וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

החדשים של רמת הגולן והרי גליל

16.11.2016 / 16:43

אבי אפרתי בוחן את היינות החדשים של יקבי רמת הגולן והרי גליל ומוצא שהפוטנציאל שלהם גדול, ועל כן מסקרן יהיה לטעום אותם בעוד מספר שנים

1. רמת הגולן, ירדן, קברנה סוביניון 2013/מערכת וואלה!, צילום מסך

1. רמת הגולן, ירדן, קברנה סוביניון 2013

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי קברנה סוביניון מרמת הגולן והגליל העליון. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות., 40% מהן חדשות. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום בשל, קרמל, טבק, וניל ותבלינים נוספים. גוף מלא 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 125 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים.

דבר המבקר: קברנה סוביניון-ירדן הוא ללא ספק מהיינות הגנריים של ישראל, ממעצביו ומגדיריו של הטעם המקומי, לטוב ולרע. זהו הבציר ה-30 של היין הזה. מחפשים את המיינסטרים, את שלמה ארצי או שמא אייל גולן של האדומים בישראל? הנה היין. פירותי מאד, עגלגל, מלוטש ומהוקצע, נגיש במיוחד, מתקתק כבר באף. זה לא נורא מעניין ולא נורא אנין אבל הנוסחה הזאת רצה כבר שנים רבות בהצלחה רבה ואין סיבה שתשתנה.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

בארבע מילים: סוס מנצח לא מחליפים.

2. רמת הגולן, ירדן, כרם יונתן, מרלו 2013

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי מרלו מכרם יחידני יונתן ברמת הגולן. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ופרי שחור עז, שוקולד. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

כמה? 150 שקלים.

הכי מתאים ל: תבשילי קדירה ארומטיים.

דבר המבקר: לא "ירדן, מרלו" הטיפוסי שכולם מכירים. הרבה יותר עוצמתי וקשוח. סיבה חלקית לכך קשורה בכך שהוא עדיין סגור, כמעט מאוגרף. ברור שאין סיבה לפתוח אותו כעת ושווה להמתין לפחות שלוש שנים. מעבר לכך, יש כאן, ככל הנראה, החלטה ייננית ברורה לבנות יינות עם אופי ספציפי יותר בהשוואה ליינות "רמה"ג – ירדן" טיפוסיים. מסגרת ההתייחסות היא עדיין של "העולם החדש", עם מוחצנות ברורה ומקדם הדוניזם בלתי משתמע, ובכל זאת זה יין הרבה פחות חנפני, קטיפתיי ומלוקק בהשוואה להמוכר, על מידת הקרמליות ושפע האלכוהול. מוקדם לנבא כיצד יתפתח אבל לגמרי מסקרן יהיה ללגום אותו בעתיד לבוא.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

בארבע מילים: "ירדן, מרלו", קצת אחרת.

3. רמת הגולן, ירדן, כרם יונתן, קברנה סוביניון 2013

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: קברנה סוביניון מכרם יונתן ברמת הגולן. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. באף פרי שחור מרוכז, עץ מעושן, שפע תבלינים, שוקולד וקפה. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

כמה? 190 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים ותבשילי קדירה.

דבר המבקר: גם כאן מרגישים ללא ספק במקום שבחר יינן רמה"ג, ויקטור שונפלד, לעשות לייחודיות הטרואר ממנו מגיעים הענבים ליין הזה – כרם יונתן. זה משמח במידת מה, לנוכח נטיית העבר לדומיננטיות הסגנון על חשבון מאפייני הטרואר. גם זה קברנה סוביניון שונה מאד מאלו להם אנו מורגלים מסדרת "ירדן, על הטיותיה, כולל יינות הכרם היחידני בעבר. יין רב רבדי, שנחשף בחיך בהדרגה, עם מתיקות ממותנת בהשוואה למוכר. כמו קודמו, סגור עדיין וזקוק למספר שנים – שלוש ואף למעלה מכך. מסקרן יהיה לעקוב אחר התפתחותו. האם אכן יתפתח כיין ייחודי או שיישר קו עם הסגנון הירדני המוכר.

תמורה לכסף: 2.5/5 (כרגע מדובר בעיקר בפוטנציאל וקצת קשה להעריך.).

בארבע מילים: מסקרן יהיה לעקוב אחריו.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

4. רמת הגולן, ירדן, קצרין 2012

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין הפאר היוקרתי של יקב רמת הגולן מושתת על 83% קברנה סוביניון, 10% מרלו, 5% פטי ורדו ו-2% מלבק. כל אחד מהיינות מהזנים השונים התיישן בנפרד 18 חודש. היין כולו התיישן שישה חודשים נוספים כבלד. סה"כ 24 חודשי התיישנות. צבע אדום עמוק מאד. באף פרי אדום ושחור, תבילינים, טבק, עור, קפה ושוקולד. גוף מלא. 15.5% כוהל בנפח.

כמה? 450 שקלים.

הכי מתאים ל: ארוחות מושקעות על בסיס בשר.

דבר המבקר: "קצרין" הוא מותג – יין פאר מקומי שמיוצר בשנות בציר ספציפיות (קצרין הראשון יוצר ב-1990 והבציר הנוכחי הוא העשירי בסך הכל). כמו רבים מיינות הדגל של היקב, בכל קטגוריות המחיר, גם כאן נשמרת הנאמנות לסגנון שהפך את היין למותג. יש כאן הרבה מהכול: פרי בשל, תבלינים, מתיקות, אלכוהול. זה יין בומבסטי, עשוי באלגנטיות רבה, מרשים שיש לו אוהבים רבים בארץ. מן הסתם לא כוס התה של חובבי האיפוק והניואנסים אבל ללא ספק מרשים. מקדם התמורה לכסף איננו רלוונטי ביינות יוקרה יקרים מהסוג הזה. כשני קודמיו, סגור עדיין ויהיה במיטבו בעוד חמש שנים לכל הפחות. פוטנציאל התיישנות בן למעלה מעשור, בתנאי אחסון ראויים.

בחמש מילים: מהיינות היותר בומבסטיים בתעשייה המקומית.

5. הרי גליל, כרם יפתח, מרלו – פטי ורדו 2013

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי מרלו ופטי ורדו מהכרם היחידני יפתח בגליל העליון. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי מרוכז מאד, אדום ושחור, ותבלינים. גוף מלא. 15.5% כוהל בנפח.

כמה? 180 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים וקדירות.

דבר המבקר: זהו בלנד הסיגנל ויניארד הראשון של היקב הצפוני הסימפטי, והוא ממשיך את הקו המוכר של היקב: יינות מוחצנים ועתירי פרי אך לא באופן מוגזם, גדושי אלכוהול ומעט מתקתקים שעשויים היטב. כל הללו נוכחים כאן רק שכל רכיבי היין ברמה גבוהה יותר, כנגזרת מהתיוג הגבוה. יין אלגנטי וטוב מסוגו, שזקוק לזמן התיישנות כדי שיופק ממנו המיטב. להבדיל מבדרך כלל בהרי גליל, זה יין יקר. הוא מספק תמורה סבירה למחיר בהשוואה למקביליו בז'אנר אבל מעורר שאלה: הבידול והמיתוג של הרי גליל נסוב סביב יינות value for money. האם באמת נכון להם להיכנס לגם לנישה הזו?

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית)

בשמונה מילים: שלא כבדרך כלל, יין יקר של הרי גליל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully