פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ליקר זהב

      לפעמים באמת לא ברור איך עובד הראש היהודי ואיך אין לנו פה ליקר תפוזים ראוי. גיא גיסר מתבאס בשביל תפוזי הג'אפה ובלב כבד עושה כבוד לקוואנטרו ולמרגריטה הראשונה

      מדי פעם אני נאבק בתחושה עמוקה של פספוס. לא על הימים שעוברים עלי בשינה עמוקה מול הוונטילטור ואפילו לא על ממון רב שבוזבז על אכילה בחוץ בגלל חוסר חשק לקנות מקרר לדירה. תחושת הפספוס נוחתת עלי בעיקר כשאני נזכר בפעמים הרבות שעליתי על סטארט-אפ שישנה את העולם ולא עשיתי עם זה כלום.

      הרשימה ארוכה: בר עם מכונה אוטומטית שמכינה את המשקאות בזמן שהברמן נח בצד, משחק המשלב כדורסל וכדורגל, שהמטרה בו לקלוע כדור לסל בבעיטה; רכבת תחתית בתל- אביב ועוד רעיונות הזויים, שככל הנראה לא יתגשמו לעולם בגלל מחסור באמצעים תפעוליים.

      למדינת ישראל, לעומת זאת, היה ועדיין יש אמצעי גדול וידוע בעולם כולו, שמשנה לשנה מסתמן כאחד הפספוסים האלכוהוליים הגדולים בתולדות הציונות - התפוז. פרי ההדר הכתום סימל יותר מכל דבר אחר (אולי יחד עם כובע הטמבל) את הישראליות הצברית הטובה והישנה. הרי כולנו זוכרים מילדותנו את תחושת הגאווה שהתפשטה בלב כשטיילנו בניכר ופתאום נתקלנו בתפוז שעליו התנוססה מדבקת Jaffa ירוקה-צהובה.

      עם התפוזים הארצישראליים אפשר לעשות הרבה יותר מאשר ייצוא וסחיטה למיץ מלא ויטמינים. ליקר תפוזים הוא מוצר מתבקש ואני לא מצליח להבין איך אף אחד עוד לא עלה על זה.
      נכון, כמעט בכל ארון משקאות ביתי תמצאו ליקר תפוזים, ייתכן ואפילו מתוצרת הארץ, אך ברוב המקרים מדובר בליקר נחות. עם כל הכבוד ליקבי כרמל, ליקר התפוזים מסדרת "אמדאוס" לא עונה על הקריטריונים של ליקר איכותי. אנחנו נאלצים להסתפק בליקרים תוצרת חוץ, להוציא יותר מדי כסף ולהמשיך לשתוק.

      עד שמישהו ירים את הכפפה ויעשה משהו בנדון, נוכל "להסתפק" ב'קוואנטרו' - אחד מליקרי התפוזים המובחרים והמפורסמים ביותר המיוצרים כיום בעולם.

      קליפות תפוזים מברזיל, ספרד והקריביים

      הקוואנטרו (Cointreau) קרוי על שם ממציאו, הצרפתי אדולף קוואנטרו. בשנת 1849 החליט אדולף, שהיה עד אז קונדיטור מוצלח בעיר אונג'יי (Angers), להקים יחד עם אחיו, אדוארד-ז'אן, מזקקה למשקאות אלכוהוליים, ביניהם גם ליקר תפוזים. השניים השרו קליפות תפוזים באלכוהול שזוקק במזקקה עצמה והצליחו למכור את התזקיק בעיר ובסביבה.

      לאחר מותם נוהלה על ידי המזקקה אדוארד קוואנטרו, בנו של אדוארד-ז'אן, והוא זה שהביא את ליקר התפוזים למה שהוא היום. תהליך הייצור שהכתיב מתקיים במלואו גם כיום. במקום תפוזים מקומיים הסתובב אדוארד בעולם וחיפש תפוזים איכותיים במיוחד. הוא מצא 3 זני תפוזים, שניים מתוקים ואחד מריר, בקריביים, בספרד ובברזיל. את התפוזים קוטפים מעט לפני הבשלתם כדי להוציא מהקליפות את מירב הארומות ומקלפים אותם ידנית. את הקליפות שולחים למזקקה באונג'יי, שם הם מיובשים ומושרים לשמך כמה שבועות באלכוהול ניטרלי המיוצר מסלק סוכר.

