פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלי כתובת: "שר האוצר מתעלם ממצוקתם של המסעדנים"

      ענף המסעדנות בישראל שרוי במשבר מתמשך בשנים האחרונות. בשבוע הבא צפוייה השבתה מלאה של רוב המסעדות בירושלים. גם בנצרת, טבריה ואילת, המצב מדאיג וההתאגדות של כולם נראית כבלתי אפשרית

      מלצר מגיש בירה וקפה (ShutterStock , Bartosz Ostrowski)
      מלצר. ענף המסעדנות במצוקה (ספק : ShutterStock)

      אינתיפדת הסכינים מאיימת על המשך קיומם של אלפי מסעדות, בתי קפה וברים. בשבוע הבא צפוייה השבתה מלאה של רוב המסעדות בירושלים. נצרת וטבריה, כמו עיר הבירה, עומדות במרכז המשבר עם ירידה של בין 50%-80% בהכנסות בהשוואה לחודש אוקטובר 2014 (בערים אחרות מדובר על 15% בממוצע). מנהיגי האיגודים הגדולים בענף - מלצרים ומסעדנים, לא משתפים פעולה ביניהם בגיבוש דרכי חילוץ וגרוע מכך - נוצר נתק במגעים בין משרד האוצר למסעדנים.

      ענף המסעדנות בישראל שרוי במשבר מתמשך ומעמיק ב-3 השנים האחרונות; הלחימה בעזה, המחסור בידיים עובדות ומגבלות העסקת עובדים זרים, חוסר יכולתו להתאגד בצורה מסיבית ככוח פוליטי או במסגרת ההסתדרות, היטלי מס הזויים וחסרי פרופרציה - אלו רק חלק קטן מהסיבות למשבר. משרד האוצר מסרב לארגן תכנית סיוע וחילוץ כלכלי למסעדנים ככלל ובפרט בירושלים בנימוקים של חוסר תוחלת ואופק כלכלי למהלך. אותם עסקים ועובדיהם ששרדו את שנות הבצורת העסקית של פרוייקט הקמת הרכבת הקלה בעיר הבירה, סבבי הלחימה הקודמים והנוכחיים הגיעו כעת לסף ייאוש.

      שי ברמן (ראובן קסטרו)
      שי ברמן: "לא קיבלנו תשובות מכחלון" (צילום: רובי קסטרו)

      משרד האוצר מבקש לראות אופק כלכלי

      שר האוצר משה כחלון קיים בתחילת השבוע פגישה אינטימית עם אלי לוי, יו"ר וועד הסוחרים העירוני ולילי בן שלום ממסעדת ראצ'ה, שניים מנציגי המסעדנים בירושלים במטרה לקדם פיתרון מוסכם לעזרה. בתום השיחה, כך מספרת לילי, הייתה תחושה טובה. "כחלון אמר שיעביר את הפרטים למנהליו הבכירים של המשרד ונקבעה לנו פגישת חירום יומיים אחר כך בה נידרשנו להציג את נתוני האיגוד על קריסת הענף בעיר". אותה פגישה שנייה שנערכה בנוכחות ח"כ אראל מרגלית מהמחנה הציוני ושירה גרינברג, סגנית ראש אגף התקציבים באוצר היה מבזה לטענתו של שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדנים. "לא קיבלנו תשובות וגם לא פתרונות", הוא אומר.

      וועדות הפנים והכלכלה של הכנסת שומעות את הטענות שלכם, פחות או יותר סביב אותן סוגיות משנת 2012 לפחות. איך אתה מסביר את חוסר נכונותם של משרדי הממשלה לסייע באופן שוטף ובמיוחד עכשיו בעיתות חירום?

      "המסעדות בירושלים הן לא בתי מלון, שקיבלו 50% הנחה בארנונה במהלך מבצע צוק איתן", הוא אומר בהתרסה. "התיירים במלונות גם פטורים מתשלום מע"מ, אך כאשר הם חוצים את הכביש למסעדה ממול - הם יצטרכו לשלם מע"מ. זו אפליה של חזק מול חלש. המסעדות בירושלים לא יושבות בקו החזית בעוטף עזה ואינן זכאיות להטבות מס או מענקים. הן גם לא חקלאים שיכולים להתאגד בצורה משמעותית יותר ולהפחית מיסוי בגובה 20% על העסקת עובדים זרים. תהליך ההדרדרות הגיע לשיא במהלך מבצע צוק איתן ועכשיו אנחנו על פי תהום. הוגשה בקשה לחבילת הטבות מיוחדת על רקע בטחוני, כי קו החזית השתנה ולא באשמתנו, מעוטף עזה לעיר הבירה - אבל לא בעיני מקבלי ההחלטות".

