התמונה הכי מפתה: איך מצלמים אוכל?

קשה עד בלתי אפשרי להכנס לבית קפה או מסעדה מבלי לראות אנשים בכל הגילאים מצלמים באובססיביות את הסלט שלהם בשלל קומפוזיציות. מתקפת צילומי האוכל ברשתות החברתיות מפוצצת את הפידים של הגולשים ובכלל, להכנס לאינסטגרם כשאתה רעב זה ממש מסוכן. יחד עם זאת, לא כל תמונת אוכל שעולה לפייסבוק או לאינסטגרם היתה נכנסת אחר כבוד לתערוכת צילום אוכל, ותמונות רבות, יש לציין, מוטב היה שיישארו בסמארטפון בלבד. על כן, לא פלא שהרשת סערה השבוע בגלל צילומי אוכל מזעזעים שהעלתה בגאווה כוהנת האוכל הגדולה מרתה סטיוארט. הגולשים כבר לא עוברים בשקט על תמונות אוכל חובבניות, שהרי כל מטרתן היא ליצור חשק ולגרות את בלוטות הטעם. התמונות שהעלתה מלכת המטבח האמריקאי הן בגדר מעשה בלתי נסלח בעידן בו הדרישה לאסתטיקה בצילום חובבים הולכת וגוברת.

לעומת מרתה סטיוארט, צלמי האוכל והסטייליסטים מעלים תמונות אוכל מעוררות קנאה לרשתות החברתיות. הם כמובן, משתמשים בעיצוב מרהיב, טריקים למיניהם והמון טאץ'. אז כדי להנציח את המנות שאכלתם במסעדות ואת אלה שאתם מכינים בבית בגאון, בדקנו עם מומחים מה צריך לדעת וליישם כדי שהמנה המצולמת תראה מגרה וטעימה. אז בין אם אתם מצלמים לספר הבישול המשפחתי או סתם חייבים לתייק למזכרת כל מה שאכלתם בתקופה האחרונה – גזרו ושימרו.

"הגישה העולמית היום בצילום אוכל היא שהאוכל צריך להיות טעים כבר לפני שמצלמים אותו ולא רק אחרי", מסביר דן לב, צלם אוכל עסוק. " פעם היו מכינים אוכל פלסטי, והיום האוכל מתובל ומוגש לצילום מוכן כמו במסעדה". אילן נחום, צלם אוכל, מזכיר שהמטרה היא תמונה שמגרה את בלוטות הטעם והתיאבון ולכן חלק מהמנות, עדיף פשוט לא להכין: "בשרים קשה לצלם. אחרי הכל פגר לא באמת נראה טוב. עדיפה צריבה קלה, כך שומרים על מרקם וצבעוניות יפה. גם דגים כדאי לצלם כשהם עשויים במידה מועטה ועם פסי צריבה".

מאיר אדוני, השף המוביל של מסעדות "כתית", "מזללה" ו"בלו סקיי" דוגל בגישה של נחום: "בדרך כלל כשבונים מנה לצילום לא מכינים אותה למצב אכיל, זאת אומרת, הבשרים לא מבושלים עד הסוף, כנ"ל ירקות, עלים ירוקים וכדומה, זאת כדי לשמור על מראה רענן ומדויק יותר ולמנוע נזילות והפרשות נוזלים מחומרי הגלם אל הצלחת". אדוני לוקח את האובייקט צעד קדימה וממליץ להבריש את המנה בעדינות עם מכחול בשמן או ג'לטין, דבר שייתן ברק יפה לחומרי הגלם. רטבים צריך לצלם פושרים בכדי שהנגיעות יהיו מדויקות ולא ינזלו בצלחת.

לא רק בשאלות מידת העשיה של האוכל הדעות חלוקות אלא בעיצוב. "הסטיילינג הפך חשוב יותר מהצלם והשף", טוען נחום, "בעיני, חשיבות הסטיילינג ושיתוף הפעולה בין הצלם ומעצב ממש לא קריטית. אפשר לצלם לבד רקע נקי ונייטרלי ולהוסיף פריט פשוט", הוא אומר ומדגיש כי מבחינתו החשוב הוא האוכל, הצלם והטבח. הצלם דן לב חולק על נחום וטוען ששף, צלם וסטייליסט הם שילוש הכרחי. "לא כל שף יודע להכין מנה לצילום. יש הרבה שפים שהאגו משחק אצלם תפקיד באיך שהמנה צריכה להראות ולכן הוא לא ייתן לסטייליסט לגעת באוכל. מצד שני יש שף שיודע לבשל ומרשה לסטייליסט להיכנס, אז רק צריך להקפיד להימנע משתלטנות ודעתנות יתר ולמנוע מלחמה אישית בדרך למימוש הפנטזיה של התמונה הסופית", הוא מסכם.

אדוני יודע בדיוק איך המנה צריכה להיראות: "התפקיד שלי הוא כמובן לבנות את המנה, להעמיד על צלחת או משטח מתאים בתיאום עם הצלם, לשפר את המראה במידת הצורך לאורך הצילום, לכוון את הצלם במה חשוב לי במנה בכדי ששם תהיה נקודת המיקוד שלו".

עמית פרבר, סטייליסט מזון מצליח מבין בדיוק על מה אילן נחום מדבר. "יש את הגישה של אנסטייליש פוד, ג'יימי אוליבר משתמש בה. האוכל שלו נראה יפה ואגבי ולא מסוגנן מדי אבל עובדים על המנות האלה קשה כדי שיראו טוב", הוא מסביר "מצד שני, אני חושב שסגנון ועיצוב חשוב לתוצאה הסופית. לא כל שף יודע להעמיד מנה לצילום, יש שפים וטבחים שיודעים לבשל אבל הפרזנטציה של המנה לא מתאימה לצילום". פרבר דוגל בגישה של עיצוב מדויק ולא עמוס מדי . "אני חושב שסטייליסט מזון חייב להבין באוכל, להכיר מרכיבים ושיטות הכנה כדי לדעת איך לגשת לעיצוב של המנה. אם אתה לא יודע מאיפה היא הגיעה איך תדע אילו כלים או אביזרים וקישוטים לחבר אליה?"

כך או כך, לצלמים, לשף ולסטייליסט יש טיפים בשבילכם שיעזרו לכם להקפיץ את המנה ולהוציא תמונת אוכל מגרה ואיכותית. כדי להצליח יש להקפיד על כמה אלמנטים:

האור הטוב ביותר הוא אור טבעי שיגיע מאחור ומהצד. אם אתם במסעדה והיא חשוכה, אל תצלמו, אלא אם כן לא אכפת לכם שהאוכל יראה לא טוב. אם מצלמים בעזרת סמארטפון, יש להאיר את המנה מהצד באמצעות תאורה צידית (אפליקציית פנס). לעולם אין לצלם אוכל עם הפלאש המובנה בסמארטפון - הפלאש משטיח את התמונה. אם המסעדה מוארת מלמעלה, מצלמים מאחורי האור ובשום אופן לא תחתיו. אם מצלמים בבית או במצלמה לטובת בלוג האוכל או סתם לחלוק עם חברים, אפשר להשתמש ברפלקטור לבן (מחזיר אור) נייר אפייה לבן או אפילו נייר אלומיניום שיכוון לאזורים הכהים.

צילום מלמעלה הוא שטוח ויותר גרפי מאשר צילום אוכל בהגדרה. אם המנה שטוחה, כמו קרפצ'יו, אפשר לצלם מלמעלה. סטנדרט גובה הזווית נע בין 45 עד 60 מעלות – לא מעל, או מול, אלא בחצי הדרך. הגובה מחמיא יותר מאחר שהעין הולכת רחוק מה שמקנה עומק לתמונה. רצוי תמיד לצלם את המנה עם כל הצלחת ולתת מעט מקום לשוליים כדי שאפשר יהיה לחתוך בהמשך במידת הצורך. במידה והמנה לא מצטיינת באסתטיקה, עדיף להתרחק כדי לטשטש בהמשך את הפרטים הפחות טובים. כשמשתמשים במצלמה ולא בסמארטפון כדאי להשתמש בעדשת טלא ארוכה ולא בזום. אנחנו רואים ב-47 מעלות ועדשה רחבה תעוות את הפרופורציות של המנה. יש לפתוח צמצמים שיתנו עומק ותחושה של תלת מימד.

