פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת מסעדה: הסומאק ירד מהלחיים

      מסעדת סומאק במושב גיאה היא בסך הכל ביסטרו צנוע במקום מרוחק. אבי אפרתי אוכל שם ארוחה סבירה ולא ממליץ להגיע במיוחד

      לכל הביקורות של אבי אפרתי

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      סרדין מרקש. מנת הסרדינים היתה המצטיינת בארוחה (צילום: בועז לביא, יח"צ)

      קשה למצוא אוכל טוב באמת בישראל מחוץ לערים הגדולות. נסו לחשוב רגע: לכמה מסעדות מחוץ לגוש דן וירושלים הייתם נוסעים במיוחד, רק בשביל האוכל? בדיקה דקדקנית תגלה עשרה מקומות במקרה הטוב. הדלות והחוסר הללו מפרנסים צורך עמוק להפוך כל אבן ולחפש בנרות, תגליות עליהן ניתן יהיה לבשר לאומה בקול גדול. וכשנמצאת מסעדה סבירה בישימון הקולינרי המכונה "פריפריה" גורם הצמא הגדול להפוך אותה להרבה יותר ממה שהיא. תמיד יהיו מי שיטוסו לספר לחבר'ה על "מטבח איזורי שחבל על הזמן בחבל ארץ שכוח אל", ושאר ירקות. מערכות היח"צ גם הן חלק מהמשחק הזה. עליהן הרי למתג, לבדל, להאיר באור יקרות גם את שאינו מואר כלל. מצד שני, לך תגרור כתבי ומבקרי אוכל למסעדה חדשה בפריפריה. לא מטלה פשוטה במיוחד.

      סומאק שווקה כשנפתחה כמסעדת שף כפרית שעושה שימוש בחומרים איזוריים; עם גבינות, שמן זית, דבש וירקות שמגיעים ממגדלים ויצרנים מהדרום. לאחר ארוחה סבירה ונעימה שם, נראה שמאמצי המיתוג הניחו על כתפיה מעמסה גדולה מידי. במונחי סצינת המסעדות המוכרים סומאק היא ביסטרו צנוע, עם קריצה קלה למטבח הים תיכוני ולמטבחי סבתא.

      גיאה הוא מושב קטן, שמבחוץ לא נראה נורא אטרקטיבי, בפאתי אשקלון, ולא כפר בחבל פריגו, צרפת, עם פרודוקטים איזוריים טיפוסיים ומובחנים. אין לסומאק את היכולת להעביר לקהל סועדיה את המטבח של דרום מישור החוף בואך הנגב הצפוני; קודם כל כי אין מה להעביר משם ושנית, כי למעט הפרגון של המסעדה לספקים שכנים אין לה באמת יומרות. מדובר במקום צנוע וסביר, שאילו מוקם בגוש דן היה נחשב לאפשרי פלוס-מינוס. מיקומו באיזור חף ממסעדות, הופך אותו לסוג של נווה מדבר. במילים אחרות, כשלא קושרים לסומאק כתרים לא לה מתקבלת מסעדה חביבה, לא יותר, לא פחות. בטח לא כזו שמחייבת נסיעה מיוחדת, אבל שכדאי לדעת שהיא שם, אם נמצאים בסביבה.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      סרדין מרקש (42 שקלים) ונתחי סינטה כבושה בבלסמי וגבינה כחולה (42) היו הראשונות. מנת הסרדינים היתה המצטיינת בארוחה. דגים שנכבשו במלח גס וסומק לימוני ושמרו על בשרנות מחד ועידון רב מאידך. הם הגיעו על סלט עשבים ועגבניות שרי. זו הייתה מנה מנצחת באמת. במנת הסינטה הכבושה היו יותר מידי תוספות. יותר מכל העיבה על טעמם גבינה כחולה של "הבשור" שפוזרה במינונים מופרזים. סינטה כבושה טובה באמת לא זקוקה ליותר מדי סביבה. אם מפגישים גבינה עם בשר מהסוג הזה, נוכחותה של הגבינה צריכה להיות מינימלית, רק כדי לדחוף עוד קצת קדימה את הבשר הטוב. הבשר במנה הזאת היה איכותי באמת. כדי ליהנות ממנו צריך היה להסיט הצידה את ריבואות ה"מסביב" שנחו שם.

      עברנו לעיקריות. חצי עוף צעיר צלוי בתנור בניחוח קפה עם פפריקה מעושנת ותמצית רימונים (78) ושרימפס ורצועות פילה בקר מאודים בחמאה עם פטריות יער, יין לבן, עשבי גינה ושמנת (94). העוף הבטיח המון ולמרות שקיים קצת פחות, היה נחמד. נוכחות הקפה (אספרסו) הייתה מינורית – וכאן אבד השפיץ הגלום בתיאורו בתפריט – אבל המרינדה המתקתקה מעט הייתה חביבה והצלייה בתנור מדויקת. התקבלה מנת עוף סימפטית, שנעים היה לאכול, לצד תפוחי אדמה נחמדים בשמן זית ורוזמרין. שום דבר יוצא דופן, אבל מנה נחמדה.

      העיקרית האחרת הייתה בעצם וריאציית ה-Surf & Turf לסטרוגנוף. אינני מעריץ גדול של מנת הבשר בשמנת ההיא וגם המנה הנוכחית איננה מייצגת בעיני בישול שיש להתפאר בו. הרוטב היה בסדר, הפטריות גם. השרימפס עברו איכשהו, אבל פילה הבקר, מחומר גלם טוב כשלעצמו, הגיע במצב צבירה מכובס למדי. מצד שני, מגיע לנו. מי שמזמין מנה מהסוג הזה צריך לקחת בחשבון שחלק ממרכיביה עתידים להגיע מכובסים.

      הקינוחים היו טובים הרבה פחות מהמנות שקדמו להן. אם קודם, גם ברגעים הפחות טובים, אפשר היה לחוש ביד שיודעת לטפל באוכל, במתוקים זה הרגיש אחרת. פאדג' שוקולד בניחוח לבנדר מצופה גנאש (32) התגלה כעוגה נוקשה מידי, דלה מידי, ללא נכוחות ברורה ללבנדר וללא עידון. קרם מסקרפונה ודבש תמרים עם פירות יער, בצק סוכר ואגוזים (34) היה מתוק הרבה יותר מכפי הצורך, עד גסות. ברור שזה אגף מוקפד פחות במטבח, שמן הראוי שיישר קו אל רמת הבסיס של שאר האוכל.

      אז יש מסעדה סימפטית במושב גיאה ולא, אין סיבה לנסוע אליה במיוחד. מצד שני, גם לאלו הגרים באיזור מגיע לאכול סביר. סומאק אולי לא מספקת יותר מזה, אבל גם לא פחות. ובתוך הקונטקסט זה, כאמור, לא מעט כלל.


      סומאק. מושב גיאה, 08-6723336.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      חשבון:

      סרדין מרקש - 42 שקלים

      נתחי סינטה כבושה בבלסמי וגבינה כחולה -42 שקלים

      חצי עוף צעיר צלוי בתנור בניחוח קפה עם פפריקה מעושנת ותמצית רימונים - 78 שקלים

      שרימפס ורצועות פילה בקר מאודים בחמאה עם פטריות יער, יין לבן, עשבי גינה ושמנת - 94 שקלים

      פאדג' שוקולד בניחוח לבנדר מצופה גנאש - 32 שקלים

      קרם מסקרפונה ודבש תמרים עם פירות יער, בצק סוכר ואגוזים - 34 שקלים

      2 לימונדה - 20 שקלים

      טובורג רד - 18 שקלים

      אספרסו קצר - 10 שקלים


      סך הכל: 370 שקלים