גמר חסימה טובה

כל הבריאות הזאת כבר יוצאת לי מכל החורים. לפני חמישה חודשים הפסקתי לעשן והתחלתי ללכת לחדר הכושר. החלפה של התמכרות אחת (רעילה אך מהנה) באחרת (לא ממש רעילה אבל ממש לא מהנה) היתה אמורה להיות יריית הפתיחה לאורח חיים בריא וטוב יותר, אשר חי בשלום עם סביבתו הירוקה בעיר הקודש. במהלך החודשים האלה הספקתי כבר לכתוב על ספר בריאותי לילדים, ספר צמחוני מתורגם ולנסות אי-אלו מתכונים דלי קלוריות, שומן טרנס ומולקולות רעילות. בכל פעם שאני מכריז שדי, אני רוצה קצת רעל – נופל עליי ספר חדש שמבטיח לעשות עם עורקיי חסד ומבטיח הנאה מדלות מתכוניו.

וכאילו מישהו שם למעלה החליט להכריז שהוא מלך מלכי ספרי הבישול, נחת בביתי ספרה החדש של המתחזקת אביגיל מייזליק, "בריאות בקלילות". מייזליק, שפית וכותבת ספרי בישול ותיקה, העבירה את יכולותיה הקולינריות לעולם החרדי עם חזרתה בתשובה. לאחר שהפכה להיות מרתה סטיוארט של "עשרות אלפי קוראות העיתון החרדי 'משפחה'" (כך על פי מוציאי הספר), החלה מייזליק להוציא לאור יותר ויותר ספרים שמיועדים לכל המשפחה הכשרה.

הספר נפתח בהקדמה חגיגית וצנועה של מייזליק, שניתן לסכמה בקצרה: (1) בניגוד למה שחשבתם על שפים, הם אוהבים פשטות; (2) בריאות זה ממש חשוב, ככה כולם אומרים; (3) לא כיף לחפש חומרים בנרות; (4) היא מקווה שהספר ימצא חן בעיני אלוקים ואדם. מהמם לגמרי. הכל שופע אור, אמונה ואופטימיות למהדרין.

על מנת להבהיר שמדובר במתכונים בריאים, בחרה מייזליק להשתמש בשורש ב.ר.א. (כנראה מחווה לקב"ה) בכל מקום אפשרי. שמונת פרקי הספר, לדוגמה, נקראים: ארוחות בוקר בריאות, ארוחות צהריים בריאות, ארוחות ערב בריאות, סעודות שבת בריאות, אירוח בריא, בריאות בצ'יק צ'ק, מתכונים בריאים לילדים ונשנושים. ייתכן שהאחרונים לא בריאים? ואם לא די בכותרות, חלק מהמתכונים לוו בתוספת התלהבות בריאה בשמם כמו "חמין בריאות", "לחם אדמה מדהים", "חילבה ביתית נהדרת", ו"סלט עגבניות שרי נפלא". חלק מהעמודים ממש חסרו נצנצים מרוב התלהבות.

וכך, עם רצון עז לתקוע סטייק אנטרקוט, ניסיתי להרכיב ארוחת שישי מהספר החדש. ובדיוק כמו בפעם הקודמת, אבא, ששיער שהספר יתעלם מפרות ויתמקד בעוף הרזה, התרגז ואמר שבקרוב יתחיל להגיד 'קוקוריקו' – ואמא עלעלה בשמחה והתלהבה מהתוספות האוריינטליות כפי שהן מתבטאות בתיאורים "טריפוליטני", "מרוקאי" ו"תימני". אני בעיקר רציתי לצאת לעשן.

החלטנו לנסות ארוחה אקלקטית, שתשבור את ההגמוניה האשכנזית על השולחן. לפתיחה נבחר "מרק כתום עם ג'ינג'ר" (עמוד 44), על מנת להתעלות על המרק של "אוכל למחשבה" ועל המרק המיתולוגי של "בישולה". כעיקריות נבחרו "צלי עוף מרוקאי עם ארטישוק ירושלמי" (112) ו"רצועות חזה עוף ברוטב תמרים ותפוזים על מצע פולנטה" (150) ולצידן "קינואה עם בטטה ועשבי תיבול" (64) ו"סלט ירוק מבושל וחי" (80). על קינוח מהספר ויתרנו, שכן רובם היו בריאים מדי ועם מרגרינה – חומר גלם לא בריא לכל הדעות.

