לגימה משמחת: החדשים של דלתון, רקנאטי ופלאם

חמישה יינות מקומיים בטעימת השבוע. שניים של יקבי רקנאטי, שניים של דלתון ואחד של פלם. שלושה מהחמישה – אלו של רקנאטי ופלם הינם יינות הדגל היוקרתיים של היקבים. להבדיל מלא מעט טעימות של יינות מקומיים שיש בהן מן הבינוניות והשגרתיות ולפיכך גם מן התסכול, הלגימה הנוכחית משמחת. כל חמשת היינות בה טובים וראויים. כמה מהם מצוינים ממש.

שני יינות הרזרב של דלתון – קברנה סוביניון ומרלו – מספקים, כרגיל, את הסחורה. הם איכותיים, בעלי אופי ומבטאים סוג של נוסחת ביניים בין המוחצנות של יינות העולם החדש למתינות המאופקת של העולם הישן.

מעלים הילוך: "נובל" של פלם ויינות ה"ספיישל רזרב" של רקנאטי. "נובל 2008" מהשנה שעברה, היה היין הכי טוב שעשו עד כה ביקב פלם האיכותי. "נובל 2009" החדש ממשיך את הקו. ממסך מרשים ואלגנטי, שתיהנו מאד ללגום לצד ארוחה רצינית ומושקעת, שפוטנציאל ההתיישנות שלו ארוך במיוחד.

יקב רקנאטי הוא עמוד האש ההולך לפני המחנה בשנים האחרונות. המהפיכה המבורכת המחלחלת כאן, של החדרת זנים ים תיכוניים מאופקים, התחוללה, במידה רבה, קודם כל ברקנאטי. יינות "ספיישל רזרב" של רקנאטי הם, לפיכך, לא פחות מאירוע, שמחכים לו. השוס הגדול בהשקה הנוכחית הוא הלבן החדש, המבוסס על זני רוסאן ומרסאן הים תיכוניים. רקנאטי אינם הראשונים לעשות זאת, אבל הראשונים לשים את כל הז'יטונים המטאפוריים על זני ים תיכון לבנים. יצא מצוין. "רקנאטי SR לבן 2011" הוא יין נ-ה-ד-ר. תענוג ללגום אותו. זו לא פחות מפעימה נוספת בתולדות המהפיכה. כשיחליטו שם על מהלך נוסף עם ביצים: להחליף את הקברנה סוביניון בבלנד ה"ספיישל רזרב" האדום בקריניאן למשל, נדע שהמהפך הושלם. ובלי קשר: מדובר גם הפעם ביין מצוין. לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון משלוש חלקות במרום הגליל. 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי (12 לכל יין בנפרד וארבעה יחדיו). צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור, וניל ושוקולד. גוף מלא. 14.3% כוהל בנפח.

כמה? 119 שקלים

הכי מתאים ל: סטייקים.

דבר המבקר: כדרכו של יקב דלתון בקודש, קברנה סוביניון רזרב הוא יין טוב וראוי. בנוי היטב, מאוזן, ניהנה מחומציות טובה, מורכב יחסית למתבקש מקטגוריית המחיר. זה יין בעל נוכחות, נוטה במובהק למניפת ניחוחות וטעמי העולם החדש אך בשום אופן לא מתפרץ או מוחצן מידי.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשבע מילים: קברנה סוביניון ישראלי במובן הטוב, לשם שינוי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מרלו מחלקת הפלאטו בכרם בן זמרה. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום כהה. באף פרי אדום. גוף מלא. 14.2% כוהל בנפח.

כמה? 129 שקלים

הכי מתאים ל: פסטות למיניהן ברוטבי ו/או מליות בשר.

דבר המבקר: מרלו מעוגל מאד מחד ומורכב דיו מאידך. כן יין שכולם יאהבו; ועם זאת, רחוק מלהיות זה שאין בו דבר מעבר לרכיבי הפיתוי. נעים בהחלט ללגום אותו. מכובד בהשוואה ליינות מרלו מקומיים.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

במילה אחת: סימפטי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של 60% ענבי רוסאן ו-40% מרסאן. 8 חודשי התיישנות על המשקעים בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב מעט ענברי. אף פירותי ומתובל. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 149 שקלים

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, בשרים לבנים ובשר עגל.

