שמחה גדולה! יינות יקב טרימבאך, מבכירי וחשובי היקבים באלזס ובסצינת היינות הלבנים בעולם, הגיעו ארצה. יינות טרימבאך, לבנים כולם, ממגוון הזנים המקובלים באלזס, הם שם נרדף למצוינות יתרה. בחבל ארץ הנודע ביינות ארומאטיים מאד, אקספרסיביים בהשוואה למקובל בצרפת, טרימבאך עושים יינות אחרים: פירותיים אמנם אבל יבשים מאד, חדים כתער, מדויקים במיוחד, עם נימה מינראלית ברורה, אלגנטיים להפליא.
טרימבאך הוא יקב משפחתי הקיים מ-1652 בעיירה ריבובילה (Ribeauville) שבלב אלזס. היקב מייצר כמיליון בקבוקים בשנה. לא הרבה בסטנדרטים של יקב נחשב ומתועש. האדמה הנהדרת בשבעת הכפרים בהם ממוקמים כרמי היקב, בצירוף תפיסת העולם החד משמעית של אנשי טרימבאך, הם שאחראים לסגנון הכה ייחודי של היינות שם.
טרימבאך מייצרים יינות משבעה זנים ובכמה רמות אבל הסאוציאציה המיידית הנקשרת בהם היא, כמובן, יינות הריזלינג שלהם. אלו, בכל הסדרות, מהווים אות ומופת אמיתיים. מומחי יין רבים נשבעים בריזלינג של טרימבאך המגיע מ"קלו סיינט הון" (Clos Ste. Hune) כריזלינג הטוב בעולם. גם יינות הגוורצטרמינר של היקב מופלאים. הם הרבה יותר מאופקים ואלגנטיים מהסטנדרט האלזסי המוכר.
ומכיוון שמדובר באלזס, איזור שהתברך בצניעות יחסית בכל הנוגע לתמחור, אפשר להרוויח יינות יוצאים מן הכלל בתמחור שפוי במיוחד. בטעימה הנוכחית שלושה יינות מהסדרה הבסיסית של היקב, המתומחרים ב-89 עד 110 שקלים ומספקים תמורה טובה מאד עד מצוינת לכסף. יין מסדרת הביניים (155), המספק גם הוא תמורה טובה מאד לכסף; שני יינות גבוהים, משובחים בעליל, ויין מתוק מבציר מאוחר, שטעמיו וניחוחו אלוהיים ממש. כרגיל במדור זה, סעיף התמורה לכסף הושמט ביינות היוקרה אף אם יחסית לאיכויות מדובר בהחלט בתמחור ריאלי לגמרי.
מי שטרם נחשף לקסמם של החדות והאיפוק הטרימבאכי מוזמן לעשות זאת בהקדם. אלו שנחשפו אליהם בחו"ל או במסעדת מול ים, שבעבר נהגה לייבא, למסעדה בלבד, כמה מיינות היקב בוודאי יתנפלו עליהם במהרה. לחיים!
טרימבאך, פינו בלאן 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי פינו בלאן עם מעט ענבי פינו אוקסרואה. צבע זהוב ירוק. באף פרי לבן. גוף קל-בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקלים
הכי מתאים ל: דגים. אוכל אסיאתי. אפריטיף.
דבר המבקר: פינו בלאן איננו הזן הבכיר, באלזס בכלל ובטרימבאך בפרט. היין הזה הוא נטול היומרות מכל מערך יינות טרימבאך ועדיין אי אפשר שלא להתרשם מהמקצוענות הצרופה. יין פירותי ומאוזן מאד, עם חומציות טובה, קל ונעים ללגימה. יתפקד היטב הן כאפריטיף והן לארוחות דגים פשוטות או בארוחה אוריינטלית.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בשש מילים: אפילו יין הפתיחה הצנוע עושה את זה.
טרימבאך, ריזלינג 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי ריזלינג מחלקות נבחרות. צבע זהוב קש. באף פרי אקזוטי, תבלינים ופרחים. גוף קל-בינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 103 שקלים
הכי מתאים ל: צדפות ובשרים לבנים.
דבר המבקר: הנה בא המלך, טייק ראשון. זה בסך הכל ריזלינג הפתיחה, הבסיסי ביותר של טרימבאך; וכבר כאן עולים ובאים מאפייניו המרכזיים של היקב: הפירותיות המלבבת מחד; היובש החד משמעי והניקיון הבוהק, המאופק, מאידך. את כל אלו מלווה רעננות מקסימה. יין מקסים שאפשר (וצריך) ללגום ממנו ללא הפסקה. התמורה שהוא מספק למאה וקצת שקלים לא פחות מפנומנלית. זה יין שצריך לככב בתפריטי המסעדות הנכונות בקיץ הזה. תמחורו הופך אותו לאופציית לגימה בכוסות מהראויות שיש כאן.
תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).
בארבע מילים: הנה בא הנסיך.
טרימבאך, גוורצטרמינר 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס 100% ענבי גוורצטרמינר. שתי שנות התיישנות ללא חבית לשימור נוכחות הפרי. צבע זהוב בהיר. באף פרי טרופי ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.
כמה? 110 שקלים
הכי מתאים ל: דגים. בשרים לבנים. אוכל אסיאתי.
דבר המבקר: הפירותי ביותר והמתובל ביותר עד כה. לצד הפרי, תופסת גם הארומאטיות את מקומה. זה גוורץ דחוס ועשיר, יבש למדי (תשכחו מכל שלגמתם תחת אותה כותרת בישראל) ומאופק מאד יחסית לז'אנר. עונג.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בארבע מילים (וסימן קריאה): גוורצטרמינר, לא מה שחשבתם.
טרימבאך, ריזלינג גפנים בוגרות 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין שהופק לראשונה ב-2012, מענבי ריזלינג מגפנים בוגרות בחלקות נבחרות בהונאווייר וריבובילה. צבע זהוב. באף פרי לבן (תפוח ירקרק), הדרים ופרחים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 155 שקלים
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, צדפות ובשרים לבנים.
דבר המבקר: עולים ליגה. ריזלינג גבוה יותר א-לה "טרימבאך סטייל" משמעו עלייה משמעותית בניקיון, בצחות ובחדות. בנוסף, מצטרפת אל הפרי הרענן גם נוכחות מינרלית מענגת, פועל יוצא של האדמה הטובה ממנו מגיעות הגפנים. ריזלינג ברמה גבוהה מאד שמאפיין מאד את העשייה של היקב, השונה מאד לא רק מזו המקובלת בעולם היין החדש; גם מזו המקובלת באלזס עצמה. הארומאטיות והפירותיות שם אבל האיפוק והדיוק, להבדיל מההתפרצות, הם שמכתיבים את הטון.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד. לא זול אבל תראו לי לבן יבש שמספק את האיכויות הללו בכסף הזה).
בשלוש מילים: בשבחי הריזלינג.
טרימבאך, ריזרב פרסונל, גוורצטרמינר 2007
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: "ריזרזב פרסונל" היא הסדרה הגבוהה של טרימבאך. היא כוללת יינות מכרמים מובחרים בשנות בציר נבחרות. היא שנייה רק לקטגוריה העילית המכונה "ptestige et de collection". הענבים ליין הנוכחי, הנדיר והמיוצר בכמויות נמוכות, מגיעים מגפנים בנות 40 שנה. צבע זהוב עמוק. באף פרחים ותבלינים. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 247 שקלים
הכי מתאים ל: אוכל מתובל עילי. כבד אווז.
דבר המבקר: "טרימבאך סטייל" מדבר גם כאן: עשיר מאד, פירותי מאד, ארומאטי, בכל זאת אלזס; ועם זאת, להבדיל מרבים מהמקבילים באיזור, כאן תמצאו יובש, מתינות, דיוק נפלא. יין נהדר שייטיב להתיישן עשר שנים לפחות מהיום.
בשמונה מילים: אחד הביטויים היותר יפים עלי אדמות לזן הגוורצטרמינר.
טרימבאך, ריזרב פרסונל, ריזלינג 2007
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי ריזלינג מגפנים בנות 45 מבציר מאוחר שבוקבקו מוקדם. צבע זהוב עמוק. באף פירות לבנים. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 337 שקלים
הכי מתאים ל: צדפות, לובסטר, דגים ברטבים עשירים, בשרים לבנים בארוחות מורכבות במיוחד.
דבר המבקר: ה-ל-ל-ו-יה!! ריזלינג יבש שביבשים, חד שבחדים, מורכב מאד, מדויק להפליא, מלא עוצמה, עם פרי נהדר, חומציות במיטבה ונוכחות מינראלית מהפנטת. לגימתו היא עונג נדיר ומיוחד במינו, לבעלי חיך אנין ומנוסה. פוטנציאל התיישנות בן 12-15 שנים לפחות.
בתשע מילים: מהיינות הלבנים היותר נהדרים שאפשר להשיג בישראל (וגם בעולם).
טרימבאך, גוורצטרמינר בציר מאוחר 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין מתוק שמקורו בכרמי 'גראן קרו' (המובחרים שביותר), מענבים שנותרו על הגפנים עד שהצטמקו והפכו מרוכזים מאד ומתוקים מאד. הענבים ננגעו בפטריית הבוטריטיס שגרמה ל'ריקבון אצילי' ((Noble rot. צבע זהוב עמוק. באף פרי בשל מאד. גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 173 שקלים (לחצי בקבוק 375 מ"ל).
הכי מתאים ל: כבד אווז וקינוחים. גבינות עזות טעם.
דבר המבקר: פרי מרוכז מאד, עוצמתיות יוצאת דופן, מידה של שמנוניות, מורכבות רבה. נוכחותו של הריקבון האצילי מוחשית מאד. אלגנטיות שקשה לתארה. יין שלוגמים ממנו מעט מאד, בשל מתיקותו וריכוזו אבל כל לגימה כמוה כטיפה של נקטר אלים.
בשלוש מילים: לבן מתוק אדיר.