פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מרימים את הראש מעל הטאלי

      ב'טנדורי' וב'אינדירה' ההודיות הוותיקות, מציעים עכשיו ארוחות 'אכול כפי יכולתך' טעימות שישביעו את כל תת היבשת. צמחונים: יש בתפריט המון דברים בשבילכם

      אני אומר את זה בזהירות אבל לאחרונה, כך נראה, חלה התעוררות אצל שלוש וחצי המסעדות ההודיות באזור גוש דן. הן עצמן מעידות שתנועת המבקרים הפוקדת אותן, הולכת וגדלה מיום ליום.

      אולי בשל כך חידשו שני מוסדות הודיים מקומיים את התפריט שלהם. לא לומר חס וחלילה הכניסו מנות חדשות, אלא פשוט רעננו קלות את הגישה וההיצע. במסעדת 'טנדורי' הרצליה עושים את זה עם ארוחת עסקיות של "אכול כפי יכולתך" וב'אינדירה' קוראים לזה תפריט ראג' מלכותי.

      הבשורה הטובה למתלבטים היא שההבדלים בין השתיים קטנים: האוכל דומה, שתיהן מחזיקות בתפריט צמחוני מהגדולים בארץ, טעים גם פה וגם פה וגם התמחור דומה.

      ב'אינדירה' אין אמנם אישיות ססגונית ודומיננטית כמו רינה פושקרנה הבעלים של 'טנדורי', אבל בהרצליה אין 'זולה' הודית של ישיבה על הרצפה ליוצאי הודו כמו שיש בקומה השנייה של 'אינדירה'. זהו. למעט אלה, ההבדלים הם יותר עניין של ותק ונאמנות הסועדים – מאחורי פושקרנה 25 שנות מסעדנות, ואצל יורם ונטע מ'אינדירה' יש "רק" 15 כאלה.

      מסע כומתה של ארוחה

      139 שקלים ב'אינדירה' יתנו לכם כמויות בלתי נתפסות של אוכל, כאלה שבאמת לא ניתן להתמודד איתם גם אם אתם שניים.
      זה מתחיל עם מנות ראשונות כמו פקורה - ירקות אל דנטה טבולים בבלילת קמח עדשים ומטוגנים, כנפי עוף פקורה, טבעות בצל בנוסח טיבטי וכדור פלאפל הודי שהוא המלך של הראשונות. אם זה לא מספיק, מוגשים גם שני סוגי נאן (לחם הודי) האחד ממולא בבשר והשני בירקות.

      בשלב הזה סועד ממוצע כבר יתפוצצץ. עצתי: הבלג, קח כמה נשימות והזמן עוד כוס יין, וכי יש עוד דרך ארוכה לפניך.

      לאחר התאוששות קלה, מגיעות העיקריות. אין לכם סיכוי להתמודד עם כולן: עוף טיקה כתום ופיקנטי, עוף אפגאני בטעם עדין, קבב עוף עם בצל זנגוויל שום ותבלינים הודיים, שיש קבב ושתי חתיכות בשר נוספות ומעולות: עוף זעפרני מושרה במרינדה מצוינת של פטרוזיליה, שום ופלפל חריף וצלוי, ורסמי - שיפודי עוף צלויים על גחלים מתובלים בקרם ירקות ותבלינים הודיים.

      זוגתי הצליחה למלמל לפני שהתעלפה, כי "לאוכל בהודו יש טעם אחר – טעם של חופש", אני התביישתי בפעם האלף שלא הייתי בהודו ובפרץ של הרס עצמי ביקשתי לקינוח את פלטת הגלידות תוצרת בית: תות, חלבה, לימון, שוקולד ופיסטוק.

      הוונדר-וומן של מנות הבריאות

      מה זה בר סלטים בהודית? ירקות חיים, או מאודים קמעה בקערות, זה הכול. כל מי שביקר בהודו, שם לב להיעדרותם של סלטים מהתפריט. "ההודים אוהבים את הירקות שלהם חיים ופרוסים, או בתבשילים", מסברת את אוזני רינה פושקרנה, הבעלים, בעוד היא מצביעה על בר הסלטים שכולל כעשרים קערות ובכל אחת מהן נח ירק טרי שחולם להפוך לסלט. זה לא יקרה במשמרת של רינה, בשבילה ובשביל ההודים בריאות היא ירקות בצורתם הגולמית. תשכחו מסלט.

      אני שוכח ומתנחם בצלחת מרק עדשים צהבהבה וחמצמצה, המוגשת עם שני סוגי נאן –מקמח מלא ועם קימל – אני טובל אותם במרק בהנאה גלויה.

      פושקרנה גם מודה שיש התעוררות באוכל ההודי, אחרי כמה שנים לא קלות בכלל. ולא, אין לה הסבר ממשי לתופעה, מלבד העובדה שהטעם הישראלי התפתח ב- 25 שנים האחרונות. אני עוקב אחריה בעוד היא אצה במסעדה כמו סופת טורנדו וחוזרת עם מנת פילה לוקוס רוחשת על מחבת חם שזה עתה נשלף מתנור הטנדורי. הלוקוס עסיסי, ולפני הביקור בתנור מוזלף עליו רוטב זרעי חרדל, ג'ינג'ר, לימון ושום.

      פושקרנה מסבירה שזו מנה שהיא הוונדר-וומן של מתכוני הבריאות: השום והלימון מחטאים ואנטיביוטיים, החרדל מרחיב את כלי הדם, הג'ינג'ר רב תכונות מבריאות והדג עמוס באומגות מבורכות. לי היא לא צריכה למכור את זה כי הדג פשוט טעים, עדין ועסיסי. לצידו מוגשת מנת פלאק פניר של תרד בירוק פסיכדלי עם גבינת פניר שמיוצרת במקום.

      את העונג הממושך הזה קינחנו בלאסי זעפרן מדהים ובפודינג אורז קר ומתוק בניחוח הל. למרבה הפליאה, אף אחד לא היה צריך לעזור לנו לקום, אבל בכל זאת פינו אותנו בעדינות כי כמו בהודו, גם כאן המטבח צריך לנוח.

      ___________________________________________________________
      'אינדירה', שדרות שאול המלך 4 ת"א. 7 ימים בשבוע, 12:00- 24:00. 03-6954437. 139 ¤ לזוג לא כולל יין.

      'טנדורי', משכית 32 הרצליה פיתוח 9546702 – 09, שעות ארוחה עסקית של 'אכול כפי יכולתך' בדגש בריאות: א'-ו' – 12:00-15:30. 64 ש"ח לסועד.