פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת יין: קלאסיקה בורגונית

      אבי אפרתי טועם יינות פינו נואר ושרדונה קלאסיים מבורגון ומוצא שלפעמים שווה לשלם את המחיר על יינות מצוינים

      ביקורת יין: קלאסיקה בורגונית

      השבוע בטעימה, יינות בורגון, של יקב ז'וזף דרוהין (Drohin). יקב דרוהין (בצרפתית מבטאים 'דרואה') פועל בבירת היין של בורגון, הלא היא בון (Beaune). זהו יקב גדול וחזק בבעלות משפחתית, המחזיק למעלה מתשעים אפלסיונים (חלקות) בבורגון, ומקיים שלוחה גם באורגון, ארה"ב. במהלך השנים, עם ההתעצמות של דרואה והתחזקות מערכי השיווק של היקב בעולם, רכשו הבעלים הרבה מאוד חלקות 'פרמייה קרו' ו'גראן קרו' (החלקות המיוחסות והיוקרתיות ביותר). דרואה עובדים בשיטות אורגניות וביו דינמיות; מקפידים על בציר ידני ואת יינות השאבלי הבסיסיים שלהם אינם מיישנים בחביות כדי לשמור על טעמי הפרי, בלא התערבות העץ.

      שני זני הענבים של בורגון הם פינו נואר ושרדונה. הבדלי האיכויות ביניהם נעוצים באיזורים השונים ובחלקות השונות. בטעימה הנוכחית שלושה יינות אדומים ושלושה לבנים, משלוש רמות איכות ומחיר.

      מבין האדומים 'לאפורה בורגון פינו נואר' הוא יין VALUE FOR MONEY מצוין. 'סאביני לה בון' יין ביסטרו טיפוסי ו'נואי סאו ז'ורז'' הוא קלאסיקתבורגון אמיתית. מבין הלבנים, המיטיבים לפרוס את האפשרויות הגלומות בשרדונה, נמצאים כאן 'רזרב דה וודון' הבסיסי והנעים, 'פווי פויסה' האיכותי, יציאת התמורה לכסף הלבנה של הטעימה, ו'בון קלו דה מוש פרמייה קרו', קלאסיקה לבנה מרשימה.

      כשמדובר ביינות מבורגון אין ארוחות חינם. בדומה ליינות בורדו, אלו יינות שמיתוגם יוקרתי. כמו יינות בורדו, יינות בורגון, עולים. עם זאת, הם לא פחות ממצוינים. כמו בכל הטעימות של יינות יוקרה במדור זה, ביינות היקרים ממש דילגנו על סעיף התמורה לכסף, הרלוונטי פחות במקרים אלו.

      לחיים!

      לאפורה בורגון פינו נואר 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי פינו נואר שמקורם מ-12 חלקות שונות באיזור בורגון. זו הסיבה לכך שהיין שייך לרמת הסיווג הבסיסית: רז'ונאל (regionales). חלק מהיין התיישן בחביות בנות שנה ושנתיים. צבע אדום בהיר, שקוף כמעט. באף שפע פרי אדום. גוף קל.

      כמה? 70 שקלים.

      הכי מתאים ל: לגימה יומיומית לצד פסטה, מנות עוף (קלאסי לליווי קוק או ואן – עוף ביין), כריכי בשר ועוף.

      דבר המבקר: אבטיפוס ליין בורגון אדום. יין קל, שמח, מרענן מאוד.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      בשבע מילים: הכי פינו נואר ששבעים שקלים יכולים לקנות.

      סאביני לה בון 2008

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי הפינו נואר ליין הזה מגיעים מאיזורסאביני לה בון (הסמוך לעיר בון, הלב הפועם של בורגון). דרגת הסיווג, לפיכך, גבוהה יותר ומכונה קומונאל (communales). החלקות מהן הגיע יין זה מעובדות באופן ביו דינאמי. 12-15חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום בהיר, נוטה לשקוף. אף פירותי ומתובל. גוף בינוני.

      כמה? 150 שקלים.

      הכי מתאים ל: מנת הדגל של הבישול הקלאסי בבורגון: ביף בורגיניון. בעצם, כל מנת תבשילי בשר ביין תיהנה מהסוביני הזה מאוד. סטייקים.

      דבר המבקר: יין עדין, מוצלח מאוד, שאיכותו, ובעיקר מורכבויותיו, עוד יתפתחו במהלך השנים. הוא לא מנסה להיות גדול או חשוב; יותר יין של "סדרות ביניים" ללגימה בביסטרו. מחירו נגזר מהמיתוג והסטייל של כל יינות בורגון.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בארבע מילים: יין ביסטרו מוצלח מאוד.

      נואי סאן ז'ורז' 2006

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי הפינו נואר ליין הזה מגיעים מחלקות מסוימות ומוגדרות בנואי סאן ז'ורז' - חלק מאיזור קוט דה נואי הנחשב, בצפון בורגון. היין התיישן 14-18 חודשים בחביות עץ אלון (20% מהן חדשות). צבע אדום כהה מאוד. אף פירותי ומתובל מאוד. גוף מלא.

      כמה? 300 שקלים.

      הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות ועשירות על בסיס בשר בקר ו/או כבש.

      דבר המבקר: נואי סאן ז'ורז' אלגנטי ומוצלח מאוד. זהו יין מוצק, שרירי, עם פרי מעודן, לא מתפרץ, תבלינים, ורכות נאה מאוד. קלאסיקת בורגון במיטבה. הוא עודנו מעט צעיר מידי ויהיה במיטבו עוד שנתיים. פוטנציאל ההתיישנות בן חמש שנים מהיום לפחות, בתנאי אחסון ראויים.

      במילה אחת: בורגון!

      שאבלי, רזרב דה וודון 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי השרדונה ביין הזה מגיעים מחלקות כרם אורגניות בשאבלי – כפר היין הנודע בצפון בורגון. הכרמים מעובדים בשיטות ביו דינמיות ואורגניות. 7-8 חודשי התיישנות במיכלי נירוסטה. צבע זהוב נוטה לירקרק. באף הדרים ופרחים. גוף קל נוטה לבינוני.

      כמה? 110 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, מנות עגל.

      דבר המבקר: שאבלי בסיסי קלאסי ומהנה מאוד. פירותיות מרוכזת, מעוגל אך מדויק, חומציות טובה, מורכבות נאה ביותר עבור יין בסיסי.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשתי מילים: שאבלי מהנה.

      פווי פויסה 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי שרדונה שמקורם בכפרים פוויו-פויסה, בדרום בורגון, שביחד מרכיבים את המותג הנודע 'פווי פויסה'. חלק מהיין מתיישן 6-8 חודשים בחביות עץ אלון משומשות. צבע זהבהב, עם נטייה לירקרק. באף פירות ופרחים. גוף בינוני.

      כמה? 140 שקלים.

      הכי מתאים ל: ראשונות עשירות (רביולי ברוטב חמאה או שמנת, קנלוני), ראשונות דג מכל הסוגים, סושי וסשימי ומנות עגל.

      דבר המבקר: שרדונה מוצלח במיוחד שמצליח להיות פירותי, מעוגל ובנוי היטב וגם לעקוץ בחן. ביטוי מצוין ושפוי תמחור לזן השרדונה.

      תמורה לכסף: 4/5 (מצוינת – המון שרדונה 'עולם ישן' בלא הרבה מידי כסף).

      בחמש מילים: יין קיץ שייטיב לתפקד גם בחורף.

      בון 'קלו דה מוש' פרמייה קרו 2008

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: מקור ענבי השרדונה ביין זה הוא בחלקת 'קלו דה מוש' לייד בון. חלקה זו מסווגת כ'פרמייה קרו' – לציון ייחוסה רם המעלה, השני רק לחלקות 'גראן קרו'. צבע זהוב קש. אף מרהיב, החושף שפע פרי, פרחים ועשב. גוף בינוני נוטה למלא.

      כמה? 410 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ברטבים מורכבים.

      דבר המבקר: לבן מהליגה של המצוינים באמת. מורכב מאוד, מרתק בקשת הטעמים שהוא פורס על החיך, גסטרונומי מאוד, מעולה. יכול בקלות להתיישן מספר שנים, בתנאי איחסון ראויים.

      בשלוש מילים: קלאסיקה בלתי משתמעת.