פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היינות שנעים להכיר בסתיו הקרוב

      אבי אפרתי טועם את יינות יזרעאל ורקנאטי ומסמן שתי יציאות מלבבות: פט נאט של יזרעאל וביתוני של רקנאטי

      יין לארוחת החג (ShutterStock)
      כוס יין אדום ומנת בשר. באווירה סתווית (ספק: ShutterStock)

      בטעימה השבוע ארבעה יינות של יקב יזרעאל ושניים של רקנאטי. יזרעאל, אותו מובילים יהודה נהר וארי ארל, משגר שלושה יינות אדומים – בלנד, שני זניים ואחד מבעבע. רקנאטי, במסגרת מהדורה מיוחדת, לבן ואדום זניים.

      בלנד הבסיס החדש של יזרעאל, "אדומים 2015", נעים, נגיש וידידותי. היינות הזניים, על בסיס סירה וקריניאן, מיטיבים להביא ים תיכוניות נעימה, ראויה ומדויקת. השוס של יזרעאל בטעימה הזו ובכלל הוא יין ה"פט נאט" – לבן יבש מבעבע שבו "נלכדה" התסיסה הראשונה והטבעית של הענבים. זהו מבעבע לא שגרתי, שיש בו קלות לצד קשיחות, והוא מיועד למבינים.

      רקנאטי שחררו בשבוע שעבר לשוק את הבציר השלישי של יינות המהדורה המיוחדת שלהם, המוקדשת לזנים ארצישראליים היסטוריים. ענבי מראווי (חמדאני) וביתוני ליין גדלים בישראל אלפי שנים. את המראווי, הלבן היבש, מייצרים רקנאטי בפעם השלישית והוא המגובש והנגיש מכולם עד כה. ביתוני משווק לראשונה והוא שמחה גדולה. מלא בפרי טוב ואדמתיות, עם מתינות ואיפוק.

      לחיים!

      1. יזרעאל, פט נאט 2016

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: מבעבע לבן יבש על בסיס ענבי דבוקי מכרם בן 35 בגבעת ניל"י. הביטוי פט נאט (PET NAT) הוא קיצור של Petillant Natural המתאר יין שמבעבע בשיטה טבעית, ללא שמרי יין וסוכר. בעצם, מדובר ב"לכידה" של התסיסה הראשונה, הטבעית, של הענבים. צבע זהוב. באף גבינת עובש, טחב ואבק. גוף קל-בינוני. 11.5% כוהל בנפח.

      כמה? 89 שקלים.

      הכי מתאים ל: גבינות חריפות, בשרים לבנים, צדפות.

      דבר המבקר: טעמתי לראשונה את הפט נאט במאי האחרון ופחות אהבתי אותו. היו בו ארומות מוקצנות וחסר בו איזון. לאחר כמעט חצי שנה נוספת בבקבוק הוא נהיה בונבון. הארומות נותרו אינטנסיביות אך התמתנו. יש בו מידה של קלות מצד אחד ומאידך מגע של קשיחות, לצד יובש ניכר וחומציות טובה מאד. לוגמים מנוסים פחות יירתעו ממגע הטחב, האבק ומקדם הסירחון המסוים. לוגמים מנוסים יותר, יתענגו. מזכיר במשהו סיידרים שמתיישנים בחביות עץ, רק עם יותר אלכוהול ויותר אלגנטיות.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשמונה מילים: יוזמה מרעננת ומגניבה של יקב יזרעאל שראוי שתימשך.

      2. יזרעאל, אדומים 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 46% סירה מעמק קדש, 28% ארגמן מגבעת ניל"י ו-26% קריניאן משפייה. 20 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, 10% מהן חדשות והשאר בנות 2-6 שנים. כל זן התיישן תחילה 14 חודשים בנפרד בטרם נמסך הבלנד. צבע אדום ארמני. באף פרי אדום, שחור ותבלינים, מעט שוקולד. גוף קל-בינוני. 13.9% כוהל בנפח.

      כמה? 90 שקלים.

      הכי מתאים ל: עוף ביין, בורגיניון, המבורגר.

      דבר המבקר: פרי טוב, לא בשל מידי. קלות נעימה. מעט מתיקות. מקדם נגישות גבוה.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בשתי מילים: אדום לכו-לם.

      3. יזרעאל, סירה 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 96% סירה ו-4% ויונייה מכרם קדש בגליל העליון. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 14.2% כוהל בנפח.

      כמה? 120 שקלים.

      הכי מתאים ל: צלעות טלה, תבשילי קדירה על בסיס טלה וכבש. סטייקים.

      דבר המבקר: בנוי היטב, רך ומאופק, לא עמוס מידי, פרי טוב, מגע תיבול מוחשי, גסטרונומי, מיטיב לבטא את מאפייני הזן. סירה ראוי וטוב.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בחמש מילים: סירה ים תיכוני מוצלח בהחלט.

      4. יזרעאל, קריניאן 2015

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מכרם בן 45 שנים בשפייה. 20 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בנות 300 ליטר. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום ושחור, תבלינים. גוף בינוני-מלא. 13.6% כוהל בנפח.

      כמה? 120 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים. צ'אנק בקר בצליה ממושכת על גריל פחמים.

      דבר המבקר: קריניאן צלול, מדויק ואלגנטי. הרבה פרי שחור, הרבה עשבים, רמז ירקרקות וניקיון רב. יופי של יין.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בשלוש מילים: קריניאן מקומי במיטבו.

      5. רקנאטי, מראווי 2016

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי מראווי מכרם בעל (ללא השקיה) סמוך לבית לחם, מענבים שגדלו בשיטת הדלייה המכונה "סוכה חברונית". 10 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, על המשקעים. צבע זהוב. באף הדרים ומינראליות. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.

      כמה? 99 שקלים.

      הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, בשרים לבנים.

      דבר המבקר: ענבי מראווי שימשו בארץ ישראל לעשיית יין משחר ההיסטוריה. הבציר השלישי של מראווי, זן המוכר גם כ"חמדאני", הוא ההרמוני והידידותי למשתמש מכולם. מתיקות נעימה של פרי, חמיצות מאזנת, עשבוניות מה, נימה מינראלית. זה יין חביב מאד גם יש לומר בהגינות שלא בהכרח שופע אופי או מרשים. משקלו הסגולי ההיסטורי והתרבותי רב בעיני מעצם איכויותיו, הנחמדות ותו לא. מעט יקר בהתחשב בתמורה ועם זאת, טוב שהוא כאן וחשוב מאד שימשיכו לייצרו.

      תמורה לכסף: 2/5.

      במילה אחת: מורשת.

      6. רקנאטי, ביתוני 2016

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין אדום על בסיס ענבי ביתוני מכרם בעל ליד חברון. 9 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון מבורגון. צבע אדום מעט סגלגל. באף פרי אדום, עשבים. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.

      כמה? 99 שקלים.

      הכי מתאים ל: "על האש", סטייקים, צלעות טלה.

      דבר המבקר: גם מזן הביתוני, כמו המראווי, עשו יין בארץ ישראל לפני אלפי שנים. הזן כמעט נכחד ונותרו ממנו כרמים בודדים. היין הנוכחי, פרי הבציר הראשון של ביתוני ברקנאטי (בעזרת האגרונום יעקב הניג והיינן ד"ר שיבי דרורי) לא פחות ממקסים. פרי אדום נעים, תבלינים, פרחוניות מה, עשב והרבה תחושת אדמה. זה יין קל יחסית, גופו בקושי בינוני וניכר שהשימוש בעץ היה מאופק ונשלט. זה יין כפרי, מתון מבע, גסטרונומי מאד, שניתן ללגום בנקל אפילו בקיץ ישראלי. יופי של ליווי למנגל איכותי ולכל מנת טלה אפשרית – מצלעות על האש, דרך שוק בתנור ועד קדירות. כיף גדול.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בשמונה מילים: לא רק כבוד להיסטוריה ולטרואר, גם אחלה יין.