פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לבנים ואדומים מעמק הלואר

      בטעימה השבועית אבי אפרתי נהנה מיינות סומור, סאנסר וקרמאן דה לואר, של דומאן לנגלואה-שאטו

      כוס יין לבן (ShutterStock)
      מצאנו את השאבלי החדש? (צילום: SHUTTERTSOCK)

      השבוע בטעימה יינות יקב לנגלואה-שאטו (Langlois-Chateau) מסומור בצרפת. היקב, האוחז בכרמים באזורים נוספים מעבר לסומור, מייצר יינות סומור לבנים ואדומים, שומור-שמפיני, סאנסר וקרמאן דה לואר. זני הענבים שנכחו בטעימה הזו הם, לפיכך: קודם כל שנין בלאן וקברנה פרנק וגם סוביניון בלאן. היקב שהוקם ב-1885 נמצא החל מ-1973 בבעלות בית השמפניה בולינג'ר.

      הטעימה חושפת כמה וכמה יינות ראויים במיוחד, בתמחור מתון, בכמה קטגוריות מחיר. מצטייני הטעימה הם "קרמאן דה לואר, ברוט רזרב 2012" – מבעבע מצוין, שלוקח בקלות את רוב המתחרים גם בקטגוריית מחיר גבוהה משלו; "לנגלואה-שאטו, סומור לבן גפנים בוגרות 2009", שמספק המון יין על בסיס שנין בלאן, ב-138 שקלים; ו"לנגלואה-שאטו, סומור-שמפיני, גפנים בוגרות 2013" – קברנה פרנק מקסים ויין סטייקים מצוין. גם האחרים ראויים, כל אחד מהם בתחומו.
      זו הייתה טעימה שמעוררת חשק גדול להרבה יותר שנין בלאן כאן; וגם לסאנסר. האם לאחר האסון האקלימי שפקדה את שאבלי, שבעקבותיה נקבל בשנים הקרובות פחות יינות שאבלי ובמחיר יקר בהרבה, יתפסו יינות סאנסר את מקום שאבלי? לא מופרך כלל להניח שכך.

      לחיים!

      1. דומאן לנגלואה-שאטו, סומור לבן 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 100% שנין בלאן מכרמים סמוך לברון וסן פלוראן, בסאומור. הענבים מכל אחת מהחלקות השונות תססו בנפרד והתיישנו מספר חודשים על משקעיהם, חלקם בחביות. צבע זהוב. באף הדרים ופרי אקזוטי. גוף קל-בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 75 שקלים

      הכי מתאים ל: דגים, ראשונות, עוף.

      דבר המבקר: פירותי מאד, נעים מאד, יובש לא רע בכלל ורמת דיוק מפתיעה ביותר ליין פתיחה בסיסי.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      ב-11 מילים: הלוואי שהיה כאן יין ישראלי שמפגין איכויות כאלו, ברמת מחיר כזו.

      2. דומאן לנגלואה-שאטו, סומור אדום 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה פרנק מסומור. הענבים מכל אחת מהחלקות תססו בנפרד והתיישנו יחדיו מספר חודשים במיכלים ללא עץ. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום. גוף קל. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 75 שקלים.

      הכי מתאים ל: עוף, כריכי בשר.

      דבר המבקר: קל מאד, עולץ, פירותי, כפרי, חמיצות טובה. יין כייפי שניתן בנקל ללגום גם בקיץ, עם כריך בשר טוב או סתם מנת עוף.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בארבע מילים: אדום קל, בסיסי וכייפי.

      3. דומאן לנגלואה-שאטו, ל'אקסטרה קרמאן דה לואר NV

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש מבעבע על בסיס 60% שנין בלאן ו-40% שרדונה. תסיסה ראשונה במיכלים ושנייה בבקבוקים בשיטה מסורתית. 12 חודשי יישון על המשקעים. צבע זהוב. באף פרי לבן והדרים. גוף קל-בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 80 שקלים.

      הכי מתאים ל: אפריטיף. ראשונות צמחוניות או מן הים.

      דבר המבקר: מבעבע סימפטי, חסר יומרה אך נעים מאד, עם פרי טוב ואיזון טוב.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בחמש מילים: קרמאן דה לואר, גרסת הבסיס.

