הברקה שמתפוצצת מכישרון: הבחירות של גרדה גלזר

ירושלים אמנם לא נוטה להצליח בחיקוי מקומות תל אביביים, אבל כשזה מקורי ולא מתיימר – נופל עליה מדי פעם קבין של הברקה, שמתפוצצת מכישרון. כזו היא מסעדת מחניודה, וכמוה גם בר הגבינות של באשר. על פניו, עוד מבנה אפור ברחוב אגריפס הרועש. בפנים - הלב מחסיר פעימה מהעיצוב המושקע ומקומה תחתונה מאורתית במיוחד, שמתעלה ברומנטיקה ואלגנטיות (לא לקלסטרופובים). זה הבר הירושלמי השקט והשפוי מחד, ומאידך גם המקום הסוחף והטרנדי שבו הכל יכול לקרות. ואין כמו בילוי בערב ירושלמי עם עשרות סוגי גבינות מעולות, שמפנקות את החיך ועוזרות להשכיח את החמרמורת של מחר.

בר הגבינות של באשר. רחוב אגריפס 21, ירושלים. 02-5340400. כשר

בעוד שרבים דבקים באוכל הרחוב המובן מאליו, מציעים בשוק מחנה יהודה אלטרנטיבה: חצ'פורי. את מעדן הגבינות הגרוזיני מכינים כאן בכוך קטן וסימפטי, בפאתי השוק, לפי מתכון מסורתי, והוא נותן פייט לשווארמה ולפלאפל. בעליו, שמדברים ביניהם בגיאורגית עליצה ולוהטת, נותנים יחס חם וידידותי, ואומרים גם אמיתות שלא נעים לשמוע. למשל שהחצ'פורי לא ישרוד נסיעה לתל אביב. עם להיטים כמו חצ'פורי גרוזיני קלאסי, ואצ'ארולי – חצ'פורי בצורת סירה, ממולא גבינה מותכת השוחה לצד חמאה נמסה וביצת עין - זהו גן עדן עלי אדמות למי שיודע להעריך בצק טוב. כדאי להזמין רבע שעה מראש בטלפון , כדי להגיע למקום בדיוק כשהמאפה יוצא מהתנור.

חצ'פוריה. רחוב אשכול 6, פינת השקמה, ירושלים. 02-5373630. כשר

בנוף המסעדות המקומי, קפה 48 בתל אביב היא עוף מוזר. קשה להכניס אותה לקטגוריה כמו ביסטרו, או מסעדת גורמה . וכאן גם כוחה. המחסור בהגדרות הופך אותה למרבץ טרנדי, לא מעונב, שעובד תמיד כברירת מחדל: גם בארוחה רומנטית, בדייט ראשון, בערב עם חברים או בארוחה משפחתית. השף יונתן בורוביץ' מגיש אווירה לא מתאמצת ומנות מקוריות בהשראה ניו יורקית, מבלי לפזול לסצנת החצילים בטחינה המקומית. כך נולדות קלאסיקות מקוריות כמו סנדוויץ' שפונדרה עסיסי בבישול ארוך, או קינוח הקראק פאי המתוק-מלוח, שצבר לו המוני מעריצים החוזרים ליהנות ממנו שוב ושוב.

קפה 48. נחלת בנימין 48, תל אביב. 03-5101001. לא כשר

שווקי הנמל והפשפשים הפכו את יפו למוקד תיירותי שוקק, עם מסעדות אופנתיות שדחוסות בהמון אדם רועש. בין כל אלה נשמר בסמטאות היפואיות סוד כמוס: מסעדת הדגים היוונית של שבתאי, שב-50 שנותיה שודרג בה טיגון הברבוניות לדרגת אמנות. הסגנון הוא "פותחים שולחן", מבלי להרגיש בחתולייה תעשייתית. בפלטת הסלטים מתפוצץ כל ביס מטעמים ביתיים. גולת הכותרת היא הדגים הלבנים והבשרניים, ששבתאי ובנו בוחרים בפינצטה מדי בוקר. עינו החדה של שבתאי מזהה כל לקוח אחרי ביקור או שניים, והשילוב הזה, של השיחות הלבביות עם הלקוחות, והמוזיקה היוונית ברקע, מעיפים אותך לרגע ליפו של פעם.

שבתאי היפה. סמטת החלפנים 7, פינת הצורפים, יפו העתיקה. 03-6832250. לא כשר

הוטל מונטיפיורי הוא ללא ספק גולת הכותרת בקטגוריית המסעדות שחוזרים אליהן פעם אחר פעם. נכון, האוכל שמרני יחסית, והתפריט נמנע משינויים קיצוניים (למעט ספיישלים, שחוזרים על עצמם), אבל זה המקום היחיד בארץ, שברגע שפוסעים לתוכו – בדומה למחילת הארנב של עליסה – המציאות המוכרת נותרת בחוץ, ובמקומה מקבלים שברירים של פריז או ניו יורק. האם זה הבר הסקסי, שלעולם אי אפשר להזמין אליו מקום, אבל מגיש בלאדי מרי מסחרר ראשים? או שאולי השולחנות הנמוכים והלא מאוד נוחים, אבל כאלה שגורמים לך להרגיש בסלון יוקרתי? אין תשובה ברורה. כי קסמים אמיתיים הם כאלה שאי אפשר להסביר.

הוטל מונטיפיורי. רחוב מונטיפיורי 36, תל אביב. 03-5646100

סיקור מיוחד: כל המסעדות שחזרנו אליהן השנה