פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החדשים של קסטל, יתיר וגבעות

      בטעימת השבוע שישה יינות חדשים משלושה יקבים מקומיים –אחד של יקב יתיר, שניים מגבעות ושלושה מקסטל

      בטעימת השבוע שישה יינות חדשים משלושה יקבים מקומיים –אחד של יקב יתיר, שניים מגבעות ושלושה מקסטל – מבכירי יקבי הבוטיק המקומיים ולבטח המיוחס שבהם.

      הפחות טוב בטעימה הוא "רוזה 2014" של יתיר. אמנם לא יין רע אבל גם לא כזה שנהנה מעומק ואופי המתבקשים מרוזה ראוי, בוודאי בתמחורו (90 שקלים, מהיקרים בקטגוריה).

      גבעות, שיודעים לעשות יינות "עולם חדש" אלגנטיים נאים, משגרים מרלו סימפטי ואת "מחול הכרמים 2012" – בלנד אדום בסיסי ראוי ורך, שמספק תמורה לא רעה לכסף.
      קסטל הוא מהיקבים המתנהלים בליגה משל עצמם בשוק המקומי, עם דגש חזק על מסעדות נחשבות ועל יצוא. ביקב של משפחת בן זקן ברמת רזיאל עושים יינות משובחים שעומדים בסטנדרטים בינלאומיים מחמירים. שלושת היינות החדשים שלהם: "פטיט קסטל 2013", "סי בלאן דו קסטל 2013" ו"קסטל, גראנד ואן 2012" ממשיכים את הקו שהתווה אבי המשפחה, אלי בן זקן, לפני שנים רבות (לפחות במונחי סצינת היין המקומית, הצעירה).

      פטיט קסטל – יין הפתיחה של היקב, הוא בלנד בורדולזי מורכב, רך ומצוין; מעטים המתחרים בקבוצת המחיר המסוגלים לעמוד מולו. "סי בלאן דו קסטל" הוא שרדונה עז מבע, מוחצן מאד, עתיר עץ. לא כל אוהבי האנדרסטייטמנט המורכב של יינות שאבלי או פווי פויסה ישתגעו על הדוקטרינה המוחצנת הזו אולי; איש אינו יכול לערער על איכויותיו הברורות של היין. "קסטל, גראנד ואן" הוא תמיד בלנד בורדולזי מרשים. כזה הוא גם היין הנוכחי, המומלץ מאד; והמספק איכויות שעולות על רוב מקביליו – יינות הדגל המקומיים, שתמחורם נראה לרוב מופרך משהו. רק שימו לב, זה יין שקונים ומאחסנים לכמה שנים טובות. עתידו עודנו לפניו.
      לחיים!

      יתיר, רוזה 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 68% גרנאש ו-32% טמפרניו משני כרמים שונים ביער יתיר. היין שהה במיכלי נירוסטה בהם תסס עד לביקבוק. צבע ורוד בהיר. באף פרי טרופי ופרחים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 90 שקלים

      הכי מתאים ל: אוכל אסיאתי, אוכל ים תיכוני מתובל.

      דבר המבקר: אמנם לא פצצת המתיקות המקובלת כשמגיעים לרוזה ישראלי אבל עדיין עומס פרי, מידה מבאסת מעט של מתיקות, למרות שמדובר ביין יבש. 90 שקל הם המון כסף עבור היין הלא מאד מרשים הזה. מקביל המחיר שלו –"גרי דה מרסלן" החד של רקנאטי, טוב כמה וכמה מונים ממנו.

      תמורה לכסף: 1.5/5 (לא משהו..)

      בשמונה מילים: כבר קיבלנו ועוד נקבל מיתיר יינות טובים מזה.

      גבעות, מרלו 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 92% מרלו ו-8% קברנה סוביניון. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון, מחציתן צרפתיות ומחציתן אמריקאיות. צבע אדום עמוק. אף פירותי מאד (פרי אדום בעיקר). גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 100 שקל

      הכי מתאים ל: תבשילי קדירה.

      דבר המבקר: מרלו פירותי טיפוסי, עגול, נגיש מאד, אלגנטי ועשוי היטב. ביטוי קלאסי למרלו בנוסח העולם החדש שנוהגים לעשות בישראל.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בשבע מילים: מרלו ישראלי טיפוסי. לא רע בכלל מסוגו.

