במסגרת הטרנדים שתופסים את הבאזז התקשורתי, צצה לפני כמה שנים תופעת ה"מיני". זה התחיל על מדפי רשתות השיווק, וזכה לניתוחים חברתיים, כלכליים ופסיכולוגיים של רווקים עגומי מבט שמעדיפים לקנות אריזות מגומדות במקום קוטג' וחלב בגודל סטנדרטי שסתם יעלו עובש במקרר.
התפריט בDucks, בית הקפה החדש שנפתח בדיזנגוף פינת גורדון בת"א, משופע במינוני מיני כדוגמת טארטים, כריכים (9 ¤) ופיצה (5 ¤). במקרה הזה הסיבה לכך נעוצה ברוח החו"לית שהביאו עימם קרן ומרקו, בעלי המקום, ששהו באיטליה והתלהבו מהקונספט של ארוחות זריזות ואגביות כחלק משגרת היום. כמובן שכאן מוזמנים לנכס לעצמם את הנוהג גם מי שבדיאטה, כאלה שבדיוק אכלו אבל קבעו עם חברים לשבת בבית קפה או הרפתקנים שאוהבים לטעום קצת מכל דבר.
תל אביב היא אמנם לא רומא, אבל כשיושבים על הכסאות הלבנים בתוך החלל המעוצב והרך של 'דקס' ומשקיפים על הנוף המחוספס, מרגישים קצת כמו בין סרט מסוגנן ומוקפד של פליני לבין הניאוריאליזם האפרפר והחובט בפנים של ויטוריו דה סיקה.
למרות הפיוט הפינה בה שוכן המקום נחשבת מקוללת. בתי קפה ששכנו בה בעבר נפתחו ונסגרו לאחר זמן קצר, אבל קרן לא מאמינה בכשפים. מבחינתה אין שום קללה, סוד ההישרדות טמון לדעתה, בהפעלת לחשים רציונליים כמו השקעה, הקפדה על איכות, שירות מעולה ופיתויים קולינריים שקורצים לחיך ולכיס. לכן היא גם לא מוטרדת מהנוכחות הרשתית המאיימת של קפה ג'ו וארומה, השכנים ההומים ממול. שם לא תמצאו, למשל, את הבופה שמופעל בDucks במחיר 35 ¤ (שלישי ורביעי החל מ-19:00), המאפשר דגימה בלתי מוגבלת של פסטה, אורז, סלטים, כריכים ומשקה אלכוהולי אחד.
אם לא מתאמצים לא מריחים
אנחנו ניסינו דווקא את המנות העיקריות מהתפריט שכולל לצד מנות המיני גם פיצות בגודל מלא (30-35 ¤), פסטות (36-54 ¤), סלטים (36-42 ¤) וארוחות בוקר (25-34 ¤).
הקנלוני הממולא פטריות וריקוטה (39 ¤) לווה בסלט קטן והיה טעים אך בעל ארומה חרוכה ומעושנת מעט. לעומת זאת הרביולי ריקוטה ופרמזן (42 ¤) הוקרמו בעדינות במוצרלה, טבלו ברוטב עגבניות וצנוברים ומילאו בנדיבות את הקיבה והצלחת. שתינו לימונדה (10 ¤) וכוס קיאנטי (24 ¤) וקינחנו בעוגת שוקולד בלגי (27 ¤) מעולה, דחוסה ונימוחה לצד קפוצ'ינו קטן (9 ¤) תוצרת סקוואלה שהיה טעים ומריר במידה.
בעודי מרחרחת סביבי לאתר את הריח המפורסם, שטוענים שעולה בגלים מפתחי הניקוז ליד המדרכה, שמתי לב שהמנה השלטת על השולחנות הלבנים באותה שעה הייתה הגלידה שמיוצרת במקום (10-12 ¤ לכדור). סביב לגביעים ישבו בעיקר תיירים שמתגוררים במלון הדירות ששוכן מעל (גם הוא בבעלות בני הזוג) אבל הייתה שם גם קבוצה של צעירים ששתו בירה וקפה לצלילי מוזיקה איטלקית עדכנית בווליום לא משתלט.
את הריח איתרתי לרגע, אך אני מוכרחה להודות שבמהלך הישיבה לא חשתי בו כלל, לכן אני מרשה לעצמי לחלוק על אלה הטוענים שהוא המקור לקללה בפוטנציה הרובצת על הלוקיישן. כמו הבעלים, גם אני לא מאמינה במכשפות. בהשוואה ל"מיכאל" ששכן שם קודם ולא שרד, ניכר שלDucks יש ערך מוסף של אופי. האופי המגובש מקנה לו ייחוד שבימינו מהווה יתרון. עם הקפדה על איכות יש לי תחושה רציונלית שאולי הפעם ('טפו טפו טפו' אם ירצה השם) יש לו סיכוי להינצל.
___________________________________________________________
'Ducks', גורדון 39 (פינת דיזנגוף), תל אביב, טל': 03-5291775