פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי גנב את המתכון שלי?

      בניגוד ליצירות ספרותיות או מוזיקליות, מתכון לא נהנה מהגנת החוק בצורה מוחלטת. אז מה בכל זאת נחשב לגניבה ואיך אפשר להגן על השקשוקה שפיתחתם?

      זכויות יוצרים (ShutterStock)
      יצירה שלרוב לא נהנית מהגנת החוק (צילום:SHUTTERTSTOCK)

      דפדוף במדור פסקי הדין הישראלים, כמו גם האירופאיים או האמריקאים, מגלה כי שופטים שהתחבטו בשאלת ההגנה על מתכוני בישול בזכויות יוצרים נוטים לפסוק לטובת הנתבע, זה שכביכול העתיק והפיץ ידע שגנב מאחר. המתכונים, חלק מרכזי בכל מטבח חובבני ומקצועי כמעט לעולם אינם מתורגמים לשפה המשפטית. שפים מחוננים- בוראי מנות ורבי מכר למאכל, נאלצים לכבוש זעמם פעם אחר פעם כאשר הם רואים את המתחרה הגנב התורן מתפאר ולעיתים גם מוכר את תוצרתו מבלי לשלם את המחיר המשפטי-כלכלי על "פשעיו".

      מתכון הוא יצירה שלרוב לא נהנית מהגנת החוק, בניגוד ליצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות, ואומנותיות אחרות. אבל באופן תיאורטי, מתכונים מסוימים דווקא עשויים להיות מוגנים ולהיחשב בעיני החוק בגדר יצירה ספרותית אם יש בהם מידה של יצירתיות, ולא רק העברת מידע בלבד. הגנת החוק לא חלה על סעיף פירוט חומרי הגלם במתכון, אבל יש מקרים שבהם גם מתכון יוכל להיכנס תחת סעיף "יצירה אומנותית", כאשר מדובר בעיצוב גרפי מסוים באופן צלחות המנה או בחדשנות ברורה בהליך גיבושו.

      עולם הבישול המודרני ושלל מתכוניו נשלטים על ידי מדענים, שפים-מדענים ושפים, כשהאחרונים מסרבים להגדיר את מהות יצירתם כמדעית או אפילו סמי מדעית. מצבור הידע הקולינרי ההיסטורי נע כיום באין מפריע במדיות הקלאסיות והרבה יותר מכך, באינטרנט וברשתות החברתיות. עורכי דין המבקשים לבצר הגנה משפטית על מתכונים בזכויות יוצרים מגלים פעם אחר פעם כי דווקא מידת ההפשטה הנדרשת בכתיבת מתכון לשם הנגשתו לקהל - עומדת להם למכשול. בין אם במסגרת מאמר בודד או בספר בישול, מתכון שלא נכתב בשפה יצירתית מופלגת וייחודית ביותר - אינו מוגן. בצדו השני של המתרס, מתכון שאינו מפורט ומפורק בתיאור שלבי ההכנה לאלפי סעיפים ותתי סעיפים טכניים, גם הוא - אינו מוגן.

      עו"ד ליכטנשטיין (ראובן קסטרו)
      ברוב המקרים בית המשפט יכריע נגד התובע. עו"ד יורם ליכטנשטיין (צילום: יותם רונן)

