בטעימת השבוע שישה יינות של יקב תבור. לבן אחד, רוזה אחד וארבעה אדומים; מכל קשת המחירים. זו טעימה מעודדת. בתבור, מהיקבים הגדולים והמתועשים כאן, התעקשו במשך שנים על יינות מיינסטרימיים ברוח "העולם החדש" כמעט במפגיע. מקדם התמורה לכסף תמיד היה מוצלח שם אבל פקטור העניין קצת פחות.
יינות תבור מהשנה שעברה סימנו ראשיתו של שינוי. היינות הנוכחיים ממשיכים את הקו. מהטעימה ניכר כי משתדלים שם מאד שלא לבצע מהפיכה גורפת, אבסולוטית; אלא לנוע בהדרגה. זה מה שמסביר הבדלים סגנוניים ניכרים בין היינות. חלקם נאמנים לקו המסורתי והוותיק של היקב, קרי מוחצנים מאד. אחרים שואפים למתינות ואיפוק. יש גם יינות שאת פתיחתם ליוותה סקרנות. כאלו הם "תבור, אדמה II, ברברה רוזה 2014" ו"תבור, אדמה II, שחר 2014", הלבן, על בסיס ענבי ריזלינג.
'ברברה רוזה' מתגלה כמקסים למדי. 'שחר' כניסיון ראוי להמשך אך טעון שיפור עדיין. פרט לכך, "תבור, אדמה, קברנה סוביניון 2011", ממייצגי הקו הישן של היקב, מספק תמורה מרשימה למדי לכסף; ו"תבור, אדמה II, סופה 2012", על בסיס קבנרה סוביניון ופטיט סירה הוא מסימני השינוי הסימפטיים ביקב. נעים לגלות שהתזוזה ביקב הגדול והמתועש היא אכן שיטתית ולא נקודתית. מעניין יהיה להמשיך לעקוב בעתיד אחרי התהליכים שם. לחיים!
1. תבור, אדמה, קברנה סוביניון 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון מעמק קדש. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ושנה נוספת בבקבוק. צבע אדום עמוק. באף פרי שחור. גוף בינוני-מלא. 14.3% כוהל בנפח.
כמה? 60 שקל
הכי מתאים ל: פסטות ברוטבי בשר.
דבר המבקר: יין מוחצן מאד, שממחיש את הסגנון בו התנהל יקב תבור לאורך השנים: המון פרי, המון עץ, חומציות עזה, אקספרסיביות רבה ומקדם תמורה לכסף ראוי. זה יין סופרמרקט, לא יין לאנינים. לא אקחנו עימי לאי בודד אבל, לאוהבי הז'אנר, התמורה שהוא מספק טובה מאד.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד. לקהל יעד בעיקר).
בשלוש מילים: יין בסיס נכון מסוגו.
2. תבור, אדמה II, ברברה רוזה 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי ברברה מכרם רמת סירין בגליל המערבי. שהות קצרה במיכלי נירוסטה בטרם הביקבוק. צבע ורוד. באף שפע ארומות פרי עוצמתיות. גוף קל-בינוני. 12.6% כוהל בנפח
כמה? 60 שקל
הכי מתאים ל: טפאס, כריכים, סלטים, פיקניק.
דבר המבקר: ערימת פרי ורעננות רבה, המלוות ביובש טוב וראוי (להבדיל ממתיקות מעיקה, כמקובל במקומותינו). רוזה חמוד, שמספק תמורה נאה לכסף. מפתיע לדבר על תבור, מיקבי המיינסטרים המובהקים בתעשייה, ככזה המספק אלטרנטיבה; אבל הנה, זה קורה. הרוזה הזה הוא אכן חלופה לוורודים המבאסים, מהם יש לנו יותר מידי.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
ב-12 מילים: בקרוב מאד יהיה פה חם. 'תבור, ברברה רוזה 2014', יתאים אז מאד.
3. תבור, אדמה II, שחר 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ריזלינג לבן מכרם יחידני בהרי ירושלים. מספר חודשי שהות במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. באף פרי טרופי ופרי לבן. גוף בינוני.
כמה? 79 שקל
הכי מתאים ל: דגים, עוף, סושי.
דבר המבקר: קשה, שלא לומר בלתי אפשרי כמעט, להפיק ריזלינג ראוי בישראל. כל התייחסות לריזלינג מקומי חייבת להביא את הנתון הזה בחשבון. הרי ירושלים, עם כל הכבוד, לא ניחנו באדמה הטובה שיש באלזס. אחרי שפתחנו בזאת, נאמר שהריזלינג הזה לא רע. ניכר שטענו בו המון כוונות טובות. זה יין שנזהר מאד ממוחצנות. ניכר שחשוב היה ליוצריו שישמור על מידה של ניקיון וצחות, והוא אכן כזה. אין בו את הגוף וקווי המתאר הברורים של ריזלינג טוב מארצות ניכר; וגם לא את המינרליות הנהדרת, שעושה ריזלינגים ראויים לנפלאים כל כך. ובכל זאת, למרות שהבכורה החד משמעית של הריזלינג של כרמל מכרם קאיומי איננה מאויימת, זה יין שאפשר לשתות. סביר להניח, אגב, שייטיב להתחבב על הלוגם הישראלי הטיפוסי דווקא בגלל מה שאין בו.
תמורה לכסף: 2/5.
בעשר מילים: ניסיון ראשון של תבור. אולי טעון שיפור אבל שווה המשך.
4. תבור, אדמה II, רעם 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% קברנה סוביניון ו-50% שיראז מחלקות בכרם כרמיה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום-סגלגל. באף פרי אדום ושחור, עשבי תיבול, פלפל שחור. גוף בינוני-מלא. 14.2% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקל
הכי מתאים ל: קדירות.
דבר המבקר: הפרי טוב מאד, החומציות טובה, קצת פחות נטיית מתקתקות לא הייתה מזיקה לטעמי, ובכל זאת: זה יין לא נורא יומרני וחביב מסוגו. ניכרת מידה של איפוק לעומת יינות דומים בעבר שאותה יש בהחלט להוקיר.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: יין עממי לא רע מסוגו.
5. תבור, אדמה II, סופה 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% קברנה סוביניון ו -50% פטיט סירה מכרמים בגליל העליון המזרחי. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום ארגמן. באף פרי אדום ושחור, וניל ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 89 שקל
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: המוצלח מבין יינות אדמה II השנה. מורכב, מאוזן, מאופק דיו. די הרבה יין בלא המון כסף.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בארבע מילים: מסמני השינוי המבורך בתבור.
6. תבור, לימיטד אדישן, 1/11,000 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין הדגל של תבור, על בסיס 100% ענבי קברנה סוביניון מחלקה בכרם מלכיה, בגליל העליון. 18 חודשי התיישנות בחביות עת אלון צרפתי ושנה נוספת בבקבוק. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור, וניל, שוקולד, קפה. גוף מלא. 14.8% כוהל בנפח.
כמה? 150 שקל
הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות על בסיס בשרים.
דבר המבקר: יותר יקב תבור המוכר מן העבר, מזה המשנה בהדרגה את פניו. כל החבילה המוכרת: פרי-עץ-אלכוהול-מתיקות-מוחצנות-קטיפתיות; ועוד. יין שעשוי היטב בז'אנר שלו שבוודאי יהיו לו אוהבים לא מעטים. מעניין פחות מכמה מקודמיו בטעימה.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בשש מילים: שינוי הוא תהליך הדרגתי, אנחנו מבינים.
לכל ביקורות היין של אבי אפרתי