חלק ניכר ממתכוני הספר מלווים בתמונות נעימות לעין של דניאל לילה וכן בהגיגים מאת מייזליק. מבין כל משפטי הרוחניקיות והבישול של הכותבת, החביב עלי במיוחד היה על המרק הכתום: "הקב"ה לא נתן את הצבעים של הירקות סתם כך, כל ירק עם הכוונה שלו, כל ירק עם הכיוון שלו". אין מילים.

כפי שניתן להבין, לא הייתי נלהב במיוחד בעת הכנת הארוחה. על אף שהייתי גאה בעצמי שאת מרבית ההכנה סיימתי טרם כניסת השבת, כל הזמן חשתי שדבר כבר לא ירגש אותי. בעוד שההוראות לרוב המתכונים היו מדויקות, ההוראות לסלט הקינואה היו לא הוגנות ודרשו "בטטות מקולפות ומבושלות" מבלי להגדיר לאיזו רמה. בנוסף, חסרו פעמים רבות תיאורים למידת העשייה – להגיד שצריכים לבשל לאחר רתיחה מספר דקות ללא כל אינדיקציה למצב הרצוי זה דבר בעייתי למדי.

ואז הגיע האוכל ואיתו ההפתעה האמיתית – הוא היה ברובו מעולה. המרק הכתום, שאינו דורש מעיכה כמו כל המרקים הכתומים המוכרים אלא פשוט לגרר את הירקות מלכתחילה, היה סמיך, טעים ומיוחד. סלט הקינואה קצר מחמאות והסלט הירוק היה מהסלטים הטובים ביותר שאכלתי בימי חיי – לא פחות. השילוב של קישואים מאודים קלות עם חמוציות ורוטב עדין היה מרענן וטעים. רצועות העוף המתקתקות היו טעימות מאד, אך הוגשו על פולנטה פרווה עבשה ומייאשת. יש דברים שלא צריך להכשיר. העוף המרוקאי היה רך וטעים, אך לא התקבל בשמחה אחידה אצל הסועדים, ואף קיבל ציון שלילי אצל סבתא.

ההתלהבות אחזה באמי עד כדי כך שהחליטה שגם למחרת יש לנסות מתכונים מתוך הספר. אולי בגלל שבושלו בשבת קודש, יצאו דווקא המתכונים הללו מבאסים למדי: "תפוחי אדמה קטנים צלויים עם רוזמרין" (עמוד 154) היו סתמיים ולא הספיק להם כלל זמן האפייה המומלץ במתכון, ו"חזה עוף צלוי בגריל בסויה, דבש וחרדל" היה בנאלי ויבש מאד אחרי האפייה הקצרה בתנור.

בין אם יוגדר כבריא ומיסיונרי או משפחתי ותמים, ספרה של מייזליק כולל מתכונים לא רעים כלל. אמנם נכללים בו מתכונים סתמיים רבים ("טחינה ירוקה") וחלק אחר יוצא פשוט לא מוצלח – אך בשורה התחתונה לא מדובר באכזבה, ואולי אף בהפתעה לטובה. מדובר בספר חביב למשפחות שרוצות גיוון מבלי ללכת לאקסטרים, ובפוטנציאל נחמד למתנת חגים לדודה שלא ממש יודעים מה לקנות לה.

וכן, הצלחתי לשרוד גם את סוף השבוע המשפחתי הזה ללא סיגריות, אבל אחרי כל אחת מהארוחות חיסלנו מיכל בן אנד ג'ריס, כמו שהבריאות מחייבת. שנה טובה!

"בריאות בקלילות", הוצאת מודן. 98 שקלים.

דרגת קושי: קליל-קל
למהדרין: גלאט
מזכיר את: הטרנד הבריא בלי להתאמץ
הכי רחוק מ: שרצים בתל אביב
בשלוש מילים: אלוקים, תן בריאות

מנה חגיגית ומרהיבה, עם טעם מתקתק עדין מאוד וצבעים כתומים יפים. מגישים את המנה על פולנטה, שלמרות שמה האיטלקי, זוהי בעצם דייסת תירס שמבשלים מקמח תירס, שניתן למצוא בכל מכולת. הפולנטה נותנת את המראה החגיגי כאשר מסדרים אותה לצורת עיגול ומניחים עליה את כל המנה, אך אפשר לוותר עליה או להחליף אותה בפירה, באורז מלא, בקוסקוס וכו'.