דבר המבקר: יין ספיישל רזרב מזנים ים תיכוניים! לילד הזה פיללנו זמן רב. בספר ההיסטוריה של היין הישראלי, שאולי ייכתב פעם, יין ה-SR הלבן החדש של רקנאטי יסמן את תחילתה של פעימה נוספת במהפיכה. הרוסאן מספק את המאסה, המרסאן את החדות. ביחד מתקבל לבן מורכב, מלא אופי, מצוין ביותר. מרגישים את העץ אבל ללא גודש. מרגישים את הפרי אבל ללא הגזמה. נוכחות התיבול עושה טוב בחיך. החומציות טובה, נכונה, לא מופרזת. ככה בדיוק צריכים להרגיש לבנים ישראליים איכותיים. תענוג! תענוג! תענוג!

תמורה לכסף: 2/5 (כמדומני שמדובר בלבן הישראלי היקר ביותר. יינות דגל ישראליים תמיד יהיו יקרים ולעולם לא לגמרי יצדיקו את מחירם. כשרקנאטי ירשו לעצמם לקחת 20-25 שקלים פחות על היין הזה נדע שפעימה נוספת במהפיכה הושלמה).

בשתי מילים (וסימן קריאה): כן ירבו!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס 30% ענבי סירה, 30% קברנה סוביניון, 30% מרלו, 5% פטיט סירה גפנים בוגרות ו-5% קריניאן. מקור הענבים בכרמים במנרה, קדיתא והרי יהודה. 18 חודשי התיישנות בסה"כ, כשבחודשים הראשונים התיישן כל יין בנפרד ולאחר מכן הורכב הבלנד. היין עבר סינון גס בלבד ועתיד לפתח משקעים טבעיים בתחתית הבקבוק. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף מלא.

כמה? 195 שקלים

הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות על בסיס בשר בקר וכבש.

דבר המבקר: מורכב, עמוס, אלגנטי, מאופק למדי יחסית ליינות מסוגו. יופי של יין בקטגוריה המחייבת של יינות דגל יקרים. השנה, כחלק מהשינוי התפיסתי העמוק והמבורך לו אנו עדים בשנים האחרונות ברקנאטי, שולבו ענבי סירה בבלנד. זה מהלך משמח במיוחד. צריך לקוות שבבלנד הספיישל רזרב של 2012 או 2013 נמצא גם קריניאן למשל, במקום קברנה סוביניון. זה לא מהלך פשוט. יינות ספיישל רזרב פונים, לרוב, לקהל מקומי מבוסס ושמרני בטעמו. זה שגדל כאן על יינות קליפורניים ובלנדים בורדולזיים מוחצנים במיוחד. בכל זאת, רקנאטי כבר הוכיחו שתעוזה ואומץ יש להם בהחלט. צריך לקוות שירשו לעצמם עוד קצת. אפשר ללגום כבר עתה, אבל לאחר שתי שנות התיישנות בתנאי איחסון נאותים יתקבל היין במלוא פארו.

בחמש מילים: עוד טיפה תראו, כמעט הגענו.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס 77% ענבי קברנה סוביניון, 17% פטי ורדו ו-6% מרלו מכרם דישון וכרם בן זמרה שבגליל העליון; ומכרם מטע בהרי יהודה. כל הגפנים בוגרות ביבולים נמוכים. 12 חודשי התיישנות בנפרד לכל אחד מהזנים בחביות עץ אלון צרפתיות ולאחר מכן עשרה חודשי התיישנות יחדיו, כבלנד. סה"כ 22 חודשי התיישנות בבקבוק ולאחריהן 24 חודשי התיישנות נוספים בבקבוק. אף פירותי ומתובל אבל רך מאד. צבע אדום עמוק. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

כמה? 235 שקלים

הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות על בסיס בשרים מכל הסוגים.

דבר המבקר: גם נובל 2009, כמו קודמו מ-2008 מהווה הישג שיא של איכויות ליקב האיכות של משפחת פלם. מורכב, אלגנטי, קטיפתי, מלא אופי, מאופק במידה. הכי ישראלי מחד, אבל מרוכך ומתון מאידך. זה יין כבד למדי, לארוחות רציניות מאד, אבל לא באמת תחושות ב-15% האלכוהול שבו. כמה חודשי התאפקות נוספים, עד פברואר-מרץ, לא יזיקו. שנתיים-שלוש נוספות תהיינה נפלאות עבורו. אפשר ללגום בהנאה צרופה כבר עכשיו, ביום חורף קר וגשום, לצד תקרובת ראויה.

בשתי מילים: מצוין בהחלט.