כשהגענו ל'קום איל פו' בנמל ת"א, התרחש שם הפנינג צבעוני בשם "עושות עסקים בנמל" - שיתוף פעולה בין בית בנמל ל"עמותה להעצמה כלכלית לנשים", שחשף נשים ומרכולתן בתחילת דרכן העסקית.
בין התכשיטים, המאפים ומוצרי הטיפוח, עלתה ואחזה בי ובמ' שותפתי לרעב ולחיים, מודעות חברתית-כלכלית-סביבתית - בדיוק מהסוג שסיביל גולדפיינר, הבעלים של 'קום איל פו-בית בנמל', רוצה שתתעורר אצל המבקרים במקום.
אם זה לא ערב העצמה נשית, זו תערוכה עם אג'נדה; ואם זה לא על הקירות אז בין מגפיים ב-2000 ₪ יהיו פזורים על מדפי החנויות מוצרי סחר הוגן של קואופרטיבים מהשטחים ומגוואטמלה. על התפריט של 'קום איל פו', למשל, הודפס בעבר מניפסט בנושא תפיסת היופי של נשים בעיני עצמן וביחסן המורכב לאוכל. ככה זה אצל סיביל: על הקניות שילמתם ביוקר ועל הדרך רכשתם מודעות. בשל כך תמיד מתגלע סביב האישה המצליחה הזו גרעין קשה של מחלוקת.
מודעים למצוקתן הכלכלית של נשים אתיופיות בישראל ולמחירם המופקע של הנעליים במקום, התיישבנו ב'קום איל פו' בכדי לבחון את תפריט השקיעה החדש. הוא לוקח טרמפ על מוסד ה-Happy Hour הנהוג במקומות רבים אחרים, אלא שב'קום איל פו' העניקו לשעה העליזה שם מעודן שיתאים למיקום מול הים. את הוויסקי החליפו במוחיטו ואת הבייגלה והבוטנים המירה השפית הדסה וולף בתפריט טאפאסים.
כראוי לשעה העליזה ולמסורת הלגימה של העולם המערבי, מציע הבר במקום 5 סוגי משקאות במבצע 1+1. לאכזבתנו, גילנו שהמבצע תקף על אותו סוג משקה בלבד: למשל על הזמנת שליש גולדסטאר מהחבית (21 ש"ח), תתקבל בירה נוספת, ועל הזמנת מרגריטת פירות קפואה (38 ש"ח) – עוד אחת ולא, השם ישמור, איזה שוט של וודקה פטל קפוא (28 ש"ח). לא מצאנו היגיון ברור מאחורי תכנית הפעולה הזו.
בהתחשב באקלים ובהיצע האדיר (תפוח, אגס, נקטרינה, לימון, מלון ותאנים) נפלה הבחירה על המרגריטות. הן התגלו כפלא של ממש: טריות, מאוזנות ועשויות בקפידה. אך למרות השבחים הגיעו לשולחן באיחור, הרבה לאחר שהוגשה מנת הלחם. בנוסף, גודלן היה כגודל ספל קפה פועלים, מה שהפך את מחירן למופקע בעליל.
בעוד חישובים מסוג "תמורה לכסף" מתגלגלים בראשנו, צדה את עינינו שקיעה מהפנטת בגווני טורקיז. עם הנשיקה האחרונה של אור למים, זרמו הטאפאסים לשולחן.
הסרטן עמד נבוך
הסרטן הצלוי עם פולנטה ורוטב חמאת עגבניות וזעתר (42 ש"ח), שפתח את הסבב, עמד נבוך כאנטי-קליימקס אל מול שאר המתאבנים. בשר הסרטן היה עדין וטעים, מתקתק עם סיומת דומיננטית של ים, אבל כדרכם של סרטנים, היה מעט מדי ממנו ופעולת הפיצוח והמציצה דרשו התעסקות שלא עמדה בקנה אחד עם הציפיות. על הסרטן האפילה בקלות מנה מפתיעה בטעמיה ובגודלה הנדיב, של שיפוד שרימפס בגריל עם סלט עדשים שחורות, מנגו, צ'ילי וכוסברה (38 ש"ח).
הצירוף האקזוטי של עדשים שחורות, מנגו מתוק, צ'ילי חריף, כרוב פריך וכוסברה טרייה - הוא מהסוג המעולה, שאופייני למנות שוולף יודעת לרקוח באמנות יוצאת דופן. גם השרימפס היו פריכים, טריים ועשויים במידה, אבל סלט העדשים טרף את כל הקלפים.
לצד פירות הים, אכלסו את השולחן גם צלחת של לבנה עזים מעולה ממשק יעקובס עם עגבניות צלויות, זעתר ושמן זית (32 ש"ח), ומנה בשילוב תמוה אך מעניין, של אספרגוס פריך, עליו שכובה ביצת עין וליד גוש גבינה צפתית עדינה של "המאירי" (38 ש"ח).
מה שהפתיע אותנו הייתה העובדה שיצאנו שבעים מהמפגש עם הטאפסים. למרות הצלחות הקטנות יחסית (למעט סלט העדשים), הצלחנו להשתיק את קיבתנו ההומה במחיר שעמד על 188 ש"ח. במונחים של 'קום איל פו' זהו חצי ממחירה של ארוחה זוגית מלאה. לשניים שמבקשים לגרש רעב, לחזות בשקיעה ולאהוב, זהו מחיר לא רע. לאחרים זה אולי קצת ביוקר.
___________________________________________________________
Comme il faut café נמל תל אביב, בית בנמל - האנגר 26. טל': 03-5449211. תפריט השקיעה מוגש עד ל- 1 בנובמבר, בימים א'-ה' בין השעות 16.00-20.00.