      השר כחלון חרט על דגלו את העזרה לעסקים הקטנים והבינוניים, בסדרת הצהרות וגם במצעה הכתוב של מפלגתו. על רקע הדברים, מהי התרשומתך לגבי מידת נכונותו לסייע לכם?

      "שר האוצר מתעלם ממצוקת המסעדנים. אנחנו נערכים למאבק מולו ומול הממשלה, וכבר בימים הקרובים נחריף צעדים עם השבתות והפגנות - אולי גם מרד מיסים של עסקים בירושלים. אין צורך בפגישה נוספת עם נציגי האוצר - היא מיותרת. עמדת האוצר כפי שהוצגה בפנינו היא שלא עוזרים לעסקים בקריסה. הם עוזרים לעסקים שיש להם תוחלת לטווח ארוך, נכסים אסטרטגיים, אופק כלכלי. כך נאמר לנו בתום הפגישה. הסברנו והראנו להם שזה לא עומד במבחן המציאות, כי בצוק איתן כן ניתנו פיצויים לעסקים באזור עוטף עזה ולנו לא. האפליה נגדנו היא בוטה. לפני כמה שבועות, בעיצומו של הפסטיבל התקשורתי סביב נושא מחירי העגבניות, כחלון הודיע כי מס המעסיקים על עובדים זרים בענפי החקלאות יבוטל בתחילת 2016. למה אנחנו שונים? יהודים וערבים ישראלים לא עובדים בשטיפת כלים - אנחנו חייבים עובדים זרים".

      אלון לי גרין ומלצרים (ראובן קסטרו)
      אלון יל גרין "פה זה לא מאסטר שף" (צילום: רובי קסטרו)

      פה זה לא מאסטר שף

      איגוד המסעדנים והברים מייצג רק 700 בתי עסק - 500 מסעדות ובתי קפה ו200 ברים. 45% מתוכם מאזור ת"א. הוא לא מייצג מלונות וגם לא את רוב עובדי הענף, המלצרים. באופן תיאורטי, בייצוג כולל ומאוחד של 165-170 אלף עובדים בענף, יוולד כוח פוליטי חדש בישראל, חסר תקדים כמעט בעוצמתו. במבחן המציאות, הדברים רחוקים שנות אור. כאשר אני מפנה את סוגיית איחוד הכוחות בין איגודי מלצרים ולמסעדנים מול ההסתדרות כגוף מייצג, אין חולקים על הצורך מכאן ומשם. אולם בפועל, דבר לא מתקיים. מנהיגי המלצרים ממקדים את פעילותם בחודשים האחרונים סביב הצעת חוק חדשה שתסדיר את עניין תלושי השכר והטיפים בענף המלצרות ואילו המסעדנים עולים ויורדים מבניין הכנסת ללא תכלית ברוב המקרים, כאשר הם נתקלים פעם אחר פעם בחומות של אדישות.

      הפעיל החברתי - פוליטי אלון לי גרין ויונתן חסידים מארגון 'מלצרים עם כבוד' פעלו ב3 השנים האחרונות לגיבושה של הצעת 'חוק המלצרים', כפי שהוגשה לאחרונה על ידי ח"כ דב חנין. אותה הצעה, שאמורה הייתה להיות מלווה בקמפיין תקשורתי גדול, עוד לא הוגשה להצבעה טרומית. המצב הבטחוני הרעוע וקריסת המסעדות דחו את קידומה. בבסיס ההצעה, ניתוק מלא בין הנפקת תלושי שכר חוקיים לכל מלצר, ובין הטיפים שניתנים לו. אין תלוש נאמן לחוק שכר מינימום ושאר חוקי עבודה - אין מלצר. הטיפים הם הטבה נפרדת שלמסעדן אין שום זכות לנגוס בה. בתמורה למצב החדש, אותה הצעה מנסחת סדרת הטבות במס למסעדות בשנים הראשונות, במטרה לאזן במעט את הפגיעה האפשרית במחזור.

      אלון לי גרין ומלצרים (ראובן קסטרו)
      מישהו צריך לשלם על התאגדות ואין גב כלכלי למלצרים (צילום: רובי קסטרו)

      מלצרות היא לא עבודה זמנית ורוב המלצרים הם בני מיעוטים

      טיוטת ההצעה נדחית נכון לשעה זו על ידי ברמן וחבריו לאיגוד, ומכאן שגם אם תצלח את מבחן ההצבעות בכנסת, שפים ומסעדנים לא ששים לקבלה במתכונתה הנוכחית. "זו הצעה רעה מאוד שתקבע את המלצרות כעבודה בשכר מינימום", אומר ברמן. "מסעדה שלא מנפיקה תלושי שכר חוקיים למלצרים, היא מקום עברייני. יחד עם זאת, ההצעה שלהם מדברת על הכללת הטיפ בחשבון הלקוח, חשבון שממנו יש להפחית בסופו של דבר מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. יקחו למלצרים חצי מהכסף והם יתקבעו על שכר מינימום". למרות המחלוקת בין הצדדים, הנתונים שנאספו על אלון ויונתן לשם הגשת הטיוטא, חושפים נתונים מרתקים לקווי דמותו של המלצר הישראלי החדש. עבודת המלצרות שנחשבה לאורך השנים עבודה זמנית - הופכת זמנית פחות ופחות. למרות זאת, הם אינם מאוגדים תחת קורת גג אחת בהסתדרות או גופים אחרים. כ-100,000 מלצרים עובדים בממוצע שנתיים במקום עבודה אחד ורובם נשארים עד חמש שנים בתחום על פי נתוני הסקר שערך ארגון 'מלצרים עם כבוד'.

      כיצד השפיעה ההסלמה הביטחונית על קידומה של הצעת החוק והאם ישנה אופציה לשת"פ עם איגוד המסעדנים בנושא?

      יונתן: "מסעדה גדולה שנסגרת כמוה כמפעל שנסגר ומגיעה לה כל העזרה מהמדינה להגדלת נפח העסקים. אנחנו לא רוצים לפגוע בבעלי עסקים ולכן גם לא נעשה שיימינג לבעלי עסקים שלא משלמים משכורות. אנחנו מודעים למשבר בענף ויודעים כי ככל שיהיו יותר מסעדות אז יפוטרו פחות מלצרים. לא ניסינו מהלך משותף עם המסעדנים כי כל הזמן היו התנגדויות מצידם לשיתוף פעולה"

      אלון: "בשטח, המילה קריסה של ענף המסעדנות קצת גדולה מדי. בירושלים יש מצב של בלבול וחוסר אונים משום שהרוב המוחלט של העובדים - מסעדנים וגם מלצרים, אינם מאוגדים ולא יכולים לדבר על מצוקתם מול המעסיק. המצב הנוכחי חושף את חולשת נושא השלמות השכר במלוא חומרתו. המסעדות הגדולות הרי מתחייבות להשלמת שכר על פי טיפים ועכשיו עוברים ימים שלמים שבהם מלצרים יושבים במסעדות חסרי מעש וללא הכנסות משלימות במסעדה. על רקע המצב, אין כל ביטחון תעסוקתי. לרוב המלצרים אין חוזה כתוב. אין לך משכורת קבועה של 5-6 בחודש. אתה תלוי לגמרי בלקוחות. ברגע שהעסקים נחלשים, הם שומרים לעצמם את הזכות לשחרר או לפטר מלצרים בלי אופק תעסוקתי או זכויות".

      איגוד המסעדות איגד 700 מסעדות עד כה מתוך 9000. אצלכם המצב גרוע עוד יותר - המלצרים חסרי איגוד בכלל. מדוע מדובר במשימה כל כך קשה לביצוע?

      יונתן: "מדובר בעובדים צעירים, עובדים זמניים כביכול. אבל הם לא בעניין של התאגדויות. עבורנו, כגוף מארגן, המשמעות של מהלך התאגדות הוא עבודה סיזיפית של התרוצצות בשטח בין כל המקומות והחתמה פיזית של כל מלצר ומלצר. מישהו צריך לשלם על זה וכרגע אין לנו גב כלכלי לנושא. ישנם מלצרים מאוגדים, בעיקר בבתי מלון. הם הקצה העליון של הסקאלה, בצד השני למטה למטה, כל אותם מלצרים באולמות האירועים. הם עובדים הכי קשה, מרוויחים הכי מעט, בלי זכויות ותלוש ולגבי הטיפים – כסף קטן.

      אלון: "בסופו של דבר, הדבר הנחוץ ביותר הוא להתאגד. גם לחבר בין איגודים. במהלך הניסיון שלי מול ההסתדרות הבנתי את הקושי הפרוצדורלי הרב בייצוג עובדים זמניים. ברמה מסויימת זה אפשרי כי לאורך השנים הוקמו לא מעט וועדי עובדים של מלצרים בענף המזון, בעיקר ברשתות המזון ובתי הקפה. אני הקמתי באופן אישי 5-6 כאלה. כדי למנף את העניין למהלך כולל, צריך כוח מאוד רציני".

      הסכם בין האוצר להסתדרות: "נקלוט עשרות אלפי עובדי קבלן בשנה הקרובה" (צילום מסך)
      משה כחלון. ממשרד האוצר סירבו להגיב (צילום מסך)

      תכנית השלום האמיתית מתחילה בעבודת המטבח

      הנפגעים הכלכליים העיקרים מגל ההסלמה הנוכחי הם עובדים ובעלי עסקים ערבים. רף החרדה ההדדי בין יהודים לערבים עולה ללא הרף, ובהכרעת הויכוח -מי מבין הסובלים סובל יותר, העובדים הערבים או היהודים, התשובה ברורה. סוהיל דיאב מנצרת, יו"ר אגף קידום שיוויון בהסתדרות ויו"ר סיעת חד"ש מציג פילוח דמוגרפי משלו לענף המלצרות.