      לאחר ההשריה האלכוהול מסונן ומועבר לאחד מ-19 דודי הזיקוק שבמזקקה. המאסטר דיסטילר של קוואנטרו משגיח על התהליך ומפריד בין ראש, לב וזנב הזיקוק. בסוף התהליך נעשה שימוש בלב הזיקוק האיכותי ומתקבל תזקיק שקוף וארומטי.
      לאחר הוספה של סוכר התזקיק נמהל במים זכים עד לחוזק אלכוהולי של 40%, מבוקבק לבקבוקי זכוכית מרובעים בצבע ענברי ונשלח לאחת מ- 200 המדינות בהן הוא נמכר.

      הקוואנטרו נחשב לליקר פרמיום חרף העובדה שהוא אינו מיושן בחביות ואינו מכיל אלכוהול איכותי כמו וויסקי, קוניאק או ברנדי. הטעם והריח עושים את שלהם והזיקוק הדודי נותן לו את הגושפנקה להיכלל, גם היום, ברשימת מותגי הפרמיום העולמיים.

      המרגריטה הראשונה בעולם

      אדוארד קוואנטרו מכר לראשונה בקבוק קוואנטרו מקורי בשנת 1875, ושלוש שנים מאוחר יותר זכה במדליה הראשונה שלו בתערוכה העולמית בפריז, שהביאה לו הכרה עולמית. ב-1898 נרשם הקוואנטרו כפטנט והחל להימכר ברחבי צרפת. המלאכה הפכה קלה יותר עבור בניו של אדוארד, אנדרה ולואי, שהקימו חברות בת במדינות באירופה והפיצו את הקוואנטרו בעולם.

      ב-1948 מרגריטה סאמס, אשת חברה אמריקאית, אירחה בבית הנופש שלה באקפולקו חברים קרובים והכינה עבורם קוקטייל חדש שהמציאה. היא ערבבה טקילה, מיץ ליים וקוואנטרו. האורחים התלהבו והקוקטייל קיבל את שמה של זו שהגתה אותו. המרגריטה הפכה לאחד הקוקטיילים הקלאסיים והמוכרים ביותר בעולם והמתכון המקורי מבוסס על קוואנטרו ולא טריפלסק או ליקר תפוזים אחר. מאז נמכרו מיליוני בקבוקים של קוואנטרו שהפך לאימפריה אלכוהולית.

      ב-1990 התמזגה חברת קוואנטרו עם יצרנית הקוניאק רמי מרטן ונולדה קבוצה חדשה: רמי-קוואנטרו (Remy- Cointreau). התאגיד חולש על עשרות מותגים אלכוהוליים, ביניהם 'רמי מרטן' ו'קוואנטרו' כמובן, יחד עם ה'פסואה', ברנדי ואוזו מטקסה ועוד.

      איך מגישים?

      את הקוואנטרו נהוג להגיש בכמה צורות.
      נקי - לרוב בכוס סניפטר, המדגישה את הארומות הנפלאות הבוקעות ממנו.
      עם קרח - בכוס אולד פאשן בה ניתן לראות את הנוזל השקוף מלבין מעט בגלל השמנים הארומטיים שבו שעברו מהקליפות.
      בקוקטיילים - הקלאסיים הם מרגריטה (טקילה, ליים וקוואנטרו), קוסמופוליטן (וודקה, ליים, קוואנטרו ומיץ חמוציות), סיידקאר (קוניאק, ליים וקוואנטרו), B52 (קלואה, בייליס וקוואנטרו), קמיקאזי (וודקה, ליים וקוואנטרו), ועוד אינסוף קוקטיילים אנונימיים.

      http://www.cointreau.com/