פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טרנד: שווקי האיכרים משתלטים על ישראל

      טרנד שווקי האיכרים מהשנה הנוכחית מסרב להירגע ובשנת 2015 צפוי גל נוסף של שווקים כאלו. אז למה אנחנו כל כך אוהבים שווקי איכרים?

      שוקיסטה (יח"צ , יעל צור)
      סחורה טריה מהחקלאי ללקוח בשוק האיכרים דיזינגוף סטנר (צילום:יח"צ)

      חודשיים לפני תחילת שנת 2015 נראה שלא מוקדם לקבוע כי השנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנתם של שווקי האיכרים החדשים, לצד שווקים קיימים שכבר תפסו תאוצה. השווקים הקטנים והגדולים כמו מתחם שרונה מרקט, שעתידים להיפתח, מבשרים על כך שהם כאן להשאר ולשנות את הרגלי הצריכה שלנו. לא עוד קנייה מתווכת בסופר, בסופה החקלאי נשאר עם רווח זעום על הסחורה עליה עמל, והצרכן שנשאר עם סחורה שבהרבה מקרים איננה טרייה והוא אינו יודע מהיכן הגיעה.

      שוק האיכרים בנמל

      הראשונה לזהות את הפוטנציאל הגלום בקונספט שנקרא שוק איכרים בישראל, הייתה שיר הלפרן, שיחד עם מיכל אנסקי יזמה את שוק האיכרים המקורה הראשון בארץ בנמל ת"א.

      לדברי הלפרן "הקונספט של שוק איכרים קיים מאות שנים באירופה ובארה"ב, אנחנו הבאנו מודל מסורתי ורומנטי. הרעיון של השווקים האלו הוא שהם מאפשרים למכור תוצרת אחרת, טובה יותר, טרייה מאוד, ומאפשרים ללקוח לקנות ישירות מהחקלאי, צורת קנייה הוגנת יותר, עבור שני הצדדים". היא זיהתה צורך ופוטנציאל והסתערה. "לפנינו לא היה תקדים לשוק איכרים ממוסד לאורך זמן", מספר הלפרן . "כשהלכתי לפני 7 שנים למחלקת רישוי עסקים בתל אביב ישבתי מול הפקידה והיא שאלה אותי מתי אנחנו אמורים להתחיל. אמרתי לה במאי 2008, ואז היא שואלת מתי תאריך סיום, אמרתי לה אני מקווה שאף פעם, והיא לא הבינה מה זאת אומרת שאין תאריך סיום. עד אז היו אירועים כאלה של גג 3 ימים. בהתחלה קיבלנו רישוי זמני, וכל פעם היינו צריכים לחדש אותו".

      שוק האיכרים בנמל (יח"צ)
      שוק האיכרים בנמל ת"א, יצרו תקדים (צילום: יח"צ)

      בקרוב: הרצליה, גבעתיים וראשל"צ

      את הסיבות לפריחה לה זוכים שווקי האיכרים בארץ בתקופה האחרונה הלפרן מחלקת ל-3 גורמים עיקריים: "הסיבה הראשונה לדעתי, היא שכבר יש תקדים, שזה השוק בנמל. היינו צריכים לעשות הכל מההתחלה, להשיג את כל האישורים, היום זה כבר קל יותר, כי היינו ראשונים. הסיבה השנייה היא המודעות לאורגני, שהתחילה כשאנחנו התחלנו ונמצאת היום במגמת עלייה מטורפת. אז היא רק התחילה לבעוט, אנשים התחילו לשאול שאלות כמו מאיפה האוכל שלנו מגיע. יש מודעות לגבינות תוצרת הארץ ולא מתועשות. יחד עם המגמה הזאת צמחו בארץ תנועות אכילה שונות כמו הצמחונות והטבעונות. כשאנחנו התחלנו לפני 7 שנים הטבעונות בארץ הייתה בחיתוליה, היום זה דבר עצום ששינה את תרבות הקנייה ואת מה שאנשים מחפשים. הסיבה השלישית היא ההתפתחות הקולינרית שחלה כאן, אני זוכרת שבשוק הראשון שעשינו היה דוכן עם 3 סוגים של עגבניות שרי וזה היה מראה חדש שאנשים לא הכירו, כיום ביום ממוצע יש 15 סוגים שונים של עגבניות שרי. עגבניה מנומרת, גזר לבן, תפוח אדמה סגול -הדברים האלו הגיעו גם למסעדות, אנשים מכירים יותר, גם בזכות תרבות המסעדות, חלק גדול בזכות תכניות הבישול בטלוויזיה וגם בזכות האינסטגרם. הקהל היום מכיר יותר, מחפש יותר, וגם החקלאים נכנסו לזה, מגדלים היום זנים מיוחדים. כשרק התחלנו אנשים נגנבו מגזר טרי, היום יש גזר לבן, גזר סגול, גזר בוכרי והפריחה הזאת של הזנים המיוחדים מחלחלת גם לסופרים, לשוק הכרמל. יש לי תחושה שכל הדברים האלו יחד צמחו לכדי כך שקמות עוד ועוד יוזמות של שווקים.

      מה התכניות שלכם להמשך?
      קודם כל, בעקבות הביקוש התחלנו לפתוח את שוק האיכרים בנמל גם בימי חמישי, אז יש לנו שם גם חקלאים שנמצאים בשישי וגם חקלאים חדשים. כרגע יש לנו שווקים גם בימי שישי ברעות ובכפר סבא, והתכנון שלנו הוא להתרחב לעוד מקומות בארץ, בקרוב נפתח מחדש את השוק בהרצליה, והיעדים הבאים ככל הנראה יהיו גבעתיים וראשל"צ.

      שוק האיכרים בנמל ת"א

      שוקיסטה (יח"צ , יעל צור)
      שוקיסטה בדיזינגוף סנטר (צילום: יעל צור)

      שוק האיכרים בדיזינגוף סנטר

      גם בדיזינגוף סנטר שבו פועל כבר במשך 16 שנה שוק אוכל איכותי זיהו את הפוטנציאל בשוק איכרים שיצא לדרך לפני מספר חודשים, בו מגיעה התוצרת החקלאית ישירות מהחקלאי ללקוח. שאנה שכטרמן, מנהלת קיימות בדיזינגוף סנטר, היא זאת שיזמה את הרעיון. "במסגרת התפקיד שלי אני אחראית על כל התחום של טבע עירוני וחקלאות עירונית", מספרת שכטרמן. "הדרך הכי טובה למזון מקיים היא על ידי שוק איכרים אמיתי, אירופאי, שמי שקטף את העגבניה בבוקר, הוא זה שמוכר אותה, מקבל עבורה כסף ישירות, והוא גם פוגש את מי שקונה ויאכל את הסחורה". גם לחקלאים שלא יכולים להגיע ישירות לתל אביב יש פתרון. "יש לנו חקלאים ויצרנים פרטיים שאוספים סחורה מחקלאים באזור הערבה והנגב שאין להם את היכולת להגיע ולמכור בעצמם, אז הם עושים את זה עבורם. זה משהו שהיה לא פשוט להקים אותו, פתחנו בזמן המלחמה, עברו 3 חודשים ומרגש לראות שצדקנו, שיש לזה קהל. אנשים אוהבים לראות את מי שגידל להם את האוכל, שהוא לא ישב במקרר כמה ימים. יש משהו חזק במפגש הזה, שהמגדל הוא זה שמוכר, שהוא יודע לענות על שאלות, למה התפוחים נראים ככה, למה הזן הזה הוא כזה".

      שוקיסטה (יח"צ , יעל צור)
      מרגש לראות שצדקנו (צילום: יעל צור)

      "היום השוק מונה כ-20 דוכנים יש לנו כבר קהל לקוחות נאמן. השוק פתוח בימי חמישי בין השעות 14:00-20:00הוא קם בעיקר כדי לתת שירות לתושבי השכונה. אנחנו מדברים הרבה עם הלקוחות, לפני ההקמה נפגשתי הרבה עם אנשים מהשכונה, עשיתי סקרים, אנשים ביקשו את זה, ביקשו שנביא להם את הירקות והחקלאים, והדבר השני שביקשו הוא שזה לא יהיה ביום שישי. אני רואה את זה גדל, יריד האוכל שלנו בן 16 וכשהתחלנו היו 4 דוכנים של מאמות ותראי מה נהיה ממנו היום, אבל לאט לאט, אנחנו לא קופצים מעל הפופיק.

      שוקיסטה, בניין A, קומה 1 (בסמוך ל-PULL&BEAR), דיזנגוף סנטר, תל-אביב, ימי חמישי 14:00-20:00

      שוק איכרים הרצליה (יח"צ)
      שוק איכרים בהרצליה (צילום: יח"צ)

      שוק איכרים נוסף, אירעי אמנם, שקם לאחרונה הוא השוק הפליאוליתי, אשר מתקיים מדי חודש במקום אחר, ומציע סחורה טרייה היישר מהיצרן לצרכן, שכל כולה מבוססת על תזונת הפליאו, אשר מעודדת אכילה של שומן רווי והימנעות מפחמימות. גם הקהילה הטבעונית זיהתה את הביקוש והקימה שוק איכרים טבעוני בשם מנטה מרקט, אשר מתקיים בכל יום שישי במתחם התחנה, עד לסוף חודש מאי, בין השעות 9:00-15:00.

      לצידם מתקיימים שווקים זמניים נוספים מדי שישי במקומות שונים בארץ, אשר מטרתם קירוב בין החקלאי לצרכן ללא פערי התיווך. האתר אופק ישראל, המקדם את הנושא של חקלאות חברתית ישירה, לקח על עצמו לרכז עבור הקהל את המידע על כל שווקי האיכרים העתידים להתרחש באותו חודש ברחבי הארץ.

      שחקן משמעותי נוסף שעתיד להיכנס למגרש שווקי האיכרים בעוד כחודשיים הוא שרונה מרקט, אשר גם שם עתיד להיות היצע עשיר של סוחרים שונים מיצרנים שונים במשק. ימים יגידו אם הכניסה של שרונה מרקט לשוק תפגע בשווקים הקטנים או שתשתלב בשלמות יחד עם המגמה.

      לה בוקריה (יח"צ , City Bites Barcelona)
      שוק לה בוקריה בברצלונה (צילום:City Bites Barcelona)

      אנחנו על המפה

      נראה שגם השווקים הישנים והמסורתיים לא נשארים מחוץ למשחק וגם הם מנסים היום להעניק לקונים חוויה קולינרית שהיא מעבר לקנייה של מצרכים. מיכאל וייס וראובן פילו, השכילו לזהות את הפוטנציאל וחתומים על המצאת כרטיס טעימות בשם "יאללה באסטה" אשר נמכר היום בשווקים שונים בארץ ביניהם מחנה יהודה, שוק הפשפשים, לוינסקי, הכרמל ושוק רמלה. רכישת הכרטיס מקנה ללקוח טעימות מדוכנים שונים בשוק, אשר אמורים להשלים חווית טעמים הממצה את מה שיש לשוק להציע.

      והנה, מסתבר שלא רק אנחנו שואבים השראה משווקים ברחבי בעולם, וגם ההיפך יכול לקרות. בשוק לה בוקרייה, הוותיק והמוערך בברצלונה רכשו לאחרונה את הזיכיון לכרטיס הטעימות של יאללה באסטה. "כיזמית אני תמיד שמחה למצוא פרויקטים שמרגשים אותי ואני מאמינה בהם", אומרת סוזי ברונו, מי שרכשה את הזיכיון לכרטיס יאללה באסטה לברצלונה ומפעילה אותו, שם הוא נקרא אגב CityBitesBarcelona. "חלק מהעבודה שלי זה להביא רעיונות חדשים שישפרו את החוויה ואפשרויות הבחירה של אנשים שאוהבים אוכל, וכרטיס הטעימות הוא בהחלט רעיון חדשני כזה. מחירו של כרטיס הטעימות בברצלונה הוא 25 יורו והלקוחות שרוכשים אותו זוכים לאכול ב-6 דוכני טאפאס שונים שנבחרו בקפידה בשוק הבוקרייה, הטאפאס מגוונים וטריים וזה מעין תפריט טעימות לטעמים שונים ומשלימים. היופי בכרטיס הזה הוא לא רק האוכל, זה גם עניין של חווית מדריך עצמי, שזה חלק עיקרי מהסיפור. היכולת העצמית לחקור, לתקשר ולחוות חוויה ישירה, לא רק עם האוכל, אלא עם כל התרבות הקטאלונית, המטבח שלה ואנשיה.

      מי בעיקר רוכש את הכרטיס? תיירים או מקומיים?
      הכרטיס באמת מתאים יותר לתיירים שבאים לברצלונה מכל רחבי העולם, כמו גם לתיירים מתוך ספרד. אבל אנחנו חושבים שהחוויה מתאימה לכל מי שאוהב אוכל ואת המורשת הקולינרית המקומית, הוא מיועד לבשלנים ולאוהבי האוכל כאחד.