      "הרוב המכריע של המלצרים הם צעירים וצעירות, חלק גדול מהם משכבות מוחלשות, מערים מוכות עוני ואבטלה. חלקם סטודנטים או ממש לפני תחילת הלימודים", הוא מספר. "70%מבתי העסק בענף מעסיקים 1-5 מלצרים ו30% האחרים בין 5-15. הפיזור הגאוגרפי של המלצרים הופך את משימת ההתאגדות לכמעט בלתי אפשרית. במצב הנוכחי, היכולת להתאגד היא רק על בסיס מקום העבודה ולא על פי שטח גאוגרפי או רשות מקומית".

      כיצד משפיעה המציאות הבטחונית על הבטחון התעסוקתי של העובדים בענף המסעדנות ומהי האפשרות להתאגדות?

      "אווירה בטחונית מתוחה יוצרת אווירה של חוסר נוחות בקרב בליינים וזה משפיע בראש ובראשונה על ענף המסעדנות. בשנים האחרונות הענף הוכה מכות אנושות ללא הרף. עמוד ענן, צוק איתן ואינתיפאדת הסכינים הנוכחית. בין לבין, בעיקר במקומות החיכוך בין יהודים לערבים, היו התנגשויות בלתי פוסקות בקונסטלציות שונות. נוצר צורך דחוף בשינוי חקיקה ויכולת התאגדות על פי חלוקה גאוגרפית ולא על פי עסק בודד. מקום עבודה שמחתים שליש מהעובדים על התאגדות, מקנה להסתדרות את האפשרות להיות הגוף המייצג. אם ניקח את נצרת כדוגמא, עיר שבה עובדים כ1,500 מלצרים, הרי שהדבר אפשרי רק במידה וישונה החוק ויוחתמו 500 מלצרים על טופסי ההתאגדות".

      אם היינו מאגדים מחר בבוקר את כל המלצרים על פי שיוכם העירוני - מי היו הפציינטים הדחופים ביותר לטיפול?

      "המקומות הקשים ביותר על פי חומרת הפניות להסתדרות הם נצרת, ירושלים, טבריה ואילת. באותו עניין, לאחרונה גילינו כי מדי יום נכנסים לאילת 400 עובדים ירדנים לעבודה בענף המסעדנות, וטרם הצלחנו לפצח את נסיבות התופעה. איפה שיש שילוב בין תיירות חוץ של צליינים ותיירות פנים של יהודים וערבים. התיירות הצליינית בדעיכה איטית אמנם, אבל תיירות הפנים התרסקה לרסיסים".

      ענף המסעדנות מהווה בעיניך סוג של תקווה לדו קיום בין יהודים לערבים? הרי מדובר ברוב המקרים בעסקים מעורבים מבחינת הרכב דמוגרפי

      ". אנחנו יודעים ש78% מהעובדים הערבים לא מתלוננים על הרעה בתנאי ההעסקה במקום העבודה מחשש שיפוטרו. מסעדנות ישראלית זה ענף שלא יכול להיות חד לאומי. הוא חייב להיות מנוהל בכל הפרמטרים בראייה הוליסטית, יש חוט מקשר בין כל המיעוטים והדתות בענף הזה. ממש כמו ענף הבנייה. חובה על המדינה לשמר ולהעצים מקומות עבודה מעורבים מפני שלעולם האווירה בהם, בין יהודים לערבים, תהיה טובה מהאווירה ברחוב. המצב בשטח לא טוב, המלצרים הערבים מדווחים לנו על מעבר מתשלומים סדורים או על פי תלושים - לשכר שמבוסס כולו על טיפים. יחסי עבודה קשים יותר בין מעסיקים לעובדים. בכל תקופה כזאת הלחץ שמופעל על בעל הבית בסופו של דבר מתפרק בצורה כזו או אחרת על ראשו של העובד".

      על רקע הצטמצמות הענף בחודשים האחרונים, נוצרה תחרות קשה יותר על כל מקום עבודה איכותי בענף. מלצרים, כמו עובדים מוחלשים אחרים מפחדים להתלונן על פגיעה בזכויותיהם מחשש למקום העבודה. מסעדנים לעומת זאת, כלואים בין הרצון לייצר תדמית זוהרת ומלאכותית של "עסקים כרגיל" ובין המצוקה הכלכלית הקשה שמאיימת לזרוק רבים מהם הרחק מתחת לקו העוני.

      ממשרד האוצר סירבו להגיב לדברים.