פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת יין: קפיצה קטנה לאוסטרליה

      בטעימה השבועית לוגם אבי אפרתי שבעה יינות מיקבים אוסטרליים ומנפץ כמה סטיגמות בנוגע ליין מהיבשת הרחוקה

      חקלאי מחזיק אשכול ענבים (ShutterStock)
      (צילום:SHUTTERTSOCK)

      השבוע בטעימה שבעה יינות משלושה יקבים אוסטרליים: צ'רקי (Tscharke), קוואריסה (Quarisa) וקלרמייסטר (Kellermeister). צ'רקי וקלרמייסטר פועלים בעמק בארוסה (Barosa). קוואריסה בניו סאות' וויילס.

      זו טעימה מעניינת כי היינות בה משרטטים תמונה מגוונת מזו אותה רגילים לייחס ליינות אוסטרליים. המון פרי, המון עץ ומניפולציות יש גם כאן; כמקובל בתעשיית יינות "העולם החדש" לדורותיה, אבל לא כל היינות כאן מוחצנים, אגרסיביים והדוניסטיים. כמה מהם מפגינים בחירה באיפוק ומתינות. חלק מהיינות מספקים תמורה טובה ממש לכסף (שיראז-ויונייה ג'וני קיו של קוואריסה הוא קניה מעולה ב-73 שקלים) ובכלל – יש כאן לא מעט יינות שבניגוד להרגלנו ביבוא מאוסטרליה, לא מתומחרים בזהב. פריקים של יינות "העולם הישן" לא ימצאו את עצמם אולי עם היינות האלו אבל החיך הישראלי מורגל היטב דווקא ביינות בסגנון "העולם החדש". אוהבי יינות מהסוג הזה יהנו מאד מרבים מיינות הטעימה, שכמה מהם גם מתאימים היטב לאקלים כאן.

      לחיים!

      1. קוואריסה, ג'וני קיו, סמיון-סוביניון בלאן 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 60% סמיון ו-40% סוביניון בלאן מכרמים בגבעות אדלייד. צבע זהוב קש. באף פירות אקזוטיים. גוף בינוני-מלא. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 73 שקל

      הכי מתאים ל: דגים ופירות ים, עוף, פסטות, אוכל אסיאתי.

      דבר המבקר: חמיצות טובה, מבנה טוב, המון פרי באף ועוד יותר פרי בחיך; בבחינת מטע פרי טרופי. לבן יבש מוחצן עם מגע מתיקות קל. נגיש מאד. יין ששייך בבירור לז'אנר נתון.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בארבע מילים: לבן "עולם חדש" טיפוסי.

      2. קוואריסה, ג'וני קיו, שיראז-ויונייה 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 95% שיראז ו-5% ויונייה מכרמים באדלייד. חלק מהיין הותסס בחביות עץ אלון. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ושחור, תבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 73 שקל

      הכי מתאים ל: בשרים על המנגל, נתחי סינטה צרובים במחבת.

      דבר המבקר: כל מאפייני הבסיס של יינות אוסטרליה – פרי עוצמתי, מוחצנות רבה, אלגנטיות ומגע קטיפתי, סיומת מתקתקה במעט כסף. הויונייה מוסיף מימד של עומק. זה לא יין חשוב. פריקים של יינות העולם הישן לא ימותו עליו אבל קשה לא להתפעל מהתמורה שהוא מספק ל-73 שקלים. יין שידבר לכולם כולל כולם סביב השולחן.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      בשלוש מילים: שיראז-ויונייה לכ-ו-ל-ם!

      3. קלרמייסטר, דה בוטס, ריזרב, ריזלינג 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ריזלינג מעמק עדן שבעמק בארוסה. צבע זהוב בהיר. באף פרי לבן והדרים (לימוניות מובהקת). גוף בינוני-מלא. 11.5% כוהל בנפח.

      כמה? 117 שקל

      הכי מתאים ל: דגים ופירות ים ברטבים עשירים (חמאה, שמנת), ובשרים לבנים.

      דבר המבקר: מאפייני הריזלינג הטיפוסיים כאן: הפרי, החומציות, אפילו מידה של מינראליות. העבודה הייננית בסגנון עדות "העולם החדש" עשתה כדי להעצים את המימדים הללו, להדגישם. אוהבי ומביני ריזלינג גרמני או אלזסי טהורים – זה לא היין בשבילכם. מידה של חדות יש כאן אבל העוצמה המודגשת מטשטשת את הניקיון והטוהר וגם פוגעת מעט בתחושת היובש. מצד שני, אם לא מביטים בו דרך פריזמת הריזלינגים של טרימבאך או זינד הומברכט, מדובר ביין ראוי שניתן בהחלט ליהנות ממנו. קצת יקר בהתחשב בתמורה אבל עשוי היטב ועדיף שבעת מונים בעיני על לא מעט יינות ריזלינג "עולם חדש" פופולריים.

      תמורה לכסף: 2/5.

      בשתי מילים: ריזלינג טורבו.

      4. קלרמייסטר, דה פאנק וואגון, GSM 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% גרנאש, 38% שיראז ו-2% מורבדר מאיזורים שונים בבארוסה. הזנים הותססו בנפרד ושהו בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות למשך 18 חודש. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 136 שקל.

      הכי מתאים ל: סטייקים, קדירות, רוסטביף.

      דבר המבקר: הפרי השחור דומיננטי ומוחצן במיוחד כאן. גם לתבלינים (פלפל שחור, ציפורן) נוכחות ברורה. אבל השהות בחיך, כמו גם חדרור מספיק, מעבירים מהות שמעבר לחבילה האוסטרלית המובנת מאליה. זה אולי יין פתייני אבל בסופו של דבר איננו אקפרסיבי ועולץ כמצופה. לצד הפירותיות העוצמתית מתגלה גם מידה של ריסון ואיפוק. לא רע בכלל מסוגו.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בשתי מילים: GSM סימפטי.

      5. צ'רקי, מצ'ינג סוקס, טוריגה 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% טוריגה נסיונל מבארוסה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי (10% מהן חדשות) ובקבק ללא סינון ו/או הצללה. עתיד, לפיכך, לייצר משקעים טבעיים בתחתית הבקבוק. צבע אדום-סגלגל. אף מלא פרי אדום, שחור ופרחים. גוף קל נוטה לבינוני. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 104 שקלים.

      הכי מתאים ל: עוף בגריל, כריכי רוסטביף וקורנביף, גבינות וענבים באחה"צ קיצי לוהט, פיקניק.

      דבר המבקר: יין קליל, מתובל, שמח וקייצי שיש בו מידה של אלגנטיות ומידה יתרה של מגע מתיקות לטעמי. מאידך, יש להביא בחשבון את הקשר ההתייחסות אליו, שבהחלט עושה את ההבדל. כיין משמעותי לארוחה, אין לו באמת איכויות. כאוסטרלי נטול יומרות טיפוסי שאפשר ללגום בקיץ, בפקיניק, או לצד כריך פסטרמה או רוסטביף קר בצהריים, הוא אחלה. מצד שלישי, 104 שקלים הם קצת הרבה כסף בשביל יין פיקניקים וסנדביצ'ים.

      תמורה לכסף: 2/5 (מוצלח ממש מסוגו אבל מעט יקר יחסית למידת הקלילות והיעדר היומרה).

      ב-14 מילים: יין קליל מוצלח מאד מסוגו, שלו תומחר בשלושים שקלים פחות, שווה היה לרכשו בארגזים.

      6. צ'רקי, דה פוטר, גרנאש 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% גרנאש מספלטפילד ומרננגה שבבארוסה. 11 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בנות 4-6 שנים. צבע אדום כהה. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 130 שקלים

      הכי מתאים ל: אוכל ים תיכוני, סטייקים.

      דבר המבקר: יין מעניין מאד, שמצליח לרקד בחדווה חיננית בין אוסטרליה לספרד ודרום צרפת. נראה שנעשה כאן שימוש נשלט ומושכל בעץ. בניגוד לנטייה הטבעית באוסטרליה, כמו גם בקליפורניה (ובישראל), לתת בראש למאפייני הזן לטובת הצורך להרשים, האיפוק כאן משאיר לא מעט מקום לזניות. זה גרנאש נחמד מאד, עם פרי טוב ומדוגש, חמיצות ראויה ואיזון טוב. מקדם הגסטרונומיות נאה, קרי: זה ממש לא יין שנוכחותו תבלע לכם את הסטייק.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה בכלל).

      בארבע מילים: אוסטרלי ים תיכוני (למחצה)

      7. דה דיסטאנס, גליימונד, שיראז 2006

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: התווית כאן – גליימונד – אחרת אבל על היין חתום אותו יינן – דמיין צ'רקי, שאחראי גם על שני היינות הקודמים בטעימה. 100% שיראז מכרם יחיד בתת איזור מרננגה שבבארוסה. 23 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי (224 ליטר). בוקבק ללא סינון או הצללה. צבע אדום עמוק מאד. באף פרי אדום ושחור, תבלינים, שוקולד מריר ואספרסו. גוף בינוני-מלא. 15% כוהל בנפח.

      כמה? 251 שקלים

      הכי מתאים ל: ארוחות משוקעות על בסיס בשר בקר ו/או כבש.

      דבר המבקר: שיראז אוסטרלי מתיישן טיפוסי במיטבו. מוחצן, נדיב, הדוניסטי במיוחד, אלכוהולי מאד, עם מגע מתיקות קלה, כמעט קרמלי, ואלגנטי מאד. שנות ההתיישנות הוסיפו לו מידה של רכות, מיתנו את השריריות שבוודאי הייתה שם בראשית דרכו. יש בו מידה לא מבוטלת של ריכוז פרי ודחיסות שהופכת אותו ללעיס משהו. יין טוב מאד מסוגו ולשיטתו.

      בחמש מילים: יין קרוב למושלם לחובבי הז'אנר.