העתיד כבר כאן

בשבוע שעבר התקיים בפעם השלישית שבוע הקולינריה הצרפתית בתל אביב. מעבר ל-21 שפים מובילים ממסעדות המכוכבות בצרפת שהגיעו להתארח ולבשל בישראל, השבוע כלל גם אירועים שונים כמו הרצאות בנושא הכרזת המתכונים הצרפתיים כמורשת תרבות על ידי אונסקו. אירוע נוסף התקיים לראשונה בתולדות שבוע הקולינריה הצרפתי: FoodTech, תחרות בין סטאראטפים ישראליים שפיתחו מוצר מתחום המזון והקולינריה.

FoodTech הוא יוזמה של יוסי דן, אשר עומד בראש החברה Challengy שעוסקת בקשר בין תרבות לבין פרקטיקות של נטוורקינג וחדשנות. דן פנה אל ד"ר דניאל רואש אשר מכהן כמרצה בטכניון וכנשיא לשכת המסחר והתעשייה ישראל-צרפת (CCIIF), שעוסקת בקידום וחיזוק קשרי המסחר והכלכלה בין שתי המדינות. בפתיחת טקס ה-FoodTech, ד"ר רואש הזהיר בהומור כי, "The french are coming" בהתייחסו בין השאר להתעניינות הרבה בישראל מצד יזמים צרפתים, לא רק בהקשר של גלי הצרפתים הרוכשים דירות, אלא גם הקמה של מוסדות קולינריים צרפתיים, כמו למשל פתיחתה העתידית של מעדניית פושון בשרונה מרקט.

דן סבור כי גם "אוכל" וגם "סטארטאפ" מגיעים ממקום רגשי. אמנם טכנולוגיה עלולה להיתפש כ"קרה" ונטולת רגש, אך סטארטאפ הוא הרבה פעמים חלום של אנשים פרטיים שמבקשים לשנות משהו בעולם ומשתמשים בטכנולוגיה כדי להגשים זאת. החיבור בין שני התחומים הביא לרעיון לקיים תחרות בין סטארטאפים. כל סטארטאפ יכול היה להירשם על מנת להיבחר להיות מועמד בטקס ה-FoodTech. לאחר שנרשמו למעלה מ-100 מיזמים, מארגני הטקס בחרו עשרה פיינליסטים. בין המגמות הבולטות: אקולוגיה, בריאות וחברתיות. בניגוד לתחזיות הקודרות, השימוש בטכנולוגיה נועד דווקא לצמצם את השימוש בפסולת, לאכול בריא יותר או להכיר חברים חדשים שאוהבים גם כן לאכול.

אחד המיזמים ששווים אזכור אף שלא הגיע לגמר, הוא אפליקציית Pizzapp של חברת IndiCorp אשר קמה לפני כשנה. החברה הוקמה על ידי עידו מילשטיין (CEO) ואחותו מיכל מילשטיין (מפתחת מוצר), ומטרתה להנגיש טכנולוגיה השמורה לרשתות גדולות וחזקות כלכלית לעסקים קטנים ובינוניים.

"בחרנו להתחיל מתחום של פיצריות שכונתיות", מסביר עידו. "בזמן האחרון חלה עלייה חדה בהזמנת פיצות מהרשתות הגדולות. בארה"ב למשל חברות הפיצה הגדולות צמחו ב-40% בארבע השנים האחרונות, כאשר באותו פרק זמן הפיצריות הקטנות צנחו ב-10%". אחת הסיבות המרכזיות למגמה זו היא הטכנולוגיה. לחברות גדולות יש את המשאבים לפתח אפליקציות, ולמשוך משתמשים רעבים. למשל, היום כבר לא מזמינים פיצה בטלפון, אלא דרך אפליקציה ייעודית.

"אנחנו לוקחים את הטכנולוגיה ברמה הכי גבוהה, ומביאים אותה לעסקים הקטנים. במקרה הזה, פיצריות שכונתיות. האפליקציה היא פלטפורמה להזמנת פיצה , כאשר היא מציגה לגולש פיצריות שכונתיות אשר פתוחות כעת וטווח המשלוחים שלהן מגיע אליו. התחלנו פיילוט באיזור ת"א, ר"ג וגבעתיים עם 15 פיצריות שנבחרו בקפידה. מדד האיכות הוא קריטי בעינינו". מעבר לממשק הידידותי, האפליקציה מציעה גם קופונים והטבות בלעדיות.

מיכל: "כשרק התחלנו, חשבתי שאני מכירה את כל הפיצריות, אבל גיליתי שממש לא. יש המון פיצריות שפשוט לא מכירים. מעבר לזה, היתה גם פיצריה אחת ממש טובה שלא עשתה משלוחים בזמנו, וכאשר היא כן פתחה מערך משלוחים - לא היתה לי אפשרות לדעת על זה, וזה חבל."

עידו: "יש לנו טכנולוגיה שמאפשרת לפיצריות לשמור על קשר עם הסועדים, ולמדוד את שביעות הרצון כדי שימשיכו להזמין מהם. הרבה פיצריות לא יודעות בכלל מה הן עושות טוב ומה לא כי אין להן כסף להשקיע במחקרים לשיפור השירות והמוצר."

בחברת וליבר פיתחו מיזם שעוסק בטעם. איילת הכהן (COO) מסבירה מהו בדיוק המיזם, "פיתחנו שיטה ומכשירים למדידה של מתיקות. היום אין עדיין שפה למתיקות. האמת שגם אין שפה לכל הטעמים, וזה בהחלט השלב הבא שלנו". ראשית, בעלי המיזם בנו סקאלה בשם VAL, כאשר אפס מייצג חוסר מוחלט של מתיקות והערך 1 מייצג את הסף הראשוני הממוצע בו האדם חש במתיקות בליטר מים. 2 מייצג פי שניים מתיקות, וכן הלאה. "תאר לך עולם שבו תוכל להיכנס לכל בית קפה ולבקש את המשקה במידת המתיקות המדויקת שאתה אוהב. להגיד שאתה אוהב את הקפה עם כפית סוכר זה לא מדויק. מה אם הכוס בבית הקפה גדולה מהכוס שאתה שותה בבית? מה אם הפעם מתחשק לך הפוך קטן? אנחנו רוצים שכולם יתחילו להשתמש בסקאלה. לצורך כך פיתחנו את כפית ה-Swizzle המודדת רמת מתיקות במשקה."

השאיפה של בעלי המיזם היא שנתחיל לראות על כל משקה את ערך ה-VAL שלו, וכך נוכל לדעת מראש האם המשקה מתוק מדי או בדיוק במידה. החברה קיימת כשנה וחצי, ופיתחה כבר אבטיפוס. כרגע הם נמצאים בשלב של גיוס משקיעים ובקרוב יוצאים בקמפיין מימון המונים. בעתיד, הם יפתחו סקאלה ומכשירי מדידה לטעמים האחרים כדי שבכל העולם תהיה שפה אחידה.

אתר יאמי הוא בעצם מרקט פלייס לבשלנים ביתיים. הרעיון למיזם, השייך לחן לב עמי (יזמית ומנכ"לית), עלה כאשר חשק עז לאוכל ביתי תקף אותה יום אחד. לב עמי, אשר אינה יודעת לבשל ומגיעה גם ממשפחה שלא חובבת מטבח, חשבה לעצמה, "חבל שאין מישהו שאני יכולה לפנות אליו כדי שיבשל לי". מספר ימים לאחר מכן היא כבר הגישה את התפטרותה ממקום עבודתה, והחלה לעבוד על המיזם , "זירה שבה אפשר להזמין אוכל מחבר'ה שאוהבים לבשל."

