בטעימת השבוע שישה יינות אדומים משני יקבים: שלושה של יקב רמת הגולן ושלושה של מיה לוצ'ה. הטעימה והסקירה של יינות שני היקבים יחדיו מעניינת ביותר. קשה לחשוב על יקבים שונים יותר זה מזה כשני אלו. רמה"ג הוא מהגדולים והמתועשים ביקבי ישראל. מיה לוצ'ה הוא יקב הגראז' הזעיר של קובי ארביב (יינן ראשי ברקנאטי ביחד עם גיל שצברג), הממוקם על גג בית הוריו באור עקיבא.
רמה"ג, אותה מוביל שנים ארוכות ויקטור שונפלד, עושים יינות "עולם חדש" קליפורניום מאד. יש בהם עושר רב והם מוחצנים ביותר. שלושת היינות בסקירה הנוכחית גם יוקרתיים ויקרים. מיה לוצ'ה הוא יקב שמדבר ים תיכוניות, מייצר מעט מאד ומעלה על נס את המקוריות והארטיזנליות. ארביב עושה מאמצים שלא לחרוג מ-13 אחוזי כוהל בנפח. שונפלד, אידיאולוגית, מייצר יינות עתירי אלכוהול. לשניים מיינות הטעימה הנוכחית 15% כוהל בנפח ולאחד 15.5%. האלכוהוליות הזו ניכרת ביינות, העמוסים מאד, שבכולם יש גם נגיעה מתקתקה, מעט קרמלית. היינות של ארביב מאופקים, מתונים מאד.
היינות של שונפלד מושלמים מבחינה טכנית. היינות של ארביב פחות. לא מחפשים בהם טכניקה עילאית. אפשר לחוש גם בפגמיהם המסוימים. מאידך, לכל אחד מהיינות של ארביב קווי אופי ברורים משל עצמם. יינות הטעימה הנוכחית של רמה"ג לא מבודלים זה מזה. ניתן כמובן, גם בטעימה עיוורת לסמן מיהו המרלו, מי הקברנה סוביניון ומי משלושתם הוא בלנד "קצרין" היקר. אבל יותר משיש להם אופי משלהם, מה שבולט יותר הוא המכנה המשותף הסגנוני שלהם, קרי הקונספט של שונפלד, שעבורו זניות וטרואר חשובים פחות. הטכניקה והקונספט ניכרים בהם יותר מהייחוד של כל אחד מהם.
יינות מיה לוצ'ה הם יינות אוכל טיפוסיים. הם אינם משתלטים עליו. יינות רמה"ג כאן ניתנים כמובן ללגימה לצד אוכל אבל טעמיהם המסחררים יבלטו בארוחה, ואף עשויים להשתלט על העיקרית ולשמש עיקרית בעצמם. אפשר גם ללגום אותם שלא לצד אוכל, עם גבינות בשלות ומעט פירות או לצד שוקולד.
לגימת יינות שני היקבים ביחד ממחישה מאד לא רק את הפערים הסגנוניים ביניהם, גם את השוני המהותי בין יינות העולם הישן לאלו של "העולם החדש".
לחיים!
1. מיה לוצ'ה, C.S.M.2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס קריניאן, סירה ומרסלן מהגליל העליון ושפלת יהודה. חלק מהענבים תססו עם השזרות וחלקם כאשכולות שלמים. היין הופרד מהקליפות ללא תסיסה כנוזל חופשי (Free run). 9 חודשי התיישנות בנפרד בחביות עץ מבורגון ולאחר מכן חודשיים נוספים כבלנד. ביקבוק ללא סינון. 13% כולה בנפח.
כמה? 150 שקלים
הכי מתאים ל: קדירת טלה ובקר ביין עם "עשבי פרובנס", צלעות טלה.
דבר המבקר: בלנד ים תיכוני רך ונעים מאד, עם פרי מצוין, תיבול ראוי, עומק, איפוק מבורך ומידה לא מבוטלת של אלגנטיות. ניתן לחוש בנוכחות כל אחד מהזנים אבל גם בשלם הגדול מסכום חלקיו, שהם יוצרים יחד. יופי של יין.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה בהחלט).
בחמש מילים: בלנד ים תיכוני אלגנטי וראוי.
2. מיה לוצ'ה, סירה שזרות 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% סירה המגליל העליון. שני שליש מהענבים תססו עם השזרות וכאשכולות שלמים. היין הופרד מהקליפות ללא סחיטה כ"נוזל חופשי". 11 חודשי התיישנות על המשקעים בחביות עץ אלון מבורגון. ביקבוק ללא סינון. 13% כוהל בנפח.
כמה? 165 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים. קדרות טלה ובקר, צלעות טלה, שוק טלה בתנור.
