כהליכה ודמיון מודרך, היא אכילת מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך.

      לאכול לפי האינדקס הגליקמי

      אינדקס גליקמי משמעו רמת הסוכר בדם לאחר אכילת מזון פחמימתי. מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה גורמים לתגובה גליקמית חזקה, כלומר מעלים בצורה מהירה ומשמעותית את רמת הגלוקוז (סוכר) בדם. זה אומר, שרמת האינסולין עולה אף היא בצורה חדה ומהירה וגורמת לגלוקוז להיכנס במהירות יחסית לתאים. הדבר גורם לירידה חדה של רמת הגלוקוז בדם כשלוש שעות לאחר הארוחה. בתהליך הזה יש 2 בעיות: הראשונה היא שהאינסולין הוא הורמון אנאבולי, בונה, או במילים פשוטות יותר – משמין; הבעיה השנייה היא שהגוף לא זקוק לכמות גדולה כל-כך של גלוקוז בבת אחת, ולכן את הגלוקוז שנשאר הוא מתרגם, בין השאר, לשומנים.

      מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, מעלים את הגלוקוז בדם בצורה הדרגתית ומביאים אותו לרמות נמוכות. הם לא גורמים לרצף התהליכים שתואר לעיל ולכן לא משמינים כמותם.
      התגובה הגליקמית תלויה במספר גורמים כגון, מספר הארוחות ביום, צורתו הפיזית של המזון ומבנהו הכימי.

      קינואה זה מצוין, קוסקוס וסולת לא משהו

      למשל, פסטה. משמין, לא? אז זהו שלא בכל מצב. פסטה רכה שמבושלת היטב אכן משמינה. אבל פסטה קשה, המבושלת לדרגת "אל דנטה" אינה משמינה, וגומרת לפירוק פחמימות איטי יותר.
      דוגמה נוספת – לחם. לחם רגיל, אפילו יהיה לחם מקמח מלא או לחם "קל", משמין יותר מאשר לחם שמורכב בעיקרו מדגן שלם. למשל, לחם "פומפרניקל", המורכב בעיקר מגרעיני שיפון שלמים ומעט קמח שיפון הוא אופציה טובה ופירוק הסוכרים ממנו יהיה יותר איטי.

      באותו אופן, חיטה בצורת קמח, קוסקוס או סולת היא בעלת אינדקס גליקמי גבוה, בעוד שבצורה של בורגול גס או גרעיני חיטה שלמים היא בעלת אינדקס גליקמי נמוך.
      קינואה וכוסמת מצטיינות באינדקס גליקמי נמוך-בינוני, בעוד שדוחן, אמרנט וטפיוקה בעלי אינדקס גליקמי גבוה.

      כששומרים על תזונה עם אינדקס גליקמי נמוך (וכמובן דלת שומן), ניתן לאכול ללא הגבלת כמויות ולשמור על תחושת שובע לאורך כל היום. ניתן לסגלה כאורח חיים בריא, וכך אירועים חברתיים או "חריגות" אחרות לא יגרמו לזעזוע במשקל ולייסורי מצפון. בנוסף, מדובר לרוב במזונות בריאים שמעניקים אנרגיה, עירנות ומסייעים במניעת מחלות בעתיד.


      * קרן כהן-וולקומיר היא נטורופתית מוסמכת, מטפלת בשיר"מ, בבי"ח אסף הרופא, מנחת סדנאות "לרזות בדרך הטבע" ומנהלת האתר 'טבע-לי'. keren.wolkomir@gmail.com