נושאים חמים

מרתק לעקוב: ביקורת יינות פלדשטיין

אבי אפרתי לוגם את יינות יקב הבוטיק הישראלי פלדשטיין שמציע יינות מוצלחים מאד

אילוסטרציה יין (ShutterStock)

היינן אבי פלדשטיין הוא סוג של מיתוס בעולם היין והאלכוהול הישראלי. מי שכתב בעבר שירה והיה מחלוצי הכותבים על אלכוהול ויין בעיתונות העברית, עבר בשנות השמונים לעשייה ייננית בלא הכשרה פורמלית בתחום. שנים עבד פלדשטיין כיינן ביקב סגל. הוא זה שאחראי בין היתר ל"יין של סגל" – היין השולחני הזול והאהוד מהמחצית השנייה של שנות השמונים.

בשנים האחרונות עזב פלדשטיין את העשייה המתועשת ומוביל מקצועית יקב בוטיק קטן הנושא את שם משפחתו.
יקב פלדשטיין פועל בגבעת כ"ח ומייצר כ-10,000 בקבוקים בלא פחות מ-16 תוויות שונות. בטעימה הנוכחית שבעה יינות: לבנים ורוזה מבציר 2015 ואדומים מבציר 2014 של היקב. אי אפשר לא להתפעל מהמקצועיות והיצירתיות של פלדשטיין, כמו גם מהדחף העז שלו לחפש כל הזמן. זה ניכר בבירור בטעימה הנוכחית, שהקו הסגנוני בה אינו בהכרח אחיד. הכיוון העקרוני הוא של "עולם ישן" והנטייה הבסיסית היא לכיוון צרפת הים תיכונית (יותר עמק הרון ואולי לנגדוק מפרובנס), עם מקום לזניות, לקרקע ולפרי הטבעי, להבדיל מלעץ.
"רוזה קריניאן 2015", "סמיון סוביניון 2015" ו"סמיון 2015" סוחבים אל הניקיון, המינראליות, השקט והגסטרונומיות. שלושתם נהדרים. ב"שלם 2015" מוחצן יותר, עם נוכחות עזה יותר לפרי. גם הוא מוצלח במיוחד, בדרך אחרת. "גרנאש 2014", מייצג את הפן הים תיכוני, השקט והרזה יותר; "גילגמש 2014" את הפן המוחצן.

לגמתי גם "מתיישן" אחד של היקב: "פלדשטיין, סמיון-סוביניון 2014", שהזמן עושה לו הרבה טוב. עקרונית, נראה שכל היינות ייטיבו להתיישן. לשני האדומים יש 7-9 שנים בתנאי אחסון טובים. ללבנים 4-5 שנים. מרתק יהיה לעקוב אחר התפתחותם.

לאוהבי ומביני יין יותר מכדאי להתוודע ליינות פלדשטיין. הם מייצגים עשייה איכותית, רחוקה מאד מיינות התעשייה הסטנדרטיים, הלא מאד מעניינים כאן. אלו אינם יינות זולים. עשיית יינות בוטיק איכותיים בישראל היא עניין יקר. לכן, כמקובל ביקבים קטנים מהסוג הזה, סעיף התמורה לכסף הושמט מסקירות היינות. את יינות פלדשטיין ניתן למצוא בחנויות "דרך היין", ב"יינות וטעמים" בר"ג, "סוידאן" בחיפה וישירות מהיקב בטלפון 0527899555. לחיים!

1. פלדשטיין, רוזה קריניאן 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס 85% קריניאן מהרי יהודה ו-15% קברנה פרנק מרמת דלתון. תסיסה בחביות משומשות. צבע ורוד. באף פרי אדום. תבלינים. גוף קל-בינוני. 11.5% כוהל בנפח.

כמה? 106 שקלים.

הכי מתאים ל: אוכל ים תיכוני מכל סוג.

דבר המבקר: רוזה ים תיכוני יבש ומדויק, ללא דגשי מתיקות ופרחוניות כלל. הפרי נוכח בניקיון רב, החומצה טובה מאד ויש מידה מבורכת של רזון. יין עם מקדם גסטרונומי גבוה מאד.

בשבע מילים: מטובי יינות הרוזה היבש המקומיים ומהמדויקים שבהם.

2. פלדשטיין, סוביניון בלאן 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 90% סוביניון בלאן ו-10% סמיון מאזור הפלאטו בכרם בן זימרה. תסיסה והתיישנות בת שנה בשלוש חביות מרסנה מבורגון – חדשה, בת שנה ובת שנתיים. צבע זהוב. באף פרי לבן והדרים. גוף בינוני. 13.3%כוהל בנפח.

כמה? 148 שקלים.

הכי מתאים ל: צדפות, פירות ים, דגים.

