פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אבי אפרתי מתמוגג מהיינות הלבנים של ספרה

      למרות שהרבה יותר קל לגדל זנים אדומים בארץ, יקב הבוטיק ספרה בעמק האלה מייצר אך ורק יינות לבנים, תופעה נדירה למדי אפילו בקנה מידה עולמי. אבי אפרתי לגם והתרשם לטובה

      השבוע בטעימה היינות הלבנים של יקב הבוטיק ספרה (Sphera) מגבעת ישעיהו שבעמק האלה. ספרה הוא יקב יוצא דופן, שלא לומר נדיר. בעליו, היינן המוערך דורון רב הון, מייצר בו מאז נפתח (2014 הוא הבציר השלישי עד כה) יינות לבנים בלבד. מעטים היקבים בעולם כולו המייצרים לבנים בלבד. קשה שלא להתפעל, ואף להוריד את הכובע, כשחושבים על זה. התנאים בישראל טובים בהרבה לגידול יינות אדומים. לזנים הלבנים הרבה יותר קשה כאן. זו אחת הסיבות לפערים הגדולים בין איכות האדומים לזו של הלבנים בארץ.

      ספרה מייצרים מעט – 16,000-17,000 בקבוקים בשנה. יש יקבי בוטיק שמייצרים עוד פחות מזה. לא חסרים כאלו שמייצרים הרבה יותר. ברקנאטי, לשם השוואה, מייצרים כמיליון. בכרמל כ- 15 מיליון. רוב יינות ספרה נשאבים ביסודיות למסעדות נחשבות, מאלו הממעטות להחזיק יינות מקומיים, אבל אפשר בהחלט למצוא אותם גם בחנויות וביקב (054-5905727).

      רב הון הוא יינן של "העולם הישן" – כזה שמקדש את הטרואר והזניות, קרי ממעט בהתערבות מניפולטיבית לעיצוב טעם היין, ולהפיכתו למוחצן. בהקשר זה מעניין ביותר לעקוב אחר התפתחות אופי היינות שלו לאורך שלוש שנות הבציר. היינות שיצאו בשנה שעברה (בציר 2013) היו ארומטיים בהרבה מאלו של הבציר שקדם להם. יינות 2014 שקטים וסולידיים יותר. בזניים מביניהם בולטת מאד הזניות, קרי יש נוכחות מוחשית למאפייני הזן. אלו יינות צחים, שייתכן שלוגמים לא מנוסים יחושו שחסרה בהם נוכחות. לוגמים שיודעים להעריך מתינות ואיפוק, ייהנו מהם מאד. טעמתי גם את "ספרה, ווייט סיגניצ'ר 2012" ו"ספרה, ווייט סיגניצ'ר 2014", שעודו מתיישן בבקבוק וייצא בהמשך השנה. הבדלי הדגשים, הנובעים, כאמור, מנוכחות הטבע יותר מאופן העשייה הייננית, נכחו בבירור גם בהם. לאוהבי לבנים שטרם נחשפו, יותר שווה לשים לב ליקב ספרה.

      1. ספרה, ווייט קונספטס, שרדונה 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה מגבעת ישעיהו מגפנים בנות 14-20 שנה. שבעה חודשי התיישנות, 60% במיכלי נירוסטה ו-40% בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב. באף פרי לבן והדרים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 99 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.

      דבר המבקר: שרדונה שהאיכות הבולטת בו היא פירותיות חפה ממתיקות. לצידה יש ניקיון ודיוק רבים ביין הזה והם מלווים בחומציות טובה. יין שמעביר מידה של שקט, עם אפס חנופה ומייצג ביטוי נאה של שרדונה מאיזור גידול חם (להבדיל משרדונה של בורגון).

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בחמש מילים: שרדונה ישראלי מאד לא ישראלי.

      2. ספרה, ווייט קונספטס, סוביניון בלאן, 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סוביניון בלאן מכפר שמאי מגפנים בנות 24 שנים. שבעה חודשי התיישנות במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. אף מינרלי. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 99 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים, אויסטרים.

      דבר המבקר: מבנה ברור וטוב, חדות, דיוק, נימה מינרלית, מתינות ואיפוק. סוביניון בלאן מקומי איכותי, שיש בו מידה של שקט ודגשי זניות ברורים. יין טוב.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בארבע מילים: סוביניון בלאן מדויק וראוי.

      3. ווייט קונספטס, ריזלינג, 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ריזלינג מגבעת ישעיהו. שבעה חודשי התיישנות (90% מיכלי נירוסטה, 10% חביות עץ אלון צרפתי). צבע זהוב. באף הדרים, פרי לבן ונימה מינרלית. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 99 שקלים

      הכי מתאים ל: דגים, בשרים לבנים.

      דבר המבקר: יין שבולטות בו חומציות טובה, מינרליות, פטרוליות ומידה רבה של דיוק. זה ריזלינג שמפגין נאמנות אמיתית לזניות, במגבלות הידועות של הקרקע המקומית כמובן. יין מאופק ואיכותי מאד.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בשבע מילים: ריזלינג מהסוג שלא מוצאים כאן בכל יום.

      4. ספרה, ווייט קונספטס, פירסט פייג' 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% פינו גרי, 40% ריזלינג ו-10% סמיון מגבעת ישעיהו, הרי יהודה ועמק איילון. שבעה חודשי התיישנות (מחצית מהיין במיכלי נירוסטה ומחציתו בחביות עץ אלון צרפתי). צבע זהוב. באף פרי לבן, הדרים ופרי טרופי. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 99 שקלים

      הכי מתאים ל: עוף, פסטות, דגים ופירות ים.

      דבר המבקר: בלנד אלזסי במהותו (פינו גרי וריזלינג) עם נגיעת בורדו (סמיון הוא הזן הלבן של בורדו). נעים לחוש בחיך את הנוכחות של כל אחד מהזנים: הפרי השופע (אף אם לא מתוק) של הפינו גרי, הנגיעה המינרלית החד של הריזלינג בתוספת מידה של עשבוניות ירקרקה ונעימה מהסמיון. כל אלו נוכחים בבלנד הזה, שאמנם אינו יומרני ויש מי שיחושו שהוא מעט קצר, אבל יש בו נעימות הרמונית מאד.

      תמורה לכסף: 2.5/5

      בארבע מילים: בלנד קליל, נעים והרמוני.

      5. ספרה, ווייט סיגניצ'ר 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 65% שרדונה ו-35% סמיון מעמק איילון וכפר שמאי. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב. באף פרי לבן, הדרים, עשבוניות. גוף מלא. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 140 שקלים.

      הכי מתאים ל: מנות דגים ופירות ים מושקעות.

      דבר המבקר: פרי מצוין, עשבוניות ברורה, עומק שמספק העץ לצד מתינות חד משמעית, שמקורה בשימוש המאופק והנבון בעץ. לבן משמעותי שנמצא רק בתחילת דרכו. יותר ממומלץ להניח לו לשנתיים-שלוש לפחות. פוטנציאל ההתיישנות שלו, לפחות לטווח בינוני, חד משמעי. ברור שממתין בבקבוק יין מוצלח במיוחד.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. בעוד שנתיים תהיה נהדרת).

      בשמונה מילים: בלנד לבן מוצלח שהזמן רק יבליט את איכויותיו.