וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביקורת יין: פאר עמק הרון - יינות שאפוטייה

22.7.2014 / 17:52

אבי אפרתי ערך טעימות עומק ליינות שאפוטייה וגילה, לצד יינות גדולים ויקרים, מציאות במחירים מגוחכים. דרום צרפת, ועוד איך

טעימת השבוע מוקדשת ליינות מ. שאפוטייה מצרפת (M. Chapoutier) הנמצאים כאן, סוף סוף ולשם שינוי, בפריסה רחבה ובקשת אפשרויות מרשימה. עיקר התהילה של שאפוטייה קשור לפעילות בעמק הרון שבדרום צרפת. בצפון עמק הרון, בין Vienne ל-Valence, משתרעים איזורים וכרמים אגדיים: קוט רוטי (Cote Rotie), הרמיטאז' (Hermitage) סאן ז'וזף ((San Jozeph וקורנס (Cornas) הם רק חלק מהשמות, המעבירים רטט התרגשות בקרב יודעי דבר. השמות הרלוונטיים בדרום הרון הם קוט דה רון, קוט דה רון וילאז' וכפרי יין נהדרים כמו שאטונף דו פאפ, זי'גונדאס ועוד. כן פועל היקב, בהצלחה יתרה, ברוסיון שבדרום מערב צרפת. שאפוטייה מקיימים פעילות גם באלזס ובפורטוגל אבל אנחנו נסתפק יינות מאיזור הרון ורוסיון.

יש בטעימה הנרחבת הזו (9 בקבוקים) שני יינות מופת – "לה בקאס" מקוטר וטי ו"מונייה דה לה סיזראן מהרמיטאז'. אלו יינות מופלאים ויקרים. כאלו שחובבי יין מתוחכמים בעלי ממון קונים וטומנים במקרר להתיישנות. הקסם הגדול בה אינו טמון בעיני בהם. הוא טמון בשפע היינות הנפלאים המצויים בה בקטגוריה הזולה (עודף מ-70 שקל) והזולה-בינונית (עד 110 שקל). שתי הקטגוריות הללו מהוות את רובה המכריע של הטעימה הזו. אפשר למצוא בה יינות מצוינים, שמתאימים מאין כמותם לאקלים החם כאן ולאוכל הישראלי. יינות פירותיים ומתובלים, שמיטיבים למצוא את שיווי המשקל הנכון בין איפוק לעוצמה. עם רובם ככולם תסתדרו היטב גם ביום צהריים חם של אמצע יולי (להבדיל מרוב המקבילים הישראליים).

רבים מהיינות כאו מספקים תמורה מצוינת ואף נדירה לכסף. כמה מהם יכולים וצריכים להיות יינות הבית שלכם, להזמנה בארגזים; או להבדיל: יינות זמינים מאד כלכלית ללגימה במסעדה, בבקבוק או בכוס. היינות בטעימה מתחילים מבקבוקים המיוצרים באיזור רוסיון ועוברים לאלו המגיעים בעמק הרון, בסדר מחירים עולה, מן הקל אל הכבד. לחיים!

שאפוטייה, קוט דה רוסיון ווילאז', לה וינייה דה בילה-הו 2012

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד אדום על בסיס ענבי גרנאש, קריניאן וסירה. התיישנות בת מספר חודשים במיכלים וחביות. צבע אדום-סגול. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 65 שקלים

הכי מתאים ל: אוכל ים תיכוני.

דבר המבקר: עשיר, עוצמתי, מוחצן למדי, מתובל ביותר. מצוין. תמחורו ב-65 שקלים הוא לא פחות ממדהים. קשה להאמין.

תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).

ב-11 מילים: חייבים לטעום כדי לתפוס כמה יין מצליחים לקבל כאן ב-65 שקלים.

שאפוטייה, בילה-הו, אוקולטום לאפידם 2012

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין ה"רזרב" של אחוזת "בילה הו" מבוסס על ענבי סירה, גרנאש וקריניאן. התיישנות בת כשנה במיכלים וחביות. צבע אדום כהה. באף פרי שחור, עשבים ועור. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 110 שקלים

הכי מתאים ל: סטייקים.

דבר המבקר: יין שהעשבוניות בולטת בו, לצד תיבול ונוכחות של קפה. פרי טוב. מורכבות. מתינות. תענוג ללגימה גם בצהרי יום קיצי במישור החוף.

תמורה לכסף: 5/5

בשש מילים: יין שמיטיב לבטא את הים תיכוניות.

שאפוטייה, לוברון, לה סיבואז 2012

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של גרנאש וסירה מאיזור לוברון, במפגש בין דרום עמק הרון לפרובאנס. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ותבלינים (פלפל). גוף קל-בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 60 שקלים

הכי מתאים ל:קלמרי, סרדינים מטוגנים, פסטות ברוטב אנשובי, פיצה, כריכים.

דבר המבקר: קשה להאמין איזו איכויות מסוגל יין בשישים שקל לספק. פרי טוב, חומציות טובה, איזון ראוי. זה אולי יין קל אבל תשכחו מהיינות האווריריים ההם, שחולפים בחיך כאילו היו משקה קל לקיץ. יש לו נוכחות, אופי ואפילו סיומת מכובדת. מחירו מגוחך יחסית לאיכויותיו.

תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).

ב-14 מילים: חובה בכל מסעדה שמעריכה את טעם לקוחותיה ואין לה עניין לקרוע להם את הכיס.

לזה אי אפשר לסרב

וואלה מובייל במבצע מוגזם! 4 מנויים ב-100 שקלים וגם חודש חינם

לכתבה המלאה

שאפוטייה, קוט דו רון בלרוש לבן 2012

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן על בסיס ענבי קליירט ובורבולאן. צבע זהוב בהיר. באף פירות לבנים (תפוח, אגס), הדרים ופרי טרופי. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 69 שקלים

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. עוף.

דבר המבקר: קוט דה רון בסיסי, יומיומי, קל, נעים, שמח ולא נטול אופי.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשלוש מילים: לבן פשוט וראוי.

שאפוטייה, קוט דו רון, בלרוש אדום 2012

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס ענבי גרנאש וסירה. התיישן חצי שנה בחביות עץ אלון צרפתי. מספר חודשי התיישנות בחביות. צבע אדום-סגלגל. באף פרי שחור ושפע תבלינים. גוף קל-בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 69 שקלים

הכי מתאים ל: עוף, כריכים, פיצה, מנגל.

דבר המבקר: קוט דה רון אדום בסיסי וראוי, שמחזיק בתוכו את כל מה שטוב ביינות ים תיכוניים, במעט כסף. יין צנוע אבל עוצמתי, עם טאנינים נאים, וסיומת טובה. צריך ללגום במאסות, בבית ובמסעדה.

תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).

בארבע מילים: קלאסיקה צרפתית עממית מצוינת.

שאפוטייה, קרוז הרמיטאז', פטיט רוש 2011

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי סירה מגפנים צעירות בקרוז הרמיטאז' (Crozes – Hermitage). התיישנות בת מספר חודשים בחביות עץ צרפתי. צבע אדום-סגלגל. באף שפע פרי אדום ומעט תבלינים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 103 שקלים

הכי מתאים ל: תבשילי בקר וכבש. סטייקים.

דבר המבקר: פירותי, לא אגרסיבי, נזהר מתיבול יתר, עגול ונעים לחיך. זה יין ים תיכוני מצוין שמסמן, במובהק, את ההבדל בין גפנים צעירות לבוגרות. לא רק לוגמים מנוסים, גם כאלו שמחוברים פחות להוויה הים תיכונית/דרום צרפתית ייהנו כאן.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

בשלוש מילים: רענן, פירותי ואלגנטי.

שאפוטייה, קרוז הרמיטאז', לה מייזונייר 2011

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי סירה מגפנים בנות 25 בקרוז הרמיטאז'. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. אף פירותי ומפולפל מאד. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 119 שקלים

הכי מתאים ל: צלעות טלה בגריל, סטייקים.

דבר המבקר: הוורסיה מתונת המחיר של יינות הרמיטאז' הגדולים והיקרים. יופי של פרי, מגע תבלינים ברור. חומציות טובה. עומק טעמים מצוין יחסית לקבוצת המחיר. יין נהדר.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

בשמונה מילים: עמק הרון במיטבו במחיר נמוך מאדום ישראלי בנאלי.

שאפוטייה, קוט רוטי, לה בקאס 2010

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי סירה מכרמים עתיקות מאד בקוט רוטי (Cote Rotie). צבע אדום סגול עמוק. אף מתובל (פלפל ורוזמרין) עם נוכחות לזיתים שחורים (טפנד). גןף מלא. 13% כוהל בנפח.

כמה? 405 שקל

הכי מתאים ל: ארוחות בשריות מושקעות.

דבר המבקר: בחיך מצטרפת אל התבלינים והזיתים השחורים, הנוכחים באף, גם פרי טוב, לא עמוס מידי, מאוזן להפליא. יין עמוק, רב רבדי, שמחבר עוצמה ואלגנטיות. עונג.

בשלוש מילים: בליגה של הגדולים.

שאפוטייה, הרמיטאז,' מונייה דה לה סיזראן 2010

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי סירה מגבעת הרמיטאז' המפורסמת, בצפון עמק הרון. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. ביקבוק ללא סינון (מה שיכול להביא להתפתחות משקעים טבעיים בתחתית הבקבוק). צבע אדום עמוק, נוטה לסגול. באף פרי אדום, שחור ותבלינים (ליקריץ). גוף מלא. 14% כוהל בנפח.

כמה? 540 שקל

הכי מתאים ל: מנה עיקרית בארוחות מורכבות על בסיס בשרים מכל הסוגים.

דבר המבקר: קצת אגרסיבי בתקיפה ראשונה, לאחר הפתיחה. נרגע לאחר כשעה. או אז נחשף יין מורכב, רב רבדי, עוצמתי ומאופק כאחד, אלגנטי מאד, נפלא. סיזראן טוב יכול לשחק בקלות במגרש של הגדולים באמת. הסיזראן הזה בפירוש עושה את זה. ניתן ללגימה כבר עתה אבל ברור שיהיה במיטבו בעוד שלוש שנים לפחות. פוטנציאל התיישנות בן 10-12 שנים, בתנאי אחסון ראויים.

במילה אחת (וסימן קריאה): גדול!

  • עוד באותו נושא:
  • יין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully