ניצני המהפיכה: יינות יקב ירושלים

במשך שנים נתפס יקב ירושלים (בעבר יקב שמשון) כעוד אחד מהיקבים הסתמיים ההם, שמייצרים יינות בנאליים ללוגמים לא מנוסים. בשנתיים האחרונות הצטרף סם סורוקה ליקב כיינן ראשי. סורוקה עבד בעבר ביקבי כרמל והיה מאדריכליה המקצועיים של מהפיכת האיכות שהתרחשה שם. ביקב ירושלים קיבל סורוקה את המפתחות לביצוע מהפיכה, שניצניה מתחילים להיראות. בטעימה הנוכחית אפשר לראות את ראשיתם. שישה יינות נמצאים בה – שלושה לבנים, שני אדומים וכתום אחד. לא כולם אחידים ברמתם אבל אין כל דרך להגדירם כסתמיים. כמה מהם ראויים מאד.

מדובר בשחקן משמעותי במגרש היין הישראלי (1.2 מיליון בקבוקי יין בשנה) שרוב יינותיו צנועי תמחור – 59-80 שקלים; רובם מספקים תמורה נאה בהחלט לכסף. אלו פירות ראשונים לשינוי העומק המתרחש ביקב ירושלים. בהתחשב בכיוון החיובי המסתמן בירושלים, יהיה שווה להמתין להמשך.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% שרדונה משני כרמים בעמק שילה. תסס והתיישן במיכלי פלדת אל חלד. צבע זהוב קש. באף פרי לבן, הדרים ותבלינים. 13% כוהל בנפח.

כמה? 59 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, עוף.

דבר המבקר: פרי טוב וביטוי נאמן יחסית למאפייניו הטיפוסיים של השרדונה. זה יין שנמנע בבירור מליישר קו עם יינות השרדונה הישראליים הידועים לשמצה: הוא אינו לוקה בחנפנות וגם לא בחמאתיות המעיקה ההיא. נעים ללגימה.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בשש מילים: שרדונה ישראלי לא טיפוסי (וטוב שכך).

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין כתום על בסיס 97% אמרלד ריזלינג, 2% פרנץ' קולומבארד ומעט מוסקט מזכרון יעקב. תסיסה עם הקליפות. באף תפוזים ומשמש. צבע כתום-זהוב. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 59 שקלים

הכי מתאים ל: פירות ים, קרפצ'יו וסשימי.

דבר המבקר: לא בדיוק יין שמתנהג כמו כתום מהסוג המוכר. אין בו את צבע הטעם המיוחד של הכתום, גם לא את הקשיחות והתחושה של 'אמצע הדרך בין יין לבירה'. מאידך, זה יין מוצלח בעליל שמיטיב להעביר את איכויות הפרי נטו, ויש בו יובש נעים והרבה אופי. אחלה יציאה.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בעשר מילים: מוצלח בהחלט, גם אם לא בדיוק כתום by the book.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של 50% ריזלינג ו-50% קולומבארד מכרמים באזור שמשון. תסס והתיישן במיכלי פלדת אל חלד. צבע זהוב בהיר. באף פרי לבן, פרי טרופי ופרחים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח

כמה? 65 שקלים.

הכי מתאים ל: סושי, סשימי, סביצ'ה.

דבר המבקר: פרי טוב ומאוזן, לא דחוס מידי, חומציות נעימה, ניקיון, מידה של ארומאטיות. יין לא מתוק מידי ולא מוחצן מידי עם מקדם גסטרונומיות נאה. סימפטי.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשש מילים: לבן פירותי נעים לערב קיצי מהביל.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יבש על בסיס ענבי גוורצטרמינר מגבעת שילה. תסס והתיישן במיכלי פלדת אל חלד. צבע זהוב. באף פרי אקזוטי ופרחים. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.

כמה? 65 שקלים

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, אוכל אוריינטלי מתובל.

דבר המבקר: כל מקדמי הארומאטיות המתבקשים מהזן נפתחים כמניפה באף אבךל כשלוגמים מתגלה אכזבת מה: זה יין הרבה יותר קצר והרבה פחות מרשים ממה שניתן היה לחשוב. לא נדלג על מילה טובה ליינן, שהעדיף גוורצטרמינר יבש על חצי יבש, אבל נחכה לגוורץ קצת יותר משמעותי ועמוק בבציר הבא.

תמורה לכסף: 2/5.

בתשע מילים: העיפרון המחודד פחות בקלמר החיובי בסה"כ של יקב ירושלים.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 67% קריניאן מגפנים בוגרות בזכרון יעקב ו-33% שיראז משילה. 6 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 80 שקלים

הכי מתאים ל: מנגל, סטייקים.

דבר המבקר: יין ים תיכוני מוצלח בעליל שיש בו פרי טוב, חומצה ראויה, תיבול נוכח ומן איפוק, כמעט דקות, שהופכת את המקדם הגסטרונומי שלו לגבוה.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בשבע מילים: יין ביסטרו ים תיכוני ראוי עד מאד.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי פטיט סירה (80%מכפר אוריה ו-20% מאדרת) משפלת יהודה. 24 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום עמוק. באף פרי שחור בשל. גוף בינוני- מלא. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 80 שקלים

הכי מתאים ל: קרפצ'יו בקר, צלעות טלה, קבאב חאלבי.

דבר המבקר: פרי שחור מרוכז ודחוס, חומציות תומכת. טאנינים עוצמתיים שלופתים את החיך. יין עוצמתי ופוטנטי, מוחצן, כמעט אגרסיבי, עם נגיעת מתיקות. עודנו סגור עדיין ויהיה במיטבו בעוד כשנתיים לכל הפחות. בניגוד לקודמו הים תיכוני, יותר יין של "עולם חדש", שעשוי היטב בתחומו.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשמונה מילים: יספק את הסחורה ובגדול, אבל רק בעוד כשנה.