      4. דומאן לנגלואה-שאטו, קרמאן דה לואר ברוט רזרב 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: מבעבע לבן יבש על בסיס 60% שנין בלאן, 20% שרדונה ו-20% קברנה פרנק. הענבים מגיעים מכרמים בשישה סוגי קרקע שונים. התסיסיה מתבצעת לפי החלוקה לזנים ולחלקות. לאחריה נבחרים היינות לבלנד. תסיסה שנייה בבקבוקים והתיישנות בת 36 חודשים בבקבוקים, במרתפי היקב. צבע זהוב. באף פרי לבן ופרחים. גוף בינוני-מלא. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 12.5% כוהל בנפח.

      הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, בשרים לבנים ואפילו בשר עגל.
      דבר המבקר: "קרמאן" יוצא מן הכלל שיש בו פרי מצוין, חמיצות תומכת מקסימה, מגע שמרים, בעבוע עדין ושפע איכויות ואופי. במיטבה, קטגוריית "קרמאן" היא הלהיט החבוי בין המבעבעים הפשוטים לאלו הגבוהים, משמפיין או מיצרנים עצמאיים יוקרתיים, ה"קרמאן דה לואר" הזה מספק תמורה יוצאת דופן לקצת למעלה ממאה שקל.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      בארבע מילים: קרמאן דה לואר במיטבו.

      5. דומאן לנגלואה-שאטו, סאנסר, שאטו פונטאן אודון 2014

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס סוביניון בלאן משאטו פונטאן אודון, סמוך לז'ם, בסאנסר. היינות מתתי החלקות השונות תססו בנפרד, תוך הפרדה בין גפנים צעירות לבוגרות. התיישנות בת חצי שנה על המשקעים, במיכלים. צבע זהוב. באף פרי לבן, הדרים ופרי טרופי. גוף בינוני-מלא. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 129 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים, מולים, אויסטרים, גבינות עשירות.

      דבר המבקר: פרי מרוכז מאד, כמעט דחוס לצד איפוק ומתינות. וכמו בסאנסר טוב: חדות, דיוק, ניקיון, מינרליות. אחלה יין. למבינים.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בשלוש מילים: סאנסר - השאבלי הבא?

      6. דומאן לנגלואה-שאטו, סומור לבן גפנים בוגרות 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שנין בלאן מחלקה קרוה לסן פלוראן, בסומור, מגפנים בנות למעלה מ-35. 9-12 חודשי התיישנות בחביות עץ מבורגון (20% מהן חדשות). צבע זהוב מעט ירקרק. באף פרי לבן ואקזוטי. גוף בינוני-מלא. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 138 שקלים

      הכי מתאים ל: צדפות, דגים, פירות ים.

      דבר המבקר: איזה שנין נהדר. חד, מדויק, מינרלי מאד, מורכב ועתיר ניואנסים, נקי להפליא, גסטרונומי ביותר. לבן יבש באיכויות גבוהות מאד, בתמחור מתון יחסית. פוטנציאל התיישנות בן 6-8 שנים לפחות בתנאים ראויים. הגיע הזמן שנתחיל לעשות יותר מקום לשנין בלאן (או כפי שמבטאים זאת בצרפתית: שנאן בלאן). עונג.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      בשתי מילים: זמן השנאן.

      7. דומאן לנגלואה-שאטו, סומור-שמפיני גפנים בוגרות 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין אדום על בסיס 100% קברנה פרנק מארבע חלקות ובהן גפנים בנות למעלה משלושים. היינות מהחלקות השונות תססו בנפרד במיכלים ולאחר מכן התיישנו 8-12 חודשים יחדיו בחביות עץ אלון צרפתי בנות 500 ליטר (30% מהן חדשות). צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ומעט ירקרקות. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.

      כמה? 138 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      דבר המבקר: פרי מרוכז מאד, טוב מאד, נוכח מאד. ניכר כי השימוש בעץ כאן היה מתון, מושכל, מינימליסטי. זה מעניק ליין מתינות, איפוק ורכות, ביחד עם שפע פרי נעים, לא פולשני. מקדם גסטרונומיות גבוה מאד. חמיצות כייפית. יין שמגניב לגמרי ללגום לצד סטייק טוב. אפילו בקיץ.

      בשתי מילים: בשבחי האיפוק.