בנפתולי הבאזז: הקינוחים ההיברידיים משגעים את ארה"ב

החיפוש הקדחתני אחר מכרה הזהב הבא העלה הילוך בעידן שלאחר המצאת הקרונאט. הקונדיטור הניו יורקי דומיניק אנסל, הצליח להתשלט על שיח המתוקים האמריקאי, כשהפך את השילוב ההיברידי (במקרה שלו, מיקס של קרואסון ודונאט) לדבר הבא. גם היום, כמעט שנה אחרי שהומצא, הקרונאט ממשיך לעשות כותרות.

ההצלחה המסחרית של הקרונאט וההמונים שמחכים לו בכל מזג אוויר, עודדה קולגות להנדס את כור ההיתוך ההיברידי הבא. התוצאה היא אינספור המצאות משעשעות ומטופשות ולא מעט העתקות, שמדרגות המצאה קיימת לדרגת אמנות. כדי לחדש משהו צריך לדעת איך להפוך שתי הצלחות בפני עצמן לשלם בגדול מסך חלקיו (או שתשאר מאחור עם טרנדים מזן נחות יותר כמו שכלול המצאות קיימות כמו כספומט הקאפקייקס המפורסם), מכאן - עדר האמריקאים שנוהר לטעום ולעשות צ'ק אין, כבר יבוא מעצמו.

ליקטנו עבורכם התרחשויות מהאקשן שבזירה ההיברידית רווית הקלוריות של השנה האחרונה, אתם יודעים, שתשארו בעניינים.

בין כל המאפים ברשימה אין ספק שלסקאפין (scuffin) יש את כל מה שצריך כדי לרשת את הקרונאט: שם שמצלצל מצוין ושילוב סקסי של מאפין וסקונס. המאפה המפתה מגיע בצורת מאפין אבל מרקם הבצק רך ונימוח כמו בלחמניות הבריטיות. ובמרכז המאפה מסתתר המילוי - ריבת פירות מתקתקה. בניגוד לקרונאט אין כאן איזו מלאכת מחשבת, וקל למדי להכין את הקינוח הזה שגם בריא יחסית והמתכונים שמפרסמים עבורו כוללים קמח מלא וממעטים בחמאה. הסקאפין הפך ללהיט בתקופה האחרונה בשל מרקם אוורירי ואופציה דלת קלוריות שהונדסה על ידי קונדיטורים משוק האיכרים בסן פרנסיסקו. אבל למען האמת, מתכונים לסקאפין הסתובבו ברחבי הרשת עוד שנים קודם, וככל הנראה שוכללו על ידי בעלי המאפייה. הסקאפין אף נבחר למאפה ההיברידי המבטיח הבא על ידי קוראי הניו יורק טיימס.

הקרואסון שצורתו כצורת בייגל נושא שם מעט מאולץ וסיפורו ממחיש את הבעייתיות שבמרדף אחר התואר "אני ראשון!" רשת הסופרמרקטים סטיו ליאונרדס מקונטיקט בניו יורק יצרו את הקרוגל (crogel) קרואסון בייגל שההיברידיות שלו מסתכמת בכך שבצק הקרואסון מעוגל לכדי צורת בייגל עם חור. לא הרבה אחרי, חנות בייגלז באזור הטרנדי של ניו יורק, וויליאמסבורג, החלה למכור את הקרייגל (cragel), מאפה חמאתי עדין העשוי מחמישים אחוז קרואסון וחמישים אחוז בייגל, שילוב המקנה לו מרקם בריושי. וכמו בריוש, ניתן להכין ממנו סנדביצ'ים מתוקים ומלוחים שהשמועות על טעמם המופלא נפוצו ברחבי ניו יורק במהרה. הקונדיטור הצהיר כי הוא עבד על הפיתוח מספר שנים ויצא עם התוצאה הסופית לעולם ביולי האחרון (כמה מפתיע, מעט אחרי הקרונאט). הוא למד מהר מאנסל וגם כאן היצע הנמוך אל מול הביקוש הגבוה יצר תורים ארוכים ואת הבאזז הנדרש.

הקונדיטורית הבריטי בי וו (Bea Vo), בעלת מאפייה בבלומסברי, לונדון, הגתה, לטענתה, את הרעיון לדאפין (duffin( - דונאט ממולא בריבה (כן, לא רק לכם זה מזכיר מאפה יהודי שמתחיל בס' ופופולרי בעיקר בחנוכה. הכל עניין של מיתוג כבר אמרנו?). היא אפתה אותו מדי פעם אבל מעולם לא זממה לרשום סימן מסחרי. הדבר התגלה כשרשת סטארבקס יצאה באוקטובר האחרון בקינוח היברידי משלה – דאפין. באתר החברה הגדולה אף נכתב "בהשראת המאפין, ישבו טובי הקונדיטורים שלנו וחשבו איך ניקח אותו שלב אחד קדימה? מאפין עם אלמנטים של ריבה מתוקה שממלאת דונאט". מילא זה, אך הרשת גם מיהרה לרשום את זה כסימן מסחרי והשאירה את וו בבעיה. הביקורות הרבות שהוטחו ברשת והגולשים שיצאו לטובת הקנדיטורית סחטו מסטארבקס הבטחה שלא תיגע לרעה במאפייה הלונדונית ולא תתבע אותם על השימוש בשם.

הטאוני (townie) בעל השם החמוד מגיע מהבריטים שכמו בטלוויזיה גם כאן עושים גירסה מהודקת, מוקפדת ומשעשעת יותר מזו האמריקאית. הכל החל כאשר עורכת האוכל של המגזין הלונדוני ואתר האינטרנט איבנינג סטנדרט, ויקטוריה סטיוארט, רצתה לאתגר קונדיטור כלשהו שיכין להכין קינוח היברידי מנצח שיוכל לקרונאט. הקונדיטורית האמריקאית המתגוררת בלונדון, בי וו,Bea Vo, בעלת מאפייה בבלומסברי, לונדון, הייתה הבחירה הטבעית. כמי שניסתה להגיש בעבר דאפין (הסיפור המלא למעלה) ומאפל, מאפין ווואפל ועוד מיני היברידים. הקונדיטורת עמדה יפה באתגר ויצרה מישמש של בראוני וטארטלט שמשלבת את המיטב משני העולמות. הבצק הרטוב של הבראוני מונע מהמעטפת להיות ספוגית והמרכז שלו רך ורטוב. הצפי היה שיימכרו רק כתריסר מאפים אבל הניסוי הצליח הרבה מעל למצופה וחוסלו מאות יחידות תוך ימים ספורים.

הסיטי בייקרי היא עוד מאפיית היפסטרים מובהקת שמפורסמת כנקודה שאסור לפספס בביקור בניו יורק. כאן מתגאים בשוקו חם סמיך ופופולרי ולצדו - הפרעצל קרואסון, מאפה מתוק-מלוח, בצק קרואסון בצורת פרעצל. נשמע מוכר? מישהו אמר קרייגלס? לזכותם ייאמר שהמאפה שלהם מוגש כבר כמה שנים וזו גם כנראה הסיבה שאין לו שם היברידי מגניב להתהדר בו. מתחרה מפתיע לפרעצל קרואסון מגיע דווקא מהזווית הישראלית: מאפיית לחמים הישראלית של הקונדיטור אורי שפט, שנפתחה השנה סניף בניו יורק שהפך במהרה ללהיט, לא פראיירית. במאפייה פיתחו לפרעצל -קרואסון את ה-cretzel, קרואסון פרעצל היברידי הנושא גם את השם הנכון.

אי אפשר לדבר על היברידי מבלי להתייחס גם לממלכת ההמבורגרים, מתוקים ומלוחים. חידושי לשון אין כאן אבל שילובים ביזאריים ושמנוניים יש דווקא ובשפע. המבורגר עם בטן חזיר, גבינה ובייקון כשאת הלחמניות מחליף חטיף טווינקי מטוגן; המבורגר עם לחמניית לזניה בטיגון עמוק; המבורגר מלחמניות דונאט במילוי גלידה; לחמניה מאטריות ראמן הדבוקות זו לזו ומצופה ברוטב סויה סודי שבשבילן מתגודדים אמריקאים בתורים ארוכים.

בישראל, הלהיטים ההיברידיים מארצות הברית לא עושים יותר מדי רעש. אז נכון, יש לנו קרונאט ישראלי כחול לבן, אבל אין התרגשות סביבו. בתור אומה שהכניסה כל מה שאפשר לסופגניה ולאוזן ההמן, המציאה שוקולד חלב במילוי בזוקה, או את הגלידה בפיתה, מה כבר יש לחדש לנו? מה גם שנעמוד בתור רק לשווארמה.

עוד מכשול די רציני הוא העובדה ששמות היברידיים בעברית לא יתמזגו בצורה סקסית והרמונית כמו קרונאט וטאוני. אבל ננצל בכל זאת את הבמה כדי לפנטז קצת על קונדיטור פלוני שירים את הכפפה להיברידי כחול לבן: עבאדי במילוי קרם שוקולד (שוקעדי), רוגעלך –סופגניה (סופגעלך), או טארטלט - כנאפה (כנאפלט) ואל תרוצו להוציא על זה טרייד מארק בבקשה.

1. חשוב על שני מאפים שניתן לחבר את השמות שלהם לכדי שם אחד, שמצלצל טוב. אפשר להיעזר בחיפוש בבלוגים נידחים באינטרנט - מישהו כבר חשב על זה קודם.

2. ערוך ניסויים עם קונדיטור מנוסה במשך חודשים ארוכים כדי לאתר את המתכון המושלם שיוציא את המיטב משני העולמות. שמור את הנוסחה למאפה בסוד.

3. פתח מאפייה המתמחה במוצר שמציעה מעט מאוד יחידות של מאפים טריים מדי יום. כך תבטיח לעצמך לייצר באזז, ותורים ארוכים. מילות המפתח הן: מהדורה מוגבלת.

4. דאג לטעם אחד שיתחלף מדי חודש. זה יבטיח שהלקוחות ישובו לנסות עוד ועוד טעמים.

5. כדי למנוע תחרות - רשום את המאפה תחת סימן מסחרי. האותיות TM יעשו פלאים.