      טלטלה בעולם הפודי'ס: בתי משפט מסרבים להכיר בכריך כיצירת אמנות

      ההיסטוריונים המשפטיים של עולם הקולינריה הישראלי, אם ישנם כאלו, בוודאי יציינו את שנת 2007 כשנת מפנה. בית משפט השלום בתל אביב איחד ודן אז בשתי תביעות הדדיות שהגישו חברת 'על השולחן' ורשת החינוך 'אורט' זו נגד זו בגין מספר טענות שעניינן הכללי הפרת זכויות יוצרים של מתכונים באתרי אינטרנט. פסק הדין בנושא דחה מכל וכל את הניסיונות לבניית או שבירת ההגנה על זכויות יוצרים במתכונים שצוינו בכתב התביעה, צ'ימיצ'ורי ועוגת שוקולד – בין היתר. "מתכון כשלעצמו אינו נכנס לגדר יצירה המוגנת לפי דיני זכויות היוצרים, אלא אם כן יש בו חדשנות ...", קבעה השופטת אביגיל כהן. עם זאת, כצופה את פני העתיד היא ציינה גם שחוק זכויות היוצרים הישראלי רחוק מלהיות מותאם לעידן האינטרנט ולהכיל בתוכו את שלל המקרים והתגובות הרלוונטי למפיצי המתכון באתרים השונים.

      עו"ד יורם ליכנטנשטיין מתמחה בדיני אינטרנט וקניין רוחני טוען כי עניין זכויות היוצרים למתכונים כמעט ולא נידון בבתי המשפט בארץ ובעולם. אך למרבה האירוניה, יום לאחר שיחתנו, הוא דווקא שולח לי פסק דין רלוונטי שניתן בתחילת החודש בבית הדין לערעורים בפורטו ריקו הנמצא תחת חסותה המשפטית של ארה"ב. Church's Chicken רשת מסעדות דרום אמריקאית המתמחה בהכנת כריכי עוף, כשלה מלהוכיח את אשמתו של הנתבע, עובד לשעבר ומתחרה נוכחי ברשת, בגניבת זכויות היוצרים למתכון ספציפי לאחד הכריכים שיצר - Pechu Sandwich.

      "ברוב המקרים בית המשפט יכריע נגד התובע", אומר יורם. "מתכון שכיח הוא תרשים זרימה לדרך שבה מכינים אוכל ותרשים אינו מוגן בזכויות יוצרים. ככל שמנסח המתכון ינתח ברמה הטכנית הפשטנית את המנה ולא ייתן לה ביטוי יצירתי ייחודי, יקטן הסיכוי להגנה בזכויות יוצרים".

      "קשה להפריז במידת היצירתיות הנדרשת לשם הגנה משפטית", הוא מוסיף. "אם אכלתי במסעדת שף כבד אווז וסטייק פילה ברוטב כמהין, כמובן שאוכל לבשל אותה בבית ולכתוב את המתכון שלי למנה בפייסבוק ללא חשש מפני הפרה. מדובר בחיך האישי שלי והיכולת לתרגם הבנת טעמים למתכון כתוב. לעומת זאת, אם העתקתי טקסט יצירתי, ייחודי ומפורט של היצירה הספרותית, דהיינו טקסט המתכון המקורי כפי שנכתב על ידי השף בעצמו – יש בכך פגיעות משפטית מבחינתי".

      עולם הבישול המודרני מושפע רבות מגישות ביצוע קונדיטוריות ותעשייתיות. הוא מאופיין בדיוק במדידת מרכיבי מנות בעשירית הגרם, שימוש במגוון חומרי גלם בעלי תצורה חסרת טעם ורבת משקל פיזיקלי כמו מסמיכים, ג'לטינים או חנקן נוזלי. מדידת טמפרטורות של חומרי הגלם לפני ובזמן הבישול – תופעות שנראות למתבונן מהצד כמשמידות כל רצון לאכול טוב או לאכול בכלל. עם זאת, הדיוק הוא ציר הפעולה בכל מהלך בקונדטוריה מאז ומעולם ושימוש בחומרי גלם חסרי טעם פונקציונליים קיימים בעולמם של מהנדסי המזון מאז תחילת המהפכה התעשייתית. "מתכון לקורנפלקס של חברה ישראלית הוא בעל רמת מוגנות גבוהה", אומר יורם. "הוא יכול להבדיל עצמו מבחינת רמת השקעה ויצירתיות לעומת מתכונים אחרים. יש בו משאבים טכניים ייחודים שהוטמעו בו בתהליך היצירה ויצרו עבורו גוון חזק של מקוריות".

      ברווז של מאיר אדוני בכתית במסגרת סדנת foodography (יח"צ , דן פרץ)
      מנת ברווז של מאיר אדוני. פרזנטציה מושקעת היא אופציה להגנה עתידית (צילום: דן פרץ, יח"צ)

      עד 100,000 שקלים פיצוי עבור כל מתכון שנגנב

      פעמים רבות השף 'בעל הזכויות' הוא הנהנה המרכזי מהפצת מתכוניו – אז למה בכלל לתבוע על הפרה?

      "כשלקוחות באים אלי עם השאלה הזאת אני שואל שאלה פשוטה – האם המעתיק קיבל את הסכמתך לדבר העבירה? מצד שני, בעניין המתכונים, לא נכון לעשות אובר-משפטיזציה. לא כל דבר הוא משפטי. על מתכון אחד או שניים בהחלט לא שווה לתבוע. צריך לזכור שבעניין זה, בגלל שלא חלה חובת הוכחת נזק על התובע, בית המשפט מגביל את סכום התביעה ל100,000 שקלים לכל הפרה. זה הופך את העניין לפחות כלכלי, מפני שברוב המקרים סכום התביעה המקורי לא נפסק".

      האם ניתן להגדיר מתכון כ'פטנט' רשום או 'סוד מסחרי' ובכך לבצר את הגנתו המשפטית, המקומית וגם הבינ"ל?

      "אין רישום פטנטי בתחום המתכונים ככל שאני מכיר. אולי בעתיד שפים מולקולריים יוכלו לבצע רישום כזה בהתניות כאלה ואחרות. עניין הסוד המסחרי יותר רלוונטי מכיוון שאם יצרתי וכתבתי מנה מיוחדת אחרי תהליך פיתוח בלתי פוסק במטבחי הניסוי של רשת ביה"ס 'קורדון בלו' לדוגמא אני יצרתי למעשה סוד מסחרי וגם הגנתי על עצמי בזכויות יוצרים".

      מהן הדרכים שבהן יכולים ל'התמגן' מבחינה משפטית נגד גנבי מתכונים?

      "מעבר להגנה חוזית על כל עסק, יש להסדיר את מעגל ההתקשרות עם עובדים בחוזה ולחייב אי העתקת מתכונים כמו גם איסור על הוצאת מידע רלוונטי מחוץ למסעדה. ובכל זאת, שף יוכל להגן על מתכון שיצר ככל שיהיה יותר מקורי ויצירתי באופן ובהסבר הכנת המנה. כלומר, עצם ניסוח המתכון, תיעוד מדויק של השלבים שהובילו ליצירתו יובילו בבוא היום להגדרתו כיצירה עצמאית - ולא כמתכון גולמי שניתן להפיץ. הפרזנטציה- אופן הצילחות, הנחת המרכיבים בצבע מסוים והגשה אומנותית - היא אולי אופציה אחרת להגנה עתידית על בסיס 'רישום מדגמים' – ההגנה המשפטית על עיצובים תעשייתיים. ככל שישקיע יותר בפרטים האומנותיים הסובבים את המתכון – משל היה ואן גוך מצייר מנה ומצלחת מנה, כך גדלים סיכויי ההגדרה של 'יצירת אמנות'".

      עידן האינטרנט יצר עולם מושגים חדש בפני משפטנים, ומקשה על יצירת בסיס עובדתי בתביעה נגד גולש מסוים. "מי הוא אותו גנב מתכונים ברשת?" שואל יורם, "אותו 'חיים28' לדוגמא הוא רק כינוי בלי שם וכתובת. גם אם ניתן איכשהו ליצור בסיס לתביעה זה יהיה דווקא נגד האכסניה להפרת זכויות היוצרים – כלומר נגד האתר שהתרעתי בפניו אך הוא לא סילק את מי שפגע בזכויות היוצרים של המתכון שלי". כך שעתידם המשפטי של מתכונים ברשת הוא ככל הנראה, בלתי מוגן בעליל. כמו שחברות המוזיקה הגדולות הרימו ידיים במאבק נגד הורדת הקבצים, כך גם שפים לא צפויים לצאת למסעות ציד נגד המפיצים והמשתפים. "חברות אולפני הסרטים הגדולות בארה"ב הן התובעות הכי גדולות בעולם בנושא הפרת זכויות יוצרים. יש מעט מאוד מקרים שבהן זכו בתביעה נגד אתר אינטרנט חינמיים ופיראטיים, ובכל שנה הן מגלות ששורת הרווח המתקבלת מתביעות קטנה פי 10 ו20 משורת ההוצאות המשפטיות".

      שקשוקה טבעונית של פיליס גלזר (נמרוד סונדרס)
      הכנת שקשוקה. אם אייל שני מכניס בה יצירתיות, יש לו קייס (צילום: נמרוד סונדרס)

      האופציה המשפטית הכשרה מבקשת לרומם ולפאר את המתכון לשקשוקה ביתית

      ספק אם אי פעם יתקיים דיון משפטי סוער באחת הערכאות על גניבת זכויות יוצרים למתכוני אוכל עממי, ובהגדרה רחבה יותר-מתכונים פשוטים. עו"ד שירי כשר חיטין, מומחית בתחום זכויות היוצרים מוכנה להטיל ספק קל לשם הדיון התיאורטי וטוענת כי מתכון לשקשוקה, עממי ככל שיהיה, ניתן גם הוא לתיאור יצירתי וייחודי על ידי שף עם נטיות הומניות מובהקות וזה יקנה לו את מידת ההגנה המשפטית הדרושה. "אמנם רשימת המצרכים ותהליך ביצוע המתכון נמצאים מחוץ להגדרה של זכויות יוצרים. אבל טבח עם מספיק השראה, השף אייל שני לדוגמא, יכול להוסיף תיאור צבעוני ומרגש עד כדי כך שיוגדר יצירה ספרותית מוגנת בזכויות יוצרים מלאות, שכן ההגנה תתייחס לדרך הביטוי הייחודית", כך לדבריה.

      התנאים המשפטיים הסבוכים הנדרשים להגנה על מתכון (למשל להוכיח כי הוא חסכני במשאבים או לאפיינו כמוצר מבשר קידמה) מייתרים הרהורים על אסטרטגיה משפטית למי שאינו מהנדס מזון במקצועו. אלמנט הסודיות הנדרש עד הגשת בקשת רישום הפטנט, גם הוא מנוגד לכל תרבות שיתוף המתכונים העכשווית ומונע במידה מסוימת גם את אופציית הגדרת המתכון כ'סוד מסחרי'. עו"ד כשר מציעה דרך נוספת לביצור מעמדו של המתכון בעידן האינטרנט, על ידי הנצחתו במגוון מדיות מורכבות. "סרטון קצר שמתעד את הכנת המתכון באופן שאינו בנאלי, יכול במקרים להיקרא יצירה דרמטית ומכאן הגנתו". היא סבורה כי לא הייתה מייעצת לשף שאחד ממתכוניו הועתק, לרוץ ולתבוע בבית המשפט, וזאת בגלל סיכוי ההצלחה הנמוכים.

      יש לשקול גם את התועלת הכלכלית ביחס להשקעה. עו"ד כשר-חיטין מציינת ש"פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכויות יוצרים, הוא בסך שמאפס ועד 100,000 שקלים עבור הפרה בודדת. במקרה שנתבע העתיק מתכון אחד, שיתף וזכה אפילו למיליון צפיות ברשת, גם אם ייקבע שנוצר עוול כלפי היוצר, עשה מעשה אחד בלבד ובעל הזכות יהא זכאי לפיצוי בטווח הנזכר. הסך ייקבע לפי שורה של שיקולים, שייבחנו על ידי בית המשפט לפי כל מקרה".