דבר המבקר: חד, מדויק, עם חומציות טובה, שימוש מושכל ומאופק בעץ וסמיון שמוסיף מידה של נפח. לא סוביניון בלאן של הלואר, סוביניון של פלדשטיין, שכולו עומק ואופי

בחמש מילים: סוביניון ישראלי שכולו "עולם ישן".

3. פלדשטיין, שלם 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס ויונייה מהרי יהודה, סוביניון בלאן וסמיון, שניהם מהגליל העליון, ודבוקי מעמק אלונה. תסיסה במיכלי נירוסטה וזכוכית. התיישנות בת 10 חודשים בחביות עץ אלון מבורגון. צבע זהוב מעט ענברי. אף ארומאטי. גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 148 שקלים

הכי מתאים ל: קלמרי צרוב, בשרים לבנים (חזיר) ומנות על בסיס עגל.

דבר המבקר: יין שהן מינרליות והן פרי מאסיבי למדי נוכחים בו יחדיו. התחלתי ללגום אותו כשהיה קר מאד והפרי בלט. לאחר למעלה משעה וכשהיה פחות קר, החלו היסודות המינראליים לדבר. יין שונה מהלבנים האחרים בטעימה. יש בו יותר פרי ויותר אינטנסיביות בהשוואה אליהם. הויונייה בולט והסוביניון מספק מבנה טוב. מעניין מאד יהיה לטעום אותו בעוד שנה או שנתיים.

בשש מילים: אינטנסיביות ומורכבות שמעניין יהיה ללגום בעתיד.

4. פלדשטיין, סמיון-סוביניון 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80% סמיון מהרי יהודה ו-20% סוביניון בלאן מרמת דלתון. תסיסה והתיישנות בחביות עץ אלון של מרסנה מבורגון, 12 חודש על משקעיו, ונבחש תקופתית. צבע זהוב בהיר, מעט שקוף. באף פרי צהוב ולבן, פרחים. גוף בינוני. 13.4% כוהל בנפח.

כמה? 148 שקלים.

הכי מתאים ל: צדפות, שרימפס, דגים.

דבר המבקר: יין נקי וצח שהמאפיין הבולט ביותר שלו הוא מידת המופנמות שלו. למרות שסמיון נוטה להיות זן שמדבר בלא מעט עוצמה, כאן יש גוף בנוי היטב אבל צלילות הבעה מקסימה, ויותר חומצה ומינראליות מפרי עתיר מבע. מי שרגיל ללבן ישראלי מוחצן ו/או מתקתק לא ימצא את עצמו. אלו שמבינים את הקודים המופנמים יותר, יתענג.

בחמש מילים: לבן של אוכל, לאנשים שמבינים.

5. פלדשטיין, סמיון 2015

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סמיון מהגליל העליון. תסיסה והתיישנות בחביות (משומשת וחדשה) מרסנה מבורגון כשנה. צבע זהוב. באף פרי לבן. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 148 שקלים.

הכי מתאים ל: צדפות, דגים ופירות ים.

דבר המבקר: המבע הטוב ביותר של היין הזה קורה כשהוא קר ממש. אז מתבלטת מאד החומציות הנהדרת שלו, לצד מינרליות חד משמעית, חותכת ממש. אלו משמעותיים הרבה יותר מהפרי. יין רזה משהו, בכוונת מכוון, שיהיה בן לוויה מצוין לאוכל איכותי מן הים.

בחמש מילים: סמיון זני מוצלח במיוחד.

6. פלדשטיין, גרנאש 2014

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: גרנאש מהרי יהודה14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון משומשות מבורגון. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ותבלינים, מעט ירקרקות. גוף בינוני. 14.8% כוהל בנפח.

כמה? 235 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים.

דבר המבקר: פרי נקי, לא דחוס כלל, מידה של ירקרקות, קצת גאריג. יין שמזכיר סגנון עשייה דרום צרפתי מאופק, עם מידה של שקט ומופנמות אפילו. מעט סגור עדיין אבל ראוי בהחלט ללגימה כבר עכשיו. מרתק יהיה לעקוב אחר התפתחותו. מקדם גסטרונומי גבוה.

בשמונה מילים: גרנאש ים תיכוני מאופק עם מקדם גסטרונומי גבוה.

7. פלדשטיין, אישתר 2014

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס קברנה פרנק ומרלו מהגליל העליון. 20 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום, תבלינים ומגע ירקרקות. גוף מלא. 14.6% כוהל בנפח.

כמה? 255 שקלים

הכי מתאים ל: קדירות.

דבר המבקר: אם "גרנאש 2014", מהפסקה הקודמת, מייצג את קו סגנוני מאופק ומופנם, "אישתר 2014" הוא הצד המוחצן באדומי פלדשטיין. מלא בפרי מרוכז, בירקרקות וגם בנוכחות ברורה הרבה יותר של עץ. יין עשיר ואלגנטי ועוצמתי.

בארבע מילים: החלק המוחצן של פלדשטיין.