בטעימת השבוע יינות חדשים של שני יקבים מקומיים ותיקים, מתועשים ומבוססים: תבור ופסגות. בשניהם ניכרים תהליכי שינוי. בתבור הבינו בשנים האחרונות שהישענות על יינות Value for money ברוח "העולם החדש" כבעבר, לא מספיקה. יותר ויותר יינות ים תיכוניים נוצרים שם ויינות הסינגל ויניארד בטעימה הנוכחית מרסלאן וטנאט (זן המיוצר לראשונה בישראל) ממחישים זאת היטב. גם "תבור, מלכיה, קברנה סוביניון 2013", היוקרתי והגבוה מתון ומאופק יחסית, וטוב שכך.
יינן יקב פסגות בשנה האחרונה הוא יעקב אוריה. בשני יינות פסגות בטעימה הזו אי אפשר שלא לחוש בשינוי. "פסגות, רוזה 2016" הוא מיינות הרוזה הכיפיים שתפגשו באביב הקרוב. בשונה ממרבית מקביליו בתעשייה הוא לא פצצת מתיקות ויש לו אופי ואפילו נימה מינרלית. את "פסגות, סינגל ויניארד, קברנה סוביניון 2014" עליו חתום אוריה, טעמתי לצד קודמו משנת הבציר הקודמת. גם היין מ-2014 הוא עז ופוטנטי. זה הסגנון של פסגות. אבל בהשוואה לקודמו הוא רך יותר ואגרסיבי פחות. משמח שכך.
כתמיד במדור זה, סעיף התמורה לכסף הושמט ביינות היוקרה.
לחיים!
1. תבור, אדמה, סוביניון בלאן 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סוביניון בלאן מחלקת כרם בכפר תבור. צבע זהוב. אף ארומטי מאד ובו פירות טרופיים. גוף בינוני. 13.4% כוהל בנפח.
כמה? 60 שקלים.
הכי מתאים ל: עוף, דגים, פסטות.
דבר המבקר: האף, המשופע ארומטיות, מעט מרתיע. נדמה שיש כאן פצצת עולם חדש עם אקספרסיביות מופרזת. החך מפתיע לטובה, קוהרנטי ומתון בהרבה. הפרי עז אמנם אבל יש גם חומצה טובה שמאזנת ומידה של מינראליות. זהו סוביניון בלאן "עולם חדש" מהסוג הסימפטי.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בשש מילים: אל תיבהלו מהארומטיות. בחיך זה יין סימפטי.
2. תבור, סינגל ויניארד, כרם רבדים, מרסלאן 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מרסלאן מכרם בגוש עציון בגובה 970 מטר. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: מרסלאן הוא הכלאה של קברנה סוביניון וגרנאש והבחירה של יקב תבור לייצר יין כרם יחידני ממרסלאן מעידה על הכיוון הים תיכוני אליו מתחילים בהדרגה לסחוב שם בשנים האחרונות. כמו ביינות ים תיכוניים ראויים, יש כאן איפוק לצד נוכחות תבלינים ברורה, ואפילו מידה של אדמתיות. מאידך, זה יין קצת קצר שחסרה בו מידה של עומק ואופי.
תמורה לכסף: 2/5.
בחמש מילים:
3. תבור, סינגל ויניארד, כרם שיפון, טנאט 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי טנאט מרמת הגולן. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע ארגמני. באף פרי שחור, תבלינים. גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 120 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים. קדירות.
דבר המבקר: מקורו של זן הטנאט, ממנו מיוצר יין לראשונה בישראל, במדיראן שבבאסקים הצרפתיים. בגרסתו הנוכחית יש מידה של רכות נעימה, תבלינים, תחושה של איבוק מה, באף ובחך, וטאנינים נוכחים, גם אם רכים. לא רע כיריית פתיחה. סביר להניח שעם הזמן והניסיון זה ילך וישתפר.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בתשע מילים: מעניין יהיה ללגום את טנאט של שנת הבציר הבאה.
4. תבור, מלכיה, קברנה סוביניון 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון מחלקה קטנה מתום כרם במלכיה, על גבול הלבנון. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום רובי. באף פרי אדום. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 200 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים. קדירות. מנות על בסיס טלה וכבש.
דבר המבקר: פרי דחוס, מרוכז וטוב עם חומציות תומכת ראויה. יין מאוזן, שרירי אבל לא בהגזמה. מעט סגור עדיין אבל ראוי בהחלט עתה, שמן הזמן ייפתח עוד לקראת השנה הבאה. מתינות מפתיעה לטובה יחסית ליינות העולם החדש שעשו תמיד בתבור.
בשבע מילים: השינוי המיוחל ביקב תבור הולך וצובר נפח.
5. פסגות, רוזה 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה על בסיס 49% מרלו, 36% פטיט סירה ו-15% סירה. המרלו והסירה נבצרו ותססו יחד. הפטיט סירה בנפרד. לאחר מכן נוצר הבלנד. צבע ורוד. באף פרי אדום. גוף בינוני. 12.9% כוהל בנפח.
כמה? 65 שקלים.
הכי מתאים ל: פיקניק. סלטים. כריכים.
דבר המבקר: פירותיות נעימה, ארומטיות, פריכות כייפית ואפילו מינרליות. האם אנחנו זקוקים ליותר מזה ברוזה של 65שקלים? לא ממש. מטובי יינות הרוזה שיצאו בשוק המקומי בשנה האחרונה.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בחמש מילים: לקראת האביב המתקרב, הצטיידו בארגז.
6. פסגות, קברנה סוביניון סינגל ויניארד 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון מכרם פסגות. הבציר חולק למקטעים שונים בשל שונות ההבשלה בין החלקות השונות. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות והונגריות בנות 300 ליטר. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 220 שקלים.
הכי מתאים ל: קדירות.
דבר המבקר: בפסגות עשו תמיד יינות רבי עוצמה. בשנה האחרונה נטל את ההגה המקצועי שם היינן יעקב אוריה והשינוי ניכר מיידית. זה עדיין יין פוטנטי מאד, שאי אפשר שלא לחוש בנוכחות הדומיננטית של העץ בו, אבל זה היין הפחות אקספרסיבי מסוגו שנעשה בפסגות עד היום. קצת סגור עדיין ולפיכך עדיף להתאפק שנה-שנתיים בטרם חליצת הפקק. לכשייפתח זה יהיה יין מאסיבי ומוחצן אך עשוי היטב, שייטיב ללוות ארוחות עתירות חלבונים מן החי.
בשמונה מילים: הנה ראשית ביטויי השינוי המבורך שמתחיל להתהוות בפסגות.