      גבעות, מחול הכרמים 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד אדום על בסיס 35% פטי ורדו, 30% קברנה סוביניון, 30% מרלו ו-5% מלבק. 12 חודש בחביות עץ אלון אמריקאיות וצרפתיות (חצי-חצי). צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 100 שקל

      הכי מתאים ל: פסטות ברוטבי בשר, קוק או ואן (עוף ביין), סטייק סינטה צרוב במחבת.

      דבר המבקר: יין עולם חדש מהסוג הנעים והמהנה שמשלב נגישות רבה מחד עם זהירות בשימוש בעץ מאידך. מידה נאה, לא מוגזמת, של קטיפתיות ואלגנטיות. לא כבד מידי ולא מאתגר מידי, עם פרי טוב ומידה של רכות שנעים בהחלט ללגום.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בארבע מילים: בלנד 'עולם חדש' חביב.

      קסטל, פטיט קסטל 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין הבסיס של קסטל הוא בלנד בורדולזי על בסיס קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו, קברנה פרנק ומלבק. 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום נוטה לסגלגל. באף פרי אדום ושחור, תבלינים. גוף בינוני נוטה למלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 124 שקלים

      הכי מתאים ל: ממנות בשר קלות יחסית (נתחים דקים בצריבה קלה) ועד סטייקים ותבשילים על בסיס בקר וטלה.

      דבר המבקר: פטיט קסטל הוא, בעיני, מהקלאסיקות היותר מוצדקות בתעשיית היין המקומית (להבדיל ממספיק יינות אחרים, שמעמדם כקלאסיקה רחוק מלהיות מוצדק). בלנד בורדולזי ראוי שיש בו איזון טוב, עוצמה לצד מידה של איפוק ורכות ופרי מקסים. התמורה שהוא מספק ל-124 שקלים נאה ביותר בהשוואה לשאר הטוענים לכתר בקטגוריה. ראוי בהחלט ללגימה כבר כעת אבל יקבל עוד עומק ונפח תוך שנתיים. פוטנציאל התיישנות בן 3-5 שנים.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד)

      בשבע מילים: מטובי היינות המקומיים ש-124 שקלים יכולים לספק.

      קסטל, C Blanc du Castel 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: הלבן היחידי שיקב קסטל מייצר מושתת על 100% ענבי שרדונה. לאחר התסיסה התיישן היין שנה על משקעיו בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע זהוב עז, באף שפע פרי טרופי, הדרים, פרי לבן ופרחים, גוף מלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 149 שקלים

      הכי מתאים ל: דגים, צדפות ופירות ים, בשרים לבנים, גבינות.

      דבר המבקר: יין המהווה ז'אנר בפני עצמו. לתיאור כל הרכיבים בו יש להקדים את המילה 'המון': המון בוקה, המון פרי, המון חמאתיות. זה יין עוצמתי ואקספרסיבי, שממאן לדבר חלש. יש בו חומציות טובה, מידה של מינרליות ואפילו מעט מליחות. גם אוהדי הסגנון המתון, שמסתייגים מיינות כה חזקים, יסכימו שמדובר ביין רציני ביותר מסוגו.

      תמורה לכסף: 2/5 (למרות האיכויות, קצת יקר מידי).

      בשלוש מילים: שרדונה רב עוצמה.

      קסטל, גראנד ואן 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד בורדולזי על בסיס קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו, קברנה פרנק ומלבק. שתי שנות התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום עמוק מאד. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

      כמה? 216 שקלים.

      הכי מתאים ל: ארוחות מושקעות על בסיס בשרים מכל סוג.

      דבר המבקר: בנוי היטב, נשען על פרי מצוין, מורכב, עמוק, רב רבדי, עוצמתי, מרשים בכל מובן. כזהו "גראנד ואן" הנוכחי, בדיוק כמו קודמיו. אין דרך שלא להוריד את הכובע בפני משפחת בן זקן מרמת רזיאל, על ההתמדה, העקשות וחוסר הנכונות להתפשר. מן הסתם, היין הזה עודו צעיר. בעצם, הוא יותר פוטנציאל מיין ועדיף לחכות לפחות שלוש שנים לפני שפותחים. פוטנציאל ההתיישנות, בתנאי אחסון טובים, יכול להגיע ל-12 ואף 15 שנים. שיאו יגיע בעוד כשש-שבע שנים. מדור זה נוהג להשמיט את סעיף התמורה לכסף ביינות יקרים. באותה נשימה, חשוב לציין שבקבוצת יינות היוקרה המקומיים, "גראד ואן" מהווה מופת של תמורה לכסף.

      בשמונה מילים: מטובי היינות ששוחררו השנה בישראל (כן, גם השנה...).