1. דלתון, פטיט סירה 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% פטיט סירה מכרם בשפלה, סמוך לגדרה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אמריקאיות. צבע אדום. באף פרי אדום ותבלינים. גוף קל-בינוני. 14% כוהל בנפח.
כמה? 55 שקל
הכי מתאים ל: כריכי בשר, פסטות ברטבים בשריים.
דבר המבקר: די הרבה פרי, די הרבה תבלינים, מידה של מתיקות ולא מעט עץ; ובאותה נשימה: הרבה מאד יין תמורת מעט כסף. לא היין הכי אנין על המדף אבל לבטח מאלו המספקים הכי הרבה תמורה ל-55 שקלים, מבין היינות המקומיים.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בשמונה מילים: פטיט סירה "עולם חדש" בסיסי עשוי כמו שצריך.
2. דלתון, עלמה לבן 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס 66% סמיון, 17.5% פינו גרי ו-16.5% ויונייה. היינות השונים עורבבו בתום התסיסה והתיישנו 3 חודשים בחביות עץ אלון. צבע זהוב. אף פירותי ומתובל. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 75 שקל
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.
דבר המבקר: יינות "עלמה" מייצגים תמיד את החלקים הסטנדרטיים פחות בעשייה של דלתון. הבלנד הנוכחי מחבר שלושה זנים הגדלים באופן טיפוסי באזורי יין שונים בצרפת: סמיון - הזן הלבן של הבורדו, פינו גרי הנציג הפירותי של אלזס ו-ויונייה, מעמק הרון. יחד הם חוברים ליין פירותי וחביב, שאיכשהו מצליח להיות נגיש וידידותי מחד וקצת פאנקי, הודות לשילוב הזנים, מאידך. יין שמבטא את יכולת המשחק והיצירתיות של נעמה סורקין, הייננית המוערכת של דלתון, שהעבירה השנה את שרביט האחריות על היקב לגיא אשל.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בשש מילים: בלנד לבן מפתיע שכולם יוכלו לשתות
3. דלתון, ויונייה רזרב 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ויונייה מכרם השייך ליקב שלתון, סמוך למשגב עם. תסיסה ולאחריה התיישנות בת ארבעה חודשים של השמרים בחביות עץ אלון צרפתיות חדשות בנות 225 ליטר. צבע זהוב. באף פרי לבן, הדרים ותבלינים. גוף בינוני. 13.1% כוהל בנפח.
כמה? 78 שקל
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.
דבר המבקר: ויונייה שנוטה למוחצנות מה ברוח "העולם החדש" אבל ניכר בו שהקפידו שלא להיסחף עם המוחצנות הזו. חומציות טובה מאד ופרי חינני הופכות את היין הזה, שמידת נגישותו ברורה, לטוב ממקביליו המסחריים והחנפניים.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית)
בחמש מילים: ויונייה נגיש לא רע בכלל.
4. דלתון, שיראז רזרב 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שיראז מכרם יחידני בשדמות דבורה. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אמריקאיות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 14.6% כוהל בנפח.
כמה? 109 שקל
הכי מתאים ל: קדירות בשר וטלה.
דבר המבקר: יין שממחיש היטב את העשייה של יקב דלתון, שמצליח רוב הזמן למצוא שיווי משקל שאינו טריוויאלי כלל במקומותינו, בין ביטויי "עולם חדש" ברורים (לא מעט עץ, מידה של מתיקות ועוד) ליסוד של מתינות וכבוד לקרקע ולזן. העבודה עם העץ איננה שלוחת רסן אלא אלגנטית, מוחזקת. התוצאה, כמו ביינות דלתון כשהם במיטבם, מהלכת בתבונה על חבל דק שבין מסחריות לאיכות.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בחמש מילים: יין בשר לא רע בכלל מסוגו.
5. אחת, אחת 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: על היין הזה חתומה הייננית ניצן סבירסקי, המפתחת את יקב "אחת", במקביל לעבודה כיועצת ליקבים. "אחת" הוא היין היחידי שסבירסקי מייצרת נכון לכרגע. זהו יין לבן יבש על בסיס 55% רוסאן ו-45% ויונייה מגבעת ישעיהו (עמק האלה). 8 חודשי התיישנות על השמרים 70% מהיין במכלי נירוסטה ו-30% בחביות עץ אלון צרפתי חדשות. צבע זהוב. באף הדרים ופרי לבן. גוף בינוני-מלא. 12.8% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקל
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.
דבר המבקר: קשה להפריז בתיאור איכויותיו של "אחת 2014". הוא מרגיש כל כך מדויק; כל היסודות הרלוונטיים מוצלחים כל כך והמפגש ביניהם חושף איזון כה בלתי רגיל בהקשרי התעשייה המוכרת; שקצת משפשפים את העיניים: 'מה, זה באמת נעשה בישראל?'. יין הביכורים של "אחת" הוא יין ים תיכוני מצוין. פרי טוב, לא דומיננטי מידי; חומציות תומכת; איפוק ראוי בשימוש בעץ; שפע מורכבות ועושר ועמו מידה רבה של עדינות, איפוק, ניקיון וחידוד. יין מקסים, שאוהבי הז'אנר הים תיכוני המתרבים כאן יאהבו מאד. בפירוש מטובי הלבנים בארץ כרגע. לרכישה
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. לא זול אבל איכותי במיוחד).
בשבע מילים: זינוק מטאורי, מרשים, לפסגת העשייה הלבנה בישראל.