החומרים ל-4 מנות:
לפולנטה:
2 כוסות (500 מ?ל) מים
מלח ופלפל
כוס (120 גרם) קמח תירס
3 כפות שמן זית

לרוטב:
2 כפות שמן
בצל, קצוץ דק
2 שיני שום, כתושות
שליש כוס (80 מ?ל) מיץ תפוזים סחוט טבעי
חצי כוס (125 מ?ל) מרק עוף
3 כפות סילאן (דבש תמרים)
2 כפות רוטב סויה
מלח ופלפל

לעוף:
שמן, לטיגון
כ-500 גרם חזה עוף, מנוקה

לקישוט:
רצועות מקליפת תפוז
פלחי תפוז
כוסברה, קצוצה (לא הכרחי)

אופן ההכנה:
1. מכינים את הפולנטה: שמים בסיר את המים, מלח ופלפל ומביאים לרתיחה. מוסיפים תוך כדי בחישה את קמח התירס ומבשלים כ-4 דקות תוך כדי ערבוב עד שהדייסה מסמיכה. מעבירים לאש נמוכה מאוד ומבשלים עוד 5 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מסירים מהאש, מוסיפים את שמן הזית ומערבבים.

2. מכינים את הרוטב: מחממים במחבת את השמן ומטגנים את הבצל כ-5 דקות, עד שהוא מתרכך. מוסיפים את השום ומטגנים דקה נוספת. מוסיפים את יתר המרכיבים ומביאים לרתיחה. מבשלים 6-7 דקות עד שהרוטב מסמיך מעט.

3. מכינים את העוף: חותכים את העוף לרצועות דקות. מחממים במחבת רחבה מעט את השמן ומטגנים את רצועות העוף עד שהן מזהיבות מכל הצדדים. מוסיפים את הרוטב ומביאים לרתיחה. מבשלים כ-2 דקות יחד ומסירים מהאש.

4. מרכיבים את המנה: מניחים על כל צלחת כף נדיבה של פולנטה. מסדרים עליה בצורה נאה את רצועות העוף ומקשטים עם רצועות קליפת התפוז ופלחי התפוז. אפשר גם לסדר את הרוטב מסביב לפולנטה בצורה נאה, לפזר מעט עלי כוסברה ולהגיש.

סלט המשלב ירקות טריים ומבושלים ומוגש כולו עם רוטב עדין. הכי “בריאות? שיש. אפשר לוותר על עלי הבייבי ולהכין אותו רק מעלי חסה ערבית, לבחירתכם.


החומרים ל-5-4 מנות:
כוס (100 גרם) שעועית ירוקה (טרייה או קפואה)
2 קישואים ירוקים קטנים, חצויים לאורך וחתוכים לרצועות אלכסוניות
חצי ראש חסה ערבית, מופרד לעלים
חבילת (300 גרם) תערובת עלי בייבי
כוס (100 גרם) נבטים מכל סוג
2 גבעולי סלרי אמריקני, חתוכים לרצועות אלכסוניות דקות
מלפפון קטן ומוצק, חתוך לאורך לרצועות דקות (אפשר בעזרת קולפן)
4-3 כפות צנוברים
4-3 כפות גרגירי רימון או חמוציות

לרוטב:
כף מיונז
1חצי כפית חרדל
2 שיני שום, כתושות
2 כפות סוכר חום
2 כפות חומץ
2 כפות שמן
מלח ופלפל

אופן ההכנה:
1. מאדים קלות את השעועית 2-3 דקות, עד שהיא מתרככת, וחוצים אותה לאורכה. מאדים את הקישואים 2-3 דקות במי מלח, עד שהם מתרככים מעט. אפשר לקלות על מחבת יבשה את הצנוברים.

2. מכינים את הרוטב: שמים בצנצנת קטנה עם מכסה את כל מרכיבי הרוטב ומנערים לקבלת רוטב אחיד. טועמים ומשפרים תיבול.

3. מסדרים בקערה נאה את שני סוגי העלים הירוקים, מניחים עליהם את הירקות השונים. מסדרים מעל את הצנוברים וגרגירי הרימונים. לפני ההגשה יוצקים את הרוטב, מערבבים ומגישים.