איך זה בדיוק עובד?
"לכל בשלן יש תפריט, ואפשרות לעשות הזמנה. האוכל מוכן רק לאחר ההזמנה, דבר היוצר שירות בישול אישי במלוא מובן המילה. אם מישהו לא אוהב כוסברה או קינמון, הוא פשוט יכול לציין את זה."

לחברה יש כמה כללי יסוד שמסייעים לשמור על הרמה. "לא משנה ממי מזמינים, אנחנו מקפידים שהשירות יהיה גבוה ואחיד. כיום פועלים באתר כ-60 בשלנים אשר עברו סינון, הן מבחינת רמת האוכל והן מבחינת היכולות לתת שירות ברמה גבוהה. הבשלנים עוברים גם סדנאות של תמחור ושירות. יש להם גישה למערכת בק-אופיס שדרכה הם יכולים לעדכן את התפריט, מחירים מבצעים וכדומה. ישנם הרבה בשלנים מעולים ללא כישורים או ידע עסקי, ואנחנו נותנים להם את הכלים האלה".

כמו מרבית הסטארטאפים המקומיים, גם המיזם הנוכחי חולם בגדול, "גיל אייגס הצטרף כשותף כדי להקים פעילות בחו"ל. באפקיל משיקים את הסניף הראשון בטורונטו, קנדה. משם התוכנית להמשיך להתפשט בצפון אמריקה."

סטארטאפים נוספים שהעפילו לגמר הם BitBIte הנלחמת בהשמנת יתר באמצעות ניתוח הרגלי הבליסה של המשתמש והפקת המלצות לאכילה בריאה יותר בזמן אמת. לא בכדי המיזם נבחר כאחת מחמשת הטרנדים הדיגיטליים בתחום הבריאות לשנת 2015 על ידי Mashable.

סטארטאפ נוסף הוא IntoEat מיזם של גיא ברלב, לוסי דובינצ'יק, שי ברלב ויוני וולף. המיזם פונה ל"משתמשים שרעבים עכשיו!", ומציע מבצעים של הרגע האחרון ובזמן אמת במסעדות. במידה ולמסעדה התפנו מקומות או שהערב קצת חלש, היא יכולה להעלות מבצע ייחודי לשעות הקשות. המיזם גם מאפשר לגולשים פרטיים אשר חזרו מההורים עם יותר מדי קופסאות אוכל, למכור אותן במחיר אטרקטיבי. הוא מתכנן לא לשנות רק כמה אנחנו משלמים על אוכל, אלא גם איך אנחנו משלמים; התשלום יתבצע גם באמצעות מטבע אוכל וירטואלי. נשמע מסקרן, ובהחלט יש למה לצפות.

לאחר הסקירה הנרחבת, הגיע הזמן להכריז על הזוכה: GreenOnyx. בני שוחם הציג את המיזם שנולד בעקבות העליה הגלובלית במחלות כרוניות כתוצאה מחסך תזונתי של ירקות ופירות. מרבית האוכלוסיה מודעת לחשיבות של ירקות ופירות, אך בכל זאת היא לא משנה את התפריט היומי. המוצר GreenOnyx מבקש לשנות זאת. כיצד? ראשית, נא להכיר את הירק Khai Nam. הוא דומה בצורתו לקוויאר, וצבעו ירוק. מרקמו פריך וערכו התזונתי גבוה לאין שיעור; תחשבו על שילוב של קייל, ברוקולי ותרד בירק אחד. מעבר לערכו הבריאותי, ניתן לאכול אותו כמו שהוא ללא בישול או אפילו לשתות אותו. הוא גם קל מאוד לגידול, ומתפשט מאוד מהר. כך נולד בעצם המכשיר הבייתי GreenOnyx: הוא מוצב במטבח ומגדל בעצמו את הירק מהמזרח הרחוק (בעיקר תאילנד, בורמה ולאוס), ובלחיצת כפתור ניתן לקבל אותו למאכל ובלחיצת כפתור אחרת ניתן לקבל אותו כמשקה.