אני עוד זוכר את הימים שבהם בכל פינת רחוב נפתחה מסעדה סינית. ישראלים כנראה אוהבים אופנות, ואופנות מה לעשות אוהבות להתחלף. אז הסיניות התחלפו ביפניות שהתחלפו בתאילנדיות שיתחלפו בקרוב באסקימואיות. מה רע קצת באוכל קפוא- שלג על מצע קרח דק ברוטב מים קרים עדין- הגיע הזמן. ואם אף אחד לא יפתח, אז אני אצטרך לעשות את זה, ואז תאמינו לי שלא יהיה לכם נעים, יהיה לכם אפילו די קר.
אבל הרי היינו באופנות נשכחות, וכילד תל אביבי אני זוכר איך היינו הולכים בשבת לסינית השכונתית ברח' פרישמן ליד הקאמרי לאכול או לקחת טייק אווי של מרק תירס, אגרול, אורז עם ירקות, עוף חמוץ-מתוק וספריבס. היום שוכנת שם פטיסרי ליד פלאפלי ומכל שאר הסיניות נשארו מעט מאד, אפשר לומר אהרוני ובניו. אז החלטנו להיות נוסטלגיים וללכת דווקא בקטן - למכולת הסינית.
היא ממוקמת ליד השוק, בכרם התימנים היכן שאוכלים חומוס פול ומרקים תימנים בצהוב. עממיות פשוטה ומהירה, קצת צעקנית ומאד ביתית. ה'מכולת' היא התשובה הסינית לתימנים. גם היא קטנה, צעקנית ורועשת מעט, לא יקרה, פשוטה ומהירה. אוכלים, נהנים ושובעים.
היא פתוחה מ-96 ואחריה נפתחו בשיטת האופנות עוד 2 מכולות. אל המכולות מגיעים עובדים זרים וישראלים. למסעדה ישראלים בלבד. תאילנדים מבשלים פיליפניות ממלצרות.
אחרי 5 שנים המכולת עדיין מכולת ולא סופר-זיל, סופר-שוק או סופר-סיני. קטנה וסימפטית והאוכל גם הוא סימפטי. לא יותר ולא פחות. לא נפלנו על הרצפה וגם לא התאכזבנו קשות. הסתמפטנו.
להתרחק מהאגרול ולהתקרב לטפיוקה
התחלנו דווקא במוצלחים. דים סאם (18 ¤ ל-3 יחידות), מתוכם יש לציין בהתמוגגות רוח את התרד-שום שהתמסמס לעבר המעי הגס בעדינות מופלאה ואת ה'פאן גור' מבוטנים צנון וכוסברה שהחליק מיד אחריו בשמחה ובגסות למעי. המעטפת היתה דקה המילוי עשיר. לגבי שאר הדים-סאמים הדעות היו חלוקות, אבל לגבי האגרול (3 ב-15) לא היו ספקות- שמן, טפל עדיף להתרחק.
מהעיקריות לקחנו: סצ'ואן ביף (ראו קישור למתכון בסוף הכתבה -25 ש"ח)-אורז עם ירקות ורצועות בשר טעים ומגוון, מרק וון-טון
(30 ש"ח)- חריף מדי גם למי שאינו אשכנזי, 'אפ הו פאן' (30 ש"ח)- אטריות אורז רחבות, אווז, וירקות שהיה סביר ותו לא.
שתינו מיץ קוקוס מקופסא מתוק מדי ועברנו לקינוחים. טפיוקה חמה (10 ש"ח), כדורי קוקוס (15 ש"ח), טים באו (15 ש"ח) וטים פאן גור (15 ש"ח) השמות בטח אומרים לכם הרבה ולכן באמת אין טעם להרחיב בנדון אלא לציין שהטפיוקה והקוקוס ניצחו את השעועית האדומה הדביקה והכבדה עם מעט מילוי. אבל תודו שזו פלצנות סינית אמיתית לעשות קינוחים משעועית.
התה הסיני היה דלוח וחסר צבע ואומרים שככה הסינים בתה. תה ואורז יש בסין, ופה ידענו ימים טובים יותר.
המכולת הסינית, הכובשים 48, פתוח א-שבת מ 12:00-24:00