בכל פעם שהמצב הבטחוני בארץ מתערער, ניכרת השפעה על עולם המסעדנות, ובפרט על המסעדות הערביות. המסעדות הללו, שבימים כתיקונם מאכילות קהל ישראלי רב, ללא הבדלי גזע, בעיקר בסופי שבוע ובחגים, נותרות בימים אלו כמעט ריקות מאדם. הקהל היהודי מדיר את רגליו מיפו, מכפרים ערביים, מסעדות בערים מעורבות וברשתות החברתיות אנחנו נתקלים בכל פעם מחדש בקריאות לחרמות על מסעדות אלו. בניגוד לפעמים קודמות בהן שמענו מסעדנים מיואשים, הפעם הם מסרבים להתייאש, אומרים שמדובר בתקופה קשה עבור כולם, ואולי גם הם כבר יודעים שמדובר בעניין של זמן, שכשהמצב יירגע, הלקוחות יחזרו.
"יש היחלשות בקצב העבודה, אבל אני לא חושב שזה רק ביפו, אמר אתמול האני אבו חסן, בן משפחת אבו חסן, אחת החומוסיות האהובות ביותר בתל אביב. "זה משהו שמורגש כרגע בכל הענף, אנשים ממעטים לצאת מהבית בימים כאלו". האני לא מודאג מפגיעה כלכלית, אבל מספר שהם נפגעים מאוד ברמה האישית. "אני יותר מודאג ממה שקורה בפייסבוק, הדברים הקיצוניים שנכתבים שם פוגעים בנו אישית. אומרים דברים שאנחנו לא אמרנו, כותבים דברים כאילו בשמנו. אנחנו מאמינים בדו קיום, בשיוויון, אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה, אנחנו עסק כלכלי".
חוסאם עבאס, בעל מסעדות אלבאבור באום אל פאחם, יקנעם ועכו, אשר סיפר לא פעם על ההשפעה של מלחמות ואינתיפאדות על עסקי המשפחה לא ממהר לקבוע כי הירידה בכמות הלקוחות בימים האחרונים קשורה דווקא לזהותם. "בטח שהמצב משפיע, אנחנו חלק ממדינת ישראל וזה משפיע על כולם. כשהרחוב מדמם כולם זזים הצידה, לאף אחד אין חשק להתעסק באוכל".
אז אתה לא מרגיש שהקהל היהודי תופס מרחק בתקופה כזאת?
"תלוי איפה, באום אל פאחם באמת העבודה יורדת, אבל בסניף ביקנעם אנחנו לא מרגישים פגיעה, וגם בעכו יש עבודה בסופי שבוע. זאת תקופה קשה לכולם, לא קל, כל אחד מפחד על עצמו ועל ילדיו. אנחנו חלק ממדינת ישראל, כואבים כמו כולם".
עומר עילוואן, בעל מסעדת עלה גפן החדשה יותר והמדוברת, תולה גם הוא את הירידה בהיקף העבודה במצב הרוח הלאומי. "אנחנו נמצאים במתחם מסחרי, לא באמצע כפר, אז פחות מרגישים את זה. אבל באופן כללי, אנשים פחות יוצאים, פחות מבלים, לא חושב שזה קשור אישית אלינו".
"אני לא מתעסק בגזענות, זה לא מעניין אותי" אומר עילוואן, "אצלנו בעסק מאמינים בדו קיום, עובדים כאן מוסלמים יחד עם יהודים, נוצרים ודרוזים. אנחנו לא מדברים על פוליטיקה בכלל, אין כאן דיון כזה. אנחנו שומרים על אופטימיות ומתפללים לשלום".
גם וואליד אבולעפיה, בעל רשת אבולעפיה היפואית, מבקש לסיים עם דברים אופטימיים, "יפו היא סמל לדו קיום, כבר 4000 שנה, היא סמל שאפשר לחיות ביחד. היה קומץ שזרק אבנים, אבל זה לא ישנה כלום, מכאן יבוא השלום, אנחנו מאמינים בשלום ונחיה ביחד".