      קרונאט (ShutterStock)
      סימן רשום. קרונאט (צילום: SHUTTERTSOCK)

      הקרונאט כמקרה מבחן

      מקרה ייחודי ומעניין הוא גלגולו של הקרונאט, הקינוח האמריקאי שפרץ לתודעה בקיץ 2013. הקרונאט נולד במאפייה של הקונדיטור דומיניק אנסל בסוהו, פרי ניסויים של חודשים, שבסופם הצליח אנסל להתיך בהצלחה שני מאפים, דונאט וקרואסון. התוצאה: עיגול שמנמן מבצק קרואסון, המעוצב כדונאט ובתוכו שכבות עלי בצק, ומילוי קרמי נדיב. המאפה מטוגן בשמן זרעי ענבים, מגולגל בסוכר, ומזוגג בטעמים שונים. אחרי שזכה לפידבקים חיוביים מקיר לקיר, מאפיות הוצפו בחיקויים והרשת נמלאה בכתבות על הלהיט החדש ובפוסטים שניסו לנחש את המתכון המדויק. אנסל פיתח ניואנסים רבים, על מנת להגיע לנוסחה הסודית המושלמת, אשר מצליחה לשמור על מרקמו של הבצק העדין גם בטיגון, שבין היתר דורשים 3 ימים שלמים של הכנה.

      כמו כן הוא דאג שיהיו לו חיי מדף קצרים ומילויים מתחלפים כדי להדגיש את ייחודו והרכישה הוגבלה ל-6 יחידות לאדם. אבל הרבה לפני כל זה, אנסל, סימן את הקרונאט שלו בסימן מסחרי, כך שלא ניתן להשתמש בשם שהעניק למוצר שלו לכל פיתוח וחיקוי עתידיים. ההחלטה הזו גררה לא מעט ביקורות, אבל הצדיקה את עצמה. ברחבי העולם מיד החלו לצוץ חיקויים, לצד בקשות שהועברו לקבלת סימנים מסחריים גם לחיקויים. מאפיות רבות בניו יורק, קליפורניה וברחבי העולם החלו להוציא שילוב של קרואסון דונאט משלהן, עם שמות שאינם מצטיינים במקוריות יתרה: Doissants", "Crognets", "Dough'Ssants "Cro-Nots". בנוסף, התקבל האות להתחיל בחגיגת מיזוג של מתוקים אחרים והולידה תופעה שלמה חדשה שלא תמה עד היום, של קינוחים היברידיים.

      שף פראן אדריה (GettyImages)
      להנגיש הכל לכל דורש. פראן אדרייה (ספק : אימג’בנק, Gettyimages)

      דור השפים מעדיף צא'ט ועל בית המשפט

      בגישה שונה לחלוטין מזו של אנסלבחרו שניים מהסנדקים של עולם הבישול המודרני והמולקלורי - מרקו פייר ווייט האנגלי ופראן אדריה הספרדי. וויט אמר וכתב בהזדמנויות שונות שספרי הבישול שלו נועדו בסך הכול לעורר השראה ושכל מתכון הוא שלד הדרכה כללי ליצירה משתנה. אדריה הקים לפני שנתיים את 'קרן אל בולי' (על שמה של המסעדה האגדית שנסגרה לפני מספר שנים) שתכליתה ליצור מאגר חדש של ידע קולינרי עילי והנגשתו ללא מגבלות לכל דורש.

      שמירה מכל משמר על ידע איכותי בסוד הייתה נורמה ארגונית שמרנית ודי שכיחה בעולם עד לפני שני עשורים. עולם הבישול הנוכחי, שעדיין סובל לעתים קרובות מדי מדימוי אינטלקטואלי לא גבוה במיוחד, דווקא מתגלה כאן כפורץ דרך ייחודי בכל הנוגע למידת החופש והנגישות של הפצת הידע הקולינרי שברשותם שמעניקים השפים הגדולים בעולם.

      עו"ד שירי כשר (יותם רונן)
      סרטון קצר שמתעד את המתכון יכול לקבל הכנה כיצריה דרמטית. עו"ד שירי כשר (צילום: יותם רונן)