דבר המבקר: אי אפשר לטעות בהשפעת השזרות על היין הזה, שזוכה לרמת מיצוי פרי מרשימה, כמו גם לאיזה עומק. מתובל היטב ורך מאד. ניכרת שימוש נשלט ומושכל בעץ, כזה ששומר על הפרי מהשפרצת יתר ומגן מעודפי מתיקות. יין בשר מצוין.
תמורה לכסף: 2.5/5 (תמורה ריאלית. יקר אבל מוצלח במיוחד).
בשש מילים: מטובי יינות הסירה הזניים על המדפים.
3. מיה לוצ'ה, מרסלן אשכולות שלמים 2016
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מרסלן מהגליל העליון. הענבים הוכנסו כאשכולות שלמים למיכלים סגורים עם CO2 לשלושה ימים, במטרה לימור תסיסה בתוך הגרגירים (שלאחר מכן הביאה להתפוצצות חלק מהענבים, שהחלו להגיר מיץ). זאת למטרות תוספת מורכבות ואלגנטיות, הודות למגע עם הגרגירים, שאמור למצות ביטויי פרי וארומות. 11 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון מבורגון. ביקבוק ללא סינון. 13% כוהל בנפח.
כמה? 175 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים, צ'אנק בקר גדול על גריל פחמים.
דבר המבקר: יותר מהכל, היין הזה, בניגוד לקודמיו שנסקרו ממעל, עודו סגור. יש בו, לפיכך, איזו קשיחות מחוספסת ואפשר לתהות כרגע רק על חלק מקנקנו, לא על כולו. מרסלן הוא הכלאה צרפתית בין קברנה סוביניון לגרנאש. משניהם יש ביין הזה: העוצמה השרירית של הקברנה מחד; העידון הפירותי של הגרנאש מאידך. ניכרים פרי מצוין, חומציות טובה ומידה של תיבול אבל מבחנו האמיתי של היין יהיה רק בעוד שנה לפחות או יותר.
בשתי מילים: בייבי מרסלן.
4. רמת הגולן, ירדן, מרלו כרם אורגני אודם 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% מרלו מכרם אורגני אודם ברמת הגולן (בגובה 1200 מ'). 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות, 70% מהן חדשות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום, שחור ועשבוניות מה. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.
כמה? 190 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייק מיושן על עצם.
דבר המבקר: מלא, עשיר, קטיפתי, אלגנטי מאד, עגול מאד. יין שכולו קומוניקטיביות, שהאלכוהוליות שבו ניכרת, שיש בו רמזי מתיקות בסיומת. עשוי מצוין מסוגו אבל קצת יקר.
תמורה לכסף: 2/5.
בארבע מילים: מרלו "עולם חדש" קלסי.
5. רמת הגולן, ירדן, קברנה סוביניון כרם אל רום 2014
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: קברנה סוביניון מכרם יחידני אל רום, בצפון רמה"ג (1000-1100 מ'). 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום, שחור ותבלינים, שוקולד, קפה, טבק. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.
כמה? 250 שקלים.
הכי מתאים ל: תבשילי קדירה, סטייקים.
דבר המבקר: אוהבים קברנה סוביניון מלא כוח, עם עוצמה מתפרצת וניקיון רב? היין הזה ללא ספק בשבילכם. הכי עשיר, הכי מוחצן, הכי מתובל. בעצם, גבר מטורזן אבל כזה ששם לב ללבוש ואפילו עונד תכשיטים. כמו תמיד, העשייה של ויקטור שונפלד, היינן הוותיק והמקצועי מאד של רמה"ג, נטולת כל פגמים טכניים, מושלמת מסוגה. זה יין מעולה אבל קצת מהונדס ומעט נטול אופי.
בשמונה מילים: קברנה סוביניון מושלם מסוגו, לאוהבי יינות "העולם החדש".
6. רמת הגולן, ירדן, קצרין 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 82% קברנה סוביניון, 9% מרלו, 5% מלבק ו-4% פטי ורדו מכרמים שונים ברמה"ג. 18 חודשי התיישנות בנפרד ושישה נוספים כבלנד. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור, תבלינים, תה שחור, שוקולד מריר. 15.5% כוהל בנפח.
כמה? 450 שקלים
הכי מתאים ל: ארוחות משוקעות מאד על בסיס בשרים.
דבר המבקר: פרי נפלא, שזוכה להדגשה נוספת ע"י העשייה הייננית. שפע מסחרר של טעמים וניחוחות. כתמיד עם יינות קצרין, המופקים רק בשנות בציר טובות במיוחד, זהו יין מושלם מבחינה טכנית, ואלגנטי בטירוף. יש בו משהו נוצץ, אפילו ראוותני, ולא חסר מי שאוהב את זה כאן. מוכן ללגימה אך ללא ספק יקבל נפח ועמוק נוספים תוך שנתיים-שלוש.
בשלוש מילים: יקר, נוצץ וראוותני.