*הכי חשוב להכיר את התרבות והמקור של המנה – לא להדביק למנה עיצוב או תרבות שלא מתאימה לה. כך למשל, לא לצלם קוויאר בקערת עץ ולא סביח בצלחת פורצלן. חשוב לדעת מה יש בתוך המנה, אלו חומרי גלם כדי לבחור באילו מהם אפשר לעשות שימוש בקישוט. אסור לקשט מנה עם חומר גלם שלא מתאים לה או שלא נמצא בה, זה מטעה ולא תורם לאווירה ולמסר שלה.

*אין דרך ממשית למנוע את פירוק המנה אלא רק לא לבשל אלמנטים בעייתים. יש להניח קצף, ג'לי או קציפות ברגע האחרון, ולצלם את המנה בחדר עם טמפרטורה קרירה יחסית.

*לפני הצילום יש לסדר את המנה, להרחיק לכלוך ולסגנן. כדאי לסובב מנה לצד הכי טוב שלה. פחות זה יותר – לא להתבייש להשאיר מנה יפה ומעוצבת בלי תוספות לפני שמצלמים.


*תבשילי קדרה מאבדים מרקם וצבע ואז נראים אותו הדבר. כדי שיצאו יפה בצילום צריך לקצר את זמן הבישול ולאוורר את המנה. כשמצלמים מרק כדאי להוסיף ירקות חיים לתוך המנה שיוסיפו צבע. קישוטים ותוספות יש להוסיף ברגע האחרון שלא יתייבשו או יקמלו.

*כשמצלמים בשר יש לתת לו צריבה קלה כך שישמור על מרקם וצבעוניות יפה בצילום. כשמצלמים דגים לעומת זאת, עדיף לצלם פילה. במידה ומצלמים דג שלם, עדיף להסוות את הראש, לא לטגן או לבשל זמן ארוך ולהשאיר סימני צריבה. מאחר שפירות וירקות טריים מצטלמים נהדר, כדאי לשלב אותם במנות, גם אם ברקע.

*רוצים לצלם מנה במסעדה? אל תקשטו את המנה, השף כבר סידר אותה בצלחת בשבילכם. אפשר הוסיף כלי אכילה או מפית ליד אבל לא להעמיס עליה.

* לעבוד מהר ולהכין את הפריים מראש. בקיץ הישראלי מנות קפואות תימסנה מהר. אם מדובר באוכל חם, בעיקר במרקים ותבשילים, עדיף לא לחכות שיתקררו יותר מדי כי אז הצורה משתנה, וכך לדוגמה, השומן יכול להתפרק ולצוף והתוצאה תהיה פחות אסתטית.

*האור הכי טוב הוא תמיד האור הטבעי. עדיף לצלם אוכל בשעות היום, רצוי ליד החלון.

*לצלם הרבה ומהרבה זוויות. למי שלא מכיר טוב את המצלמה שלו, מומלץ לשחק עם כל מיני פונקציות של המצלמה ולהתנסות גם אם אתם לא תמיד מבינים את ההבדלים של כל פונקציה. ככל שיש לכם יותר אופציות של צבעים ופוקוס לבחור מתוכם, כך יעלה הסיכוי שתפגעו בול.

*להשתדל שהפריים יהיה צבעוני ככל האפשר. גם אם מרכיבי המנה הם חד גוניים, אפשר לשים את הצלחת על מפה צבעונית או משובצת וללכלול אותה בצילום, קרש עץ מתחת לצלחת יכול להוסיף חום ולשבור צבעים כהים, או לחילופין, אפשר להוסיף סוג נוסף של אוכל ליד המנה, כמו לחם בצד או סלסלת ירקות ברקע.

*למניעת רעידות מיותרות ולתמונה מיוצבת מומלץ להשתמש בחצובה.

*אם מבשלים ומצלמים לבד, תוך כדי בישול, חשוב מאוד לא לגעת במצלמה בידיים לא נקיות. אם הלכלוך הכי קטן דבק בעדשה, הרבה פריימים יפים יכולים ללכת לאיבוד.

*לא בושה להשתמש בפוטושופ. כולם עושים את זה.


הטיפים של מיכל אנסקי לצילום בטלפון