רוצה לחזור לסנטר

קפה לה-סנטרל, שפעם נחשב מתחרה ראוי ל'קפה נואר' החליף שוב בעלים. על מנת לספק מקפצת יחסי ציבור מעודכנת, מנסים למנף אותו עכשיו יותר כביסטרו ופחות כבית קפה, למרות שמאז ומעולם התפריט שם רחב ומלא אפשרויות (ותשאלו את מיכל ינאי, שבתקופה שהייתה נינט, היתה נתפסת שם על ידי עדשות הפפראצי חדשות לבקרים).

מאז המפץ הגדול, בו מכרו עפר גל וגור קפלן את 'לה סנטרל', כדי להקים את רשת המאפים 'בוטיק סנטרל' המצליחה, החליף המקום שלוש בעלויות. קלוד בן שמעון, גם כן מהמקימים, נכנס כשותף בקונדיטורית העילית 'ארנו' עם ערן שוורצברד ובתום רצף של טרגדיות, שכולל מוות של אחד הבעלים בתאונת מטוס, קנתה את המקום יפה בכר.

במלחמה על כיסו של הלקוח עבר המקום שינויי עיצוב קטנים, שהוספו בטלאים וחבל שבכר החליטה לוותר על שיפוץ כולל. המקום ראוי לטיפול כזה, משום שמדובר בחלל מקסים שיושב בלוקיישן מצוין. במקום מתיחת פנים רצינית, ולפחות לפי ההרגשה שלי כדי לחפות על זה, היא הכניסה שף חדש, מארק טוב ('רושפלד' ו'ג'קומטי' שמתהדר גם בתואר הצטיינות של המכון הקולינרי 'אינטר שף') שרענן את התפריט.

טוב רקח כמה מנות חדשות וביניהן אספרגוס טעים בהחלט, שאודה בשרדונה ועשבי תיבול לכדי פריכות נכונה ומעליו אסופת ירוקים בויניגרט יין אדום. את המנה מקשטות, על פי התפריט, פרוסות פרמז'ן. בצלחת הגיע גבינה שמתיימרת להיות הכלאה בין פרמז'ן לעמק.

מנה נוספת הייתה קרפצ'ו סינטה מיושנת עשירה בלימון, שהגיעה עם בליני, פרוסות עבות במיוחד של תפוח עץ, עלי סלק ואותו פרמז'ן- עמק, הפעם מגוררת.
לסיכום הראשונות רקח טוב שרימפס שמנמן ועשוי במידה, עטוף בקדאיף וקרם פלפלים אדומים פיקנטי. מנה נחמדה,אך אינה מצדיקה את מחירה - 56 ש"ח.

בעיקריות (46-94 ש"ח) פילה הדניס נעשה היטב, וגם רוטב הסופרים (שמנת, פרוצ'יני ושמן זעפרן), אבל הניוקי בטטה איתם הוגש היו צמיגיים כבזוקה מיום האתמול.

האנטרקוט הוגש במידה שהוזמן (מדיום-ריר), אך הבשר לא היה רך מספיק כיאה לנתח עתיר שומן. פרוסות הבטטה ותפוח האדמה העבות ששימשו בסיס לסטייק היו טעימות מאוד והשתלבו מצוין ברוטב היין המצומצם. אך אבוי, מח העצם רב-העסיס - שהיה אמור להמתין בעצם הגדולה שנחה גם היא בצלחת - יובש לחלוטין, עד שהתכווץ לכדי גוש קטנטן ושרוף.

את הקינוחים עושה כעת ליאת, בתה של בכר הבעלים. עוגת הגבינה האפויה בציפוי שוקולד לבן הועדפה על רב יושבי השולחן, למרות שלטעמי היה בה חספוס משונה שהזכיר, רחמנא לצלן - פודינג. דווקא עוגת מוס שוקולד עם וויסקי ואגוזי לוז, שיושבי השולחן אהבו פחות, התחבבה עליי בשל המסה המוסית המשתקת שלה.

לא מספיק לרכוש מותג, ולסמוך על נאמנות הקהל שיזכור לו חסד נעורים. מותגים ששורדים שנים לומדים לחדש ולעדכן עצמם כל הזמן. נראה שבכר צריכה לעשות טיפה יותר כדי ש'לה סנטרל' ישוב להצדיק את תהילת עברו.

'לה סנטרל', רוטשילד 29 (פינת אלנבי), תל אביב. 03-5667822