הקיץ שמכה בנו במלוא עוזו מפציר בנו, שלא לומר מתחנן, ללגום יינות לבנים. בטעימת השבוע, עם פרוץ יולי, יינות לבנים בלבד משני יקבים מגרמניה: Scaehfer Frohelich ו Rebholz. שני יצרנים גדולים וחשובים. הראשון מאיזור הנאהה (Nahe) והשני מפפאלץ (Pfalz).
כל היינות בטעימה הזו מוצלחים וכמה מהם אף מרשימים ממש. כולם מתאימים להפליא למזג האוויר הנוכחי, עם או בלי אוכל. יש חפיפה בזהות חלק מהזנים (פינו בלאן וריזלינג נוכחים בשני היקבים) ושאר החשודים המיידיים גוורצטרמינר, פינו גרי ומוסקטלר (מוסקט בגרמנית) גם הם כאן.
זו טעימה שמאפשרת להשוות שני טרוארים שונים ובעיקר שני סגנונות ייננות שונים: יינות שייפר-פרוהליש מאופיינים באווריריות ונוכחות מרומזת, קלילות רבה ולצידן ניקיון וצליליות. יינות רבהולץ נוכחים מאד. גם בהם יש צחות וניקיון אבל הם גם אינטנסיביים ומורכבים. השייפרים ייטיבו להתחבב על לוגמים מכל הסוגים. המנוסים פחות יהנו מהקלילות והפרי. המנוסים יותר, מהניקיון והאיכות החמקמקה לטובה שלהם. יינות רבהולץ יומיומיים פחות ומורכבים יותר, מיועדים, ברובם לפחות, ללוגמים מנוסים.
את היינות אפשר להשיג באתר היבואן
לחיים!
1. שייפר-פרוהליש, טרוקן 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס 95% ריבאנר ו-5% ריזלינג מגפנים צעירות. צבע זהוב. באף תפוח, מלון, ליים ותבלינים. גוף קל-בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 100 שקלים
הכי מתאים ל: מנות קלות, כריכים, פירות. לגימה לא מחייבת שלא לצד אוכל.
דבר המבקר: יין פירותי וקליל, עם חומציות ומגע מינרלי נעים. זה לא עוד יין מהסוג הקליל והעולץ. לצד הקלילות והפרי יש בו מידה של ניקיון וצחות שיחבבו אותו מלבד על כלל האורחים גם על מביני הדבר שביניהם.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשש מילים: יין בסיס פשוט שיש בו משהו גבוה.
2. שייפר-פרוהליש, בלאן דה נואר טרוקן 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין חצי יבש על בסיס ענבי פינו נואר שעברו מגע קצרצר עם הקליפות ליצירת הגוון (בלאן דה נואר הוא "לבן בן אדום"- יין לבן שנוצר מענבים המשמשים בד"כ לייצור יינות אדומים). צבע זהוב חיוור. באף פרי לבן, הדרים ופרחים. גוף קל-בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקל
הכי מתאים ל: ראשונות, קלמרי צרוב, ארוחות קלות.
דבר המבקר: החיך פירותי מאד. הצצה בנתוניו האנליטיים של היין מגלה עובדה מפתיעה: יש בו 4.7 סוכר שיורי בלבד. המתיקות היא פרי נטו. מרירות קלה ונעימה בסוף. יין אוכל מוצלח במיוחד.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בתשע מילים: יין קיץ מעודן ואנין שייטיב ללוות אוכל של קיץ.
3. שייפר-פרוהליש, גוורצטרמינר טרוקן 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: גוורצטרמינר יבש על בסיס 100% גוורצטרמינר. צבע זהוב. באף פרי אקזוטי. גוף בינוני? 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקל
הכי מתאים ל: בשרים לבנים, נקניקיות, דגים ברטבים עשירים.
דבר המבקר: רגילים לפצצות המתיקות ההן, המכונות גוורצטרמינר חצי יבש? מאסתם בהן? בצדק. גם אני. הנה "גוורץ" אחר לגמרי. רחרוח מעיף לחוטם את כל הפרי הטרופי המוכר אבל במפגש עם החיך מחכה משהו באמת אחר. אמנם פרי-פרי-פרי; אבל מורכבות רבה, ריבוי רבדים, כמעט ערפיליות; עם חומציות ומינרליות מצוינות. מטובי יינות הגווצטרמינר המיובאים בקטגוריית המחיר.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בארבע מילים: גורצטרמינר לא מה ששבתם.
4. שייפר-פרוהליש, וייסרבורגונדר טרוקן 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס 100% ענבי וייסרבורגונדר (פינו בלאן). צבע זהוב בהיר, מעט ירקרק. באף פרי אקזוטי. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקל
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. גבינות. פירות קיץ.
דבר המבקר: פרי מצוין אקזוטי והדרים; אלגנטיות רבה, נגיעה מינרלית והמון שקט. זה יין שמרגיש על החיך, לא רק בתקיפה הראשונה, כמעט מרחף. בהדרגה, כשממשיכים לערסלו בחיך, נוכח הפרי. זה יין שנוגע-לא נוגע חליפות; בוודאי לא כזה שמדבר בטונים חזקים וברורים. זה, בעיני, סוד קסמו. פינו בלאן דקיק, מרתק בדרכו הייחודית. צריך קילומטראז' בטעימת לבנים כדי להבין את האיכויות.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בארבע מילים: פינו בלאן, גרסה למתקדמים.
5. רבהולץ, ריזלינג טרוקן 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין יבש. 100% ריזלינג. צבע זהוב. באף פרי בלן. גוף מלא. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקל.
הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, עוף ובשרים לבנים.
דבר המבקר: יין בסיס שמיטיב לחשוף בדיוק רב את מאפייני היסוד של הזן: פרי, חומציות, מינרליות, מגע פטרוליום ברור. יין שעשוי בניקיון ודיוק רבים. ריזלינג בסיס במיטבו שגם לוגמים לא מנוסים בהחלט יהנו ממנו.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בארבע מילים: ריזלינג בסיסי איכותי ונגיש.
6. רבהולץ, וייסרבורגונדר טרוקן 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס ענבי וייסרבורגונדר (פינו בלאן). צבע זהוב. באף פי לבן, פרי אקזוטי ופרחים. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקל
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים, נקניקיות, בשרים לבנים, טרטר בקר.
דבר המבקר: יובש טוב, מינרליות מרשימה ומימד עומק ברור שמעניקה ההתיישנות המתהווה. פינו בלאן מלא נוכחות ומוצלח במיוחד. מהבולטים ביותר על המדף המקומי בקטגוריית המחיר.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בחמש מילים: מטובי יינות הפינו בלאן בשטח.
7. רבהולץ, גראוורבורגונדר 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס ענבי גאוורבורגונדר (פינו גרי). צבע זהוב. באף שפע פרי, אקזוטי ולבן, תבלינים. גוף בינוני מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 130 שקל
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. בשרים לבנים.
דבר המבקר: האף מלא בפרי, מוחצן למדי. החיך מפתיע יחסית אליו. הרבה פחות פרי. וככל שמגלגלים עוד בחיך עולות מורכבות, חדות, רעננות. זה לא הפינו גרי הקלאסי פצצת שופעת פרי, כטנא לחג השבועות. יש כאן חומציות משמעותית, מרירות בסיומת, המון עומק. יין מצוין.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשלוש מילים: פינו גרי ייחודי.
8.רבהולץ, מוסקטלר טרוקן 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין יבש על בסיס ענבי מוסקטלר (הוורסיה הגרמנית למוסקט). צבע זהוב עמוק. באף הדרים, פרחים ובעיקר תבלינים. גוף בינוני. 11% כוהל בנפח.
כמה? 150 שקל.
הכי מתאים ל: נקניקיות, שוקרוט אלזאסי, נקניקים ובשרים לבנים.
דבר המבקר: מוסקטלר (Muskateller) הוא הכינוי הגרמני לזן המוסקט המוכר. כן, מדובר ביין ארומטי להבדיל מהמוסקטים המתוקים להם כולם רגילים, היין הזה יבש. פרי מצוין. את מקום הסוכר תופסות חומציות מרשימה וחדות בלתי רגילה; כשעל הכול מנצחת הארומאטיות הבלתי רגילה של מוסקט שמקורו בטרואר נהדר. יין מרתק, מורכב ומרשים. למתקדמים.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בחמש מילים: לגמתם פעם מוסקט יבש